מתנת יום הולדת מפוקפקת

[roneny1919]

אשתי הפתיעה אותי לרגל יום הולדתה ה 61 בהודעה שמעתה והלאה מגע גופני מחוץ לתחום בחיי הנישואין שלנו.
לטענתה זה עניין טבעי בגילה ושגם רופא נשים שפנתה אליו (בנושא אחר) תמך בדעתה.
אני כמובן הבהרתי לי שאני עדיין נושם ולכן זה לא מקובל עלי ובתגובה אמרה לי שהיא מבינה אותי ומצידה ״אעשה מה שאני רוצה״.
לדוגמא, שנמשיך לחיות ביחד,נתגרש או שאחפש מישהי אחרת לצורך העניין (בתנאי שאעזוב את הבית).
מבחינתה הייתה רוצה שנמשיך בחיינו הרגילים מינוס שינה משותפת ומגע כלשהו באופן כללי.
כמובן שהזכרתי לה שסקס יכול להתבטא בכל מיני דרכים אבל ללא הועיל.
בהכירי את זוגתי, אם היתה חושבת כי שמעתי לעצתה ונפגשתי עם מישהי אחרת האישור לכאורה יתפוגג כלא היה.

בגילי (64) לא הייתי רוצה לפתוח בפרק נוסף של זוגיות בפרט שלא מזמן עברנו לדירת גן חדשה שבה השקעתי הרבה אנרגיות ולא נראה לי הוגן שאצטרך לעזוב את הבית בגלל מה שנראה לי גחמה.

מה דעתכם?

 

[מריוס זכריה]

דעתי היא שזה מאוד מבאס.
מצד אחד זכותה.
מצד שני זכותך.

מצד שלישי, כנראה שהמגע ביניכם לא היה מספיק טוב לה.
אני לא אומר שאתה אשם בזה. זה מכלול גדול ומורכב. אין טעם לנתח כאן מי אשם. לא מאמין באשמים.
יש עניינים אישיים שלה גם כן, עניינים גופנים, הורמונליים, גיל, עייפות, שינוי במטרות, רגשות. זה מורכב.
אבל כשאתה כותב על זה שזה נראה לך כמו גחמה מצידה - אתה חושף חוסר הבנה עמוק במה שקורה אצל זוגתך. וגם זילזול.
(ואני לרגע לא מזלזל בזכותך למגע).

אוקיי, זאת המציאות עכשיו.
אני מעריך שהיא לא לגמרי חדשה. שזה המשך לדברים שהיו קודם, ואתה, כאמור, לא ראית, או ראית והעדפת לא לדעת, או ראית ולא הצלחת להתמודד איתם.
בכל אופן, זה מה שזה.

עצתי היא לא להחפז. קח את הזמן להבין מה אתה רוצה ומה אתה צריך. זה לא מעבר פשוט, לא בשבילה ולא בשבילך.

ובאשר לדירת הגן החדשה - זה טראגי שבונים בית חלומות ואז בדיוק הוא נשבר.
זה לא בדיוק מצב נדיר, לצערי. הרבה זוגות נהרסים במהלך פרוייקטים כאלה. מצפים לחלום, ומקבלים את שברו.

(למי שמכיר את סדרת הספרים על חוק פרקינסון, זה אחד החוקים שלו: אירגונים תמיד עוברים לבניין החדש והמפואר רגע לפני ההתפרקות).

אבל אני תמיד מציע להיות אופטימי.
כל סוף הוא גם התחלה.
תן למציאות החדשה להראות את עצמה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Gu987]

דעתי היא שזה מאוד מבאס.
מצד אחד זכותה.
מצד שני זכותך.

מצד שלישי, כנראה שהמגע ביניכם לא היה מספיק טוב לה.
אני לא אומר שאתה אשם בזה. זה מכלול גדול ומורכב. אין טעם לנתח כאן מי אשם. לא מאמין באשמים.
יש עניינים אישיים שלה גם כן, עניינים גופנים, הורמונליים, גיל, עייפות, שינוי במטרות, רגשות. זה מורכב.
אבל כשאתה כותב על זה שזה נראה לך כמו גחמה מצידה - אתה חושף חוסר הבנה עמוק במה שקורה אצל זוגתך. וגם זילזול.
(ואני לרגע לא מזלזל בזכותך למגע).

אוקיי, זאת המציאות עכשיו.
אני מעריך שהיא לא לגמרי חדשה. שזה המשך לדברים שהיו קודם, ואתה, כאמור, לא ראית, או ראית והעדפת לא לדעת, או ראית ולא הצלחת להתמודד איתם.
בכל אופן, זה מה שזה.

עצתי היא לא להחפז. קח את הזמן להבין מה אתה רוצה ומה אתה צריך. זה לא מעבר פשוט, לא בשבילה ולא בשבילך.

