תקרא, ותפנים
בס"ד קראתי מה שכתבת, ובגילך גמגמתי לפחות כמוך. לא התקרבתי לטלפון, אנשים זרים היו מחוץ לתחום, גם במשפחה בקושי פציתי פה רק לכן או לא, בחורות יכולתי רק לפנטז עליהן, חסלו.... החיים היו המיץ של הזבל ! עכשיו אני בן 35 , עשיתי צבא ( דבר שהקנה לי המון בטחון, חברים חדשים, והתנסויות בדיבור במצבים שלא חלמתי שאעשה אותם ) הכרתי לא מעט בחורות, ביליתי איתן לא מעט ( הייתי שובב לא קטן ), התחתנתי ילדים, הקמתי עסק, וכרגע אני בעל עסק כבר 8 שנים, ואני עומד מול לקוחות לפעמים שעות ביום, ומדבר ומוכר להם. ותתפלא אני דיי מצליח. אני מגמגם ומוכר, מגמגם ומבלה. ( מגמגם אבל פחות ). עצתי לך - לך תעשה את הקורס בהדסה ( אם אתה לא עקבי עדיין לתרגל בנחישות יום יום תחכה לגיל 20 ), אל תעצור את עצמך בהתנסויות, ככל שתנסה יותר תשים פס יותר ותגמגם פחות. תקום בבוקר עם חיוך ובמחשבה - טוב, מה אעשה היום שעדיין לא עשיתי, או תתרגל מצבים ( במכולת, בקניון תעבור חנות חנות ותשאל על פריט מסוים,בטלפון שאלה מסוימת קבועה לכמה חברות, ועוד ).ואל תרתע מכשלונות. תקח בקלות , תתחיל לחיות ומבטיח שאחרי הצבא לא תפסיק להתהולל... בהצלחה מוצלחת , אם צריך משהו שלח מסר.