מתנת ימוהולדת?
שלום לכולם, עוברת אורח, וכנראה לגמרי ונילית, עם סקרנות פה ושם. אז למה התכנסתי הלום, ודאי תשאלו- ובצדק. בן זוגי הוא דומיננטי. אני מתלבטת אם להשתמש בלשון הווה, כי הוא היה בקשר כזה בעבר (קשר נישואים) שהסתיים בנסיבות טרגיות (האישה נהרגה, ונשארו 2 ילדים שאנחנו מגדלים יחד). יש בינינו זוגיות ארוכה ואהבה גדולה ששרדה לא מעט משברים ושיני זמן. אבל אי אפשר לשנות את העובדה שאני לא. וכנראה גם לא אהיה יותר מוונילית שאוהבת גיוון . הוא, לעומת זאת, ואתם ודאי מכירים את זה, חש בצורך. במיוחד בצורך לשחזר סשנים שהיו עם זוגתו בעבר, אבל גם לחזור, בצורה זו או אחרת, לאורח החיים הזה. אנחנו מדברים על הכל, וגם על זה. על הצורך שלו הבלתי ממומש. על העובדה שהוא יודע שבקשר איתי הוא צריך לוותר על חלק ממנו (ולהרוויח המון דברים אחרים - כמו גם להיפך). היה לי מאוד קשה לקבל את הבחירות שלו, אבל אחרי המון שנות זוגיות וקצת טיפול זוגי שעזר לנו מאוד לקבל זה את זה, היום אני מבינה יותר. הרבה יותר. כיוון שהוא חוגג יומולדת, חשבתי לעצמי - האם יהיה נורא מצידי אם פעם אחת הוא ישתתף בסשן. אמנם אני לא שם, אבל זאת מתנת יום ההולדת שלי. אבל אני מתלבטת עם עצמי - זה באמת מה שיעשה לו את זה? והחשש - זה לא יגרום לו לרצות רק את "זה" מעכשיו"? אולי אני נותנת בעצם היתר לבגידה? אשמח מאוד לשמוע את דעתכם. בעדינות בבקשה... ואם טעיתי במינוחים - אנא סליחתכם....אני לא (לגמרי) מכאן
)
שלום לכולם, עוברת אורח, וכנראה לגמרי ונילית, עם סקרנות פה ושם. אז למה התכנסתי הלום, ודאי תשאלו- ובצדק. בן זוגי הוא דומיננטי. אני מתלבטת אם להשתמש בלשון הווה, כי הוא היה בקשר כזה בעבר (קשר נישואים) שהסתיים בנסיבות טרגיות (האישה נהרגה, ונשארו 2 ילדים שאנחנו מגדלים יחד). יש בינינו זוגיות ארוכה ואהבה גדולה ששרדה לא מעט משברים ושיני זמן. אבל אי אפשר לשנות את העובדה שאני לא. וכנראה גם לא אהיה יותר מוונילית שאוהבת גיוון . הוא, לעומת זאת, ואתם ודאי מכירים את זה, חש בצורך. במיוחד בצורך לשחזר סשנים שהיו עם זוגתו בעבר, אבל גם לחזור, בצורה זו או אחרת, לאורח החיים הזה. אנחנו מדברים על הכל, וגם על זה. על הצורך שלו הבלתי ממומש. על העובדה שהוא יודע שבקשר איתי הוא צריך לוותר על חלק ממנו (ולהרוויח המון דברים אחרים - כמו גם להיפך). היה לי מאוד קשה לקבל את הבחירות שלו, אבל אחרי המון שנות זוגיות וקצת טיפול זוגי שעזר לנו מאוד לקבל זה את זה, היום אני מבינה יותר. הרבה יותר. כיוון שהוא חוגג יומולדת, חשבתי לעצמי - האם יהיה נורא מצידי אם פעם אחת הוא ישתתף בסשן. אמנם אני לא שם, אבל זאת מתנת יום ההולדת שלי. אבל אני מתלבטת עם עצמי - זה באמת מה שיעשה לו את זה? והחשש - זה לא יגרום לו לרצות רק את "זה" מעכשיו"? אולי אני נותנת בעצם היתר לבגידה? אשמח מאוד לשמוע את דעתכם. בעדינות בבקשה... ואם טעיתי במינוחים - אנא סליחתכם....אני לא (לגמרי) מכאן