תודה
תודה רבה דנה אכן, אני לא מורחת איפה שלא צריך. לפעמים זה לא נכון. אני מודה לך מאוד על ההפניות שהיו מרתקות, מאירות עיניים ובהחלט תורמות. יש לי מכרה שהתעברה מתורם גיי. והכל זורם נהדר, והיא מאושרת. אבל כמובן שלאין חוקים בדברים האלה. על כל סיפור טוב יש 5 שלא יצאו כ"כ טוב. אני מודה שאני פוחדת מהנטל היחידני. מלשאת את הכל לבד, כלכלית וכן גידול הילד. ילד צריך גם לגדל ולחנך, לא רק לספק לו כסף ולהסיע אותו לחוגים. לפעמים צריך להתייעץ וכו'. מסכימה יש גברים מחורבנים לחלוטין, מצד שני יש אימהות שאף אחד לא היה רוצה לפגוש. אני לא חושבת שכולם גרועים ונבלים. נכון ששיקול כלכלי לא חייב לעמות בין אישה לבין אימהות, יחד עם זאת אף אחת לא רוצה להפוך לאם ולא להיות מסוגלת לפרנס את הילד בכבוד ובצורה נאותה. דיי ברור שכל הנטל על כתפי אישה אחת, שהיא מראש מופלית לרעה במדינה הזו, וזה עוד שיש גבר בסביבה. שאין אחד כזה זה הופך למשהו קשה יותר. אני מסתכלת קדימה ומסה לראות מה קורה שילד כבר גדול יותר, ואת לא ממש מוצאת עבודה שאת יכולה לצאת ממנה מוקדם כי הילד יוצא מביה"ס ואת לא רותה להיות במשרד על שעה שש או שבע בערב. ואין לך עם מי לעשות תורות, כי אין אבא, ובייבי סיטר עולה לא מעט. ואיך בכלל מסתכלים עליך בעבודה כי את אם יחידנית והבוס שלך, שלרוב גם יהיה גבר, כי ככה זה פה, לא ממש מתרגש מהרצון שלך לאימהות..... אני מאוד רוצה ילד ואני אני רוצה לתת לו לפחות מה שאני קיבלתי, או לפחות 80 אחוז. ואני אומרת לך האמת, אני לא חושבת שאני יכולה לעשות את זה כרגע. סך הכל, כל החיים הם סט ארוך של פשרות בהרבה מאוד דברים ונושאים. ברור שהכי כיף זה שילד יהיה רק שלך, ורק את תחליטי על התנהלות החיים שלו, אבל זה לא תמיד כ"כ מעשי, כי בסוף היום כל דבר שעושים עולה כסף והרבה..... נורא קשה לי עם המחשבה הזו. נורא קשה לי לחשוב על זה שאני לא אוכל לגדל ת הילד שלי כמו שאני רוצה, כי אני לא אוכל לתת כל מה שאני רוצה, ובכלל זה אני מדברת גם על זמן, כי אני אהיה בעבודה וכו'. מצד שני, כן קשה לי מאוד לחשוב על העניין הזה של לתת את הילד שלי לאיש שאני לא מכירה ולא יודעת מיהו ומי ההורים שלו ומי החברים שלו, ואני גם אל אדע מה עושים איתו שני לא שם... בקיצור קשה לי