ובאשר לדירת הגן החדשה - זה טראגי שבונים בית חלומות ואז בדיוק הוא נשבר.
זה לא בדיוק מצב נדיר, לצערי. הרבה זוגות נהרסים במהלך פרוייקטים כאלה. מצפים לחלום, ומקבלים את שברו.

(למי שמכיר את סדרת הספרים על חוק פרקינסון, זה אחד החוקים שלו: אירגונים תמיד עוברים לבניין החדש והמפואר רגע לפני ההתפרקות).

אבל אני תמיד מציע להיות אופטימי.
כל סוף הוא גם התחלה.
תן למציאות החדשה להראות את עצמה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

ואם לקחת את הזמן, והעסק לא נפתר, אנחנו תמיד נקבל אותך בזרועות פתוחות אצלנו בפורום "בגידות ואהבות אסורות"...

 

[elvinnox]

אשתי הפתיעה אותי לרגל יום הולדתה ה 61 בהודעה שמעתה והלאה מגע גופני מחוץ לתחום בחיי הנישואין שלנו.
לטענתה זה עניין טבעי בגילה ושגם רופא נשים שפנתה אליו (בנושא אחר) תמך בדעתה.
אני כמובן הבהרתי לי שאני עדיין נושם ולכן זה לא מקובל עלי ובתגובה אמרה לי שהיא מבינה אותי ומצידה ״אעשה מה שאני רוצה״.
לדוגמא, שנמשיך לחיות ביחד,נתגרש או שאחפש מישהי אחרת לצורך העניין (בתנאי שאעזוב את הבית).
מבחינתה הייתה רוצה שנמשיך בחיינו הרגילים מינוס שינה משותפת ומגע כלשהו באופן כללי.
כמובן שהזכרתי לה שסקס יכול להתבטא בכל מיני דרכים אבל ללא הועיל.
בהכירי את זוגתי, אם היתה חושבת כי שמעתי לעצתה ונפגשתי עם מישהי אחרת האישור לכאורה יתפוגג כלא היה.

בגילי (64) לא הייתי רוצה לפתוח בפרק נוסף של זוגיות בפרט שלא מזמן עברנו לדירת גן חדשה שבה השקעתי הרבה אנרגיות ולא נראה לי הוגן שאצטרך לעזוב את הבית בגלל מה שנראה לי גחמה.

מה דעתכם?

מאוד פשוט, מודיעים לגברת שעם כל הכבוד אתה לא מתכוון להפסיק לחיות עכשיו.
אין צורך לעזוב את הבית, הבית שלך בדיוק כמו שהוא שלה.
מניח שבגילכם הילדים כבר גדולים, חלקם נשואים וכבר לא גרים בבית.
ברור שהיא לא רוצה מגע איתך, או שהיא לא נמשכת או שבעיות הורמונליות או שיש לה מאהב, זה לא רלוונטי. היא יצאה מהמשחק איתך.

אז שתי ברירות - או לפתוח את הזוגיות - לך מותר להיות עם נשים אחרות כי היא לא מספקת לך את הצורך הזה וזו זכותך המלאה.
או להתגרש, להשכיר/למכור את הבית ולהתחיל חיים נפלאים ומאושרים.
אף פעם לא מאוחר, שמעתי על אנשים שהתגרשו גם בגיל 75

בהצלחה.

 

[A לון]

ראשית, קיבלת "אחלה" מתנה.
תראה-
מה שקורה זה שאישתך החליטה, חד צדדית, לשנות את החוזה הזוגי בינכם.
בהנחה ואין דרך חזרה (כי לפעמים יש)-
אז תחליט אם אתה רוצה לקבל את החוזה החדש או שהחוזה החדש לא מתאים לך ומפרקים.
כנראה שאשתך יודעת טוב מאוד עם מי יש לה עסק, והיא הבינה בדיוק את מה שאתה אומר- שויתור על הסקס איתה לא שווה לך באיבוד כל מה שבנית, ושתעדיף לוותר על הסקס מאשר על הנוחות.

היא הכריזה אול אין. עכשיו או שתתקפל, או שתכריז אול אין בעצמך.
היא כנראה די בטוחה מה התשובה.

(רק שתדע, שאישה שמסרבת לקיים יחסי מין סבירים עם בעלה נחשבת ביהדות מורדת בבעלה, וזכותו לגרשה ללא כתובה)

 

[פילוסוף רוחני33]

בגילכם המגע כבר פחות חשוב, אני משער שנהניתם ממנו מספיק בעבר. לא צריך להחליט על מידת מגע, אלא להגיע אליו בטבעיות מתוך קשר' רגשי. אמנם אמרה שלא תרצה יותר מין ומגע, אבל היא לא יודעת. נסה להשקיע אתה בעדינות בקשר הרגשי של אהבה, ואחרי שייבנה קשר אהבה יפה וחזק מספיק אולי תגיעו בטבעיות כבר לקירוב המגע. צריך לעשות מה שמתחשק ולא מעשים מאולצים.