מתן תרופות

[dlita1]

מתן תרופות

הורים יקרים, אני כותבת לכם כי אני רוצה לשתף אותכם במשהו שעברתי. אני אמא לשני ילדיםבני 11 ו-12. אני מדברת על הילד בן 12. אגב אני גרושה. בני התחיל להשתמש בריטלין מגיל 6 כלומר מגן חובה מאז ועד היום היו הרבה עליות מורדות מריבות כעסים התקפות זעם וכל ההתנהגויות שאתם מספרים עליהם. עם בני עברתי הכל.בני עבר איבחונים, פסיכאטרים. טיפולי פסיכולוג, טיפול אצל פרופ' אפטר בני לא היה מוזנח במשך כל השנים בטיפול. וכמו שאמרתי היו עליות ומורדות, אולי הגיל, אולי שינוי כדור, אולי שינוי בי אך היה אצלנו מהכל. במשך 6 שנים לא הסכמתי יום אחד שבני לא ילך עם כדור תרופתי לבית הספר כי חששתי. היו התעקשויות עצומות מצידי. ובטח מצידו. רק בחופשים ובסופי שבוע הוא לא היה מקבל טיפול תרופתי.היו מצבים שהילד היה הולך לבית הספר ואחרי 10דקות מזעיקים אותי לבוא לקחת אותו כי הוא נכנסלהתקפות זעם לא רואה אף אחד שובר דברים משתולל וכו להזכירכם עשר דקות אחרי מתן כדור עשר דקות עד חצי שעה ממתן הכדור ובני היה הופך לחיית טרף שרוצה לרצוח את כל העולם. כמובן שהייתי לוקחת אותו הביתה והוא עם התירוצים התחילו איתי עשו לי דוקא וכו וכו חודש וחצי שהילד לא הולך לבית הספר מבחירה שלו וכמובן מנוחות שלי. וכמובן בתקופה הזו הוא לא לקח כדור. בשבוע האחרון ראה פלא מחנכת הכתה יועצת בית הספר והמנהלת הגיעו לביקור בית. והוחלט למחרת שהילד הולך לבית הספר. הוחלט ויושם. בני ביקש ממני הזדמנות ללכת בלי כדור לבית הפסר. לא היה לי מה להפסיד הסכמתי. ו.......... כבר עשרה ימים שהילד שלי הולך לבית הספר בלי ריטלין בלי קונצרטה בלי מריבות בבוקר תיקח לא תיקח תיקח לא תיקח כבר עשרה ימים שהילד שלי הוא ילד שונה. המורות לא בסוד הענינים לגבי הכדור. אך אומרות שהילד מחייך הילד לא מומיחה הילד מלא חיים רץ קופץ ברמה הנורמלי לא שקט מידי עד פחד לא זועף לא כועס לא מחפש שיציקו ושיציק. אומנם ביקשתי בתור התחלה שהילד אחרי ארבע חמש שעות יחזור הביתה בתוך התחלה וזה קורה. ובבית גם יש לי ילד חייכני שהתאהבתי בו מחדש. עידן היה ילד שכל הזמן אוכל ואוכל שטויות מכל הבא ליד זה היה כבר מגעיל ודוחה. מאז עשרה ימים להזכירכם בלי כדור עידן אוכל רק מהשצריך ובין לבין חטיף תפוח ושטויות אך לא הדב שכל הזמן הפהשלו ל א היה נסגר והמבט בעייניים שלו היו מבט של חיית טרף ששונא את כל העולם. זה ארוך אך רציתי ליידע אותכם שאפשר גם דרך אחרת ולנסות לנסות אני פחדתי מהניסוי לתת לו בלי כדור ללכת לבית הספר.ארצה לשמועגם אם מוכרת לכם כזון תופעה. תודה

 

[b a r b a i m a]

שלום dita1

קראתי בעיון את דבריך איני אשת מקצוע אך אני אמא לילד שנוטל ריטלין(קונצרטה) כבר 4 שנים ואצלנו המצב משתפר מיום ליום. (בלי הקונצרטה המצב בלתי נסבל) על פי מה שאת מתארת - אין לי ספק שהילד שלך אכן מטופל ואולי הוא שייך לחלק הסטטיסטי של אלו שהריטלין פשוט לא מתאים להם?!?! איני יודעת - איני רופאה - ואולי אחד מיועצי הפורום יוכלו לענות לך בצורה מקצועית כאמא - אני שמחה עבורך ועבור ילדך שהוא מסתדר ללא הכדור. הוא בן 12 ומספיק בוגר בכדי להסביר לך איך הוא מרגיש ומצליח להתמודד ואני מאחלת לו שיהיה לו טוב מה שכן - תהיי עם אצבע על הדופק ושיהיה בהצלחה

 

[zivadina]

ילדיי ADHD אוהבים שינויי וחידושים

ואני חוששת שכעבור פחות מחודש, הכל יחזור לקדמותו. אצלנו, הבן שלי תמיד "רצה לנצח את הכדור", וכל שנה עשינו לו הפסקה יזומה עם הכדור. תמיד הוא היה צריך לחזור לכדור. הרי ADHD לא נעלם כאשר מפסיקים את הכדור או כאשר מתאמצים. ויש גבול לכמה שילד יכול לשלוט בנוירולוגיה התורשתית שלו. ADHD איננה בעייה בכח הרצון, אלא בנוירולוגיה של המוח. את צודקת שלא צריך לתת תרופות כמו אוטומט, אלא רק כאשר בטוחים שצריך. לכן, מציעה לך להיות עם יד על הדופק, ולדעת מה צריך לעשות במקרה שהעניינים יתדרדרו. אם תחזירי אותו לריטלין, לא לשכוח לעשות הערכה מחודשת של גודל המנה ומשך ההשפעה, כי כל שנה משתנה משקל הגוף וצרכי הלימוד (בדרך כלל יום הלימודים מתארך, וצריך סוג עם השפעה ארוכה יותר). בהצלחה!