מתלבטת אם להכנס לפורום הזה אבל לפי

מתלבטת אם להכנס לפורום הזה אבל לפי

כל הספרים, אני כן שייכת. וחוץ מזה קובולט הזמינה אותי, אז לא נעים לסרב לחברה מפורומים אחרים. ולהלן סיפורי : בת כמעט 37, נשואה באושר יותר מ13 שנים. הריון ראשון- פגם שהתגלה בU.S והצריך לידה מוקדמת בשבוע 24. מאוחר יותר הגיעו התוצאות של המי שפיר והסתבר שהיה משהו נדיר בכרומוזומים שהתפתח לבד, כלומר בעלי ואני לא נשאים של הפגם. הריון שני-ילדה לתפארת, (9.5)הריון שלישי- בן נהדר (6) ועכשיו
הריון רביעי שבוע 10-דימום-אין דופק, אין התפתחות- גרדה. אוף כל ההריונות קלים מאוד, בלי תופעות לוואי, הלידות קלות, בראשונה 4 שעות והופ, השנייה טבעית כמו בדואית בלי תרופות, אפידורל ותפרים, תוך שעה והילד יצא בריצה. ורק עכשיו שכל כך תכננתי את התאריך והילדים כבר מאוד מבקשים ואני בחו"ל ויש לי את הזמן והשקט לגדל בנחת, משהו לא הלך. ייתכן ולא נדע את הסיבה כי לא עושים פה בדיקות כרומוזומליות בפתולוגיה. וזו באסה רצינית. אבל !!!!! אין לי ספק שננסה שוב, הסיבות לילד שלישי לא השתנו ואני מתכננת אותו כבר מאז שהגדולה נולדה ואני שומרת את הדברים שלה. אז נכון שיצא לא מתי שרציתי ויהיה עיכוב, אך מה הם שלושה חודשים לעומת כל החיים. לשמחתי לא בישרתי על ההריון הזה לאף אחד מלבד חברה טובה שבמקרה נכנסה להריון באותו זמן. לכן גם לא הייתי צריכה לאכזב את הילדים בהפלה. ואם מישהו יכול להבטיח לי שההריון הבא יעבור בשלום-אנשק לו את הידים. בעלי אומר, שאנחנו לא חייבים לעבור כל מה שיש בספר, לידה מוקדמת, הפלה והוא יישמח אם נדלג על כמה פרקים-הלוואי. ולמי שהיתה סלבנות לקרוא את כל זה- אז בהצלחה ולא להתייאש, וכמו כל בנאדם ממוצע, אנחנו תמיד רוצים יותר, יש כאלו שילד אחד ייספק אותם ויש כאלו שגם אחרי שנים רוצות עוד ויש את אלו שעוד לא שפר עליהן גורלן, אז תמשיכו לנסות ונעבור כולנו לפורום אחר. אינשללה
 

ofik

New member
שייכת, אם את רוצה

גם אני כמוך עם ילדים כבר גדולים ובריאים, והריונות קלים (3) ואז רצינו ילד רביעי (הקטן כבר בן 6) והכל התחיל בקלות, ובכל זאת לא סיפרתי לאף אחד. במילא הריון רביעי, אף אחד לא מתעניין, אבל אז הגיע חודש חמישי, ופחדתי שהילדים יקלטו לבד אז סיפרנו להם, והם כמובן סיפרו לכן העולם, ואז באמצא החמישי, בבדיקת אולטרא סאונד גילנו שאין דופק, ועשיתי הפלה. גם אני הרגשתי לא שייכת כאן הרי עד הסיפור הזה הכל היה לי כל כך קל, אבל עכשיו, חמישה חודשים אחרי, וחודש אחרי שהיה צריך להוולד, אני נכנסת לפה המון, אומנם כשומעת ולא כמדברת, אבל זהו המקום היחיד שיש לי, כי שאר העולם כולל בעלי, הצטער איתי, אבל די נגמר, יש 3 ילדים בריאים בבית, ואין לך מה להתלונן. רק לי עוד עולות הדמעות עם כל תינוק חדש בסביבה, במיוחד הקטנים, וכאן יש מי שמבין. אז את לא חייבת להשתייך אם את לא רוצה, אבל טוב לדעת שיש מקום כזה, בשביל כולנו עופיק
 
אכן, בית חם ונעים שמקבל מאוד יפה כל

אחת. ויש לפעמים "תיקים" לא קלים. הפורום נותן מקום לשפוך וזה נהדר, לפעמים להוציא את הדברים זה כבר חצי הבראה וגאון מי שהמציא אותם. אני בנימה הצינית שלא חייבים לעבור את כל הפורומים הקיימים. התחלתי עם הלקראת הריון, בחשש עברתי להריון ולידה ופתאום הפתעה, פורום נוסף למועדפים שלי. כאילו לא יכולתי לדלג על הפרק הזה ??!!! האמת שמה שהכי מרגיז אותי זה, שבכלל לא ציפיתי לכזה דבר, היתי כל כך שאננה שהכול עובר חלק , כי בשני ההריונות האחרונים באמת היה אדיר וטוב, בלי שום בעיות וםתאום משהו בגד בי, וזה לא פייר. למרות שצריך להיות אופטימיים ואחרי ששומעים צרות של אחרים, פתאום הבעיה שלנו מתגמדת לה. אני יודעת שבעוד 3 חודשים אני נכנסת לענינים שוב .ואני רוצה לראות שייקרה עוד פעם משהו !
 

קובולט

New member
מתי תורי היקרה

כמו שאת רואה זה פורום איטי לא נכנסים אליו כל יום צריך הרבה כוחות נפש או מחשבה רעה שעוברת פתאום וצריך עידוד שמחתי לקרוא שיש לך שני ילדים בריאים
בבית לי עוד אין ילדים אז אני חושבת שיש בהם המון נחמה אני בטוחה שהצטרפות חדשה למרוץ תעשה לך טוב, אני עוד קצת חוששת אני כבר לא תמימה לגבי הריון, אבל אני שומרת על האופטימיות שנדבקה בי בזכות הבנות המדהימות של פורום לקראת הריון... שם נפגשנו לראשונה, שיהיה לכולנו קל והמון בהצלחה
 
למעלה