מתי רמת האינטליגנציה מגיעה לשיאה?

[sense9]

מחקר חדש מצא כי האינטליגנציה הרגשית מגיעה לשיאה בגיל 40
ואילו במחקר אחר נמצא כי בשילוב של כל מרכיבי התפקוד האנושי, השיא הוא דווקא בגיל 60

אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שינויים בקישוריות העצבית לאורך השנים.

 

[uzi2]

לדעתי שינויים בקישוריות העצבית, הן לא ההסבר אלא האופן שבו זה מתבטא במוח.

יש הרבה סוגים של אינטליגנציה. ולכל אחת מהן יש פיק בגיל ממוצע אחר. מאינטליגנציה רגשית, שאכן גיל 40 נראה לי סביב מה שמדובר עליו גם במחקרים אחרים.
ועד אינטליגנציה נזילה (פלואידית) שמגיעה לפיק עם סיום ההתבגרות (סביבות גיל 18-21).

יחד עם זה הרבה ממה שאנחנו רואים כאינטליגנציה, זה פיתוח יכולות שמאוד משתנה מאדם לאדם. למשל יכולת לפתור בעיות תלוי גם בכלים שצברנו כולל אסטרטגיות חשיבה. למשל, אם כאשר אני מסתכל על חפץ מסוים, אני בוחן אותו לא רק על פי תפקידו (שייבה של בורג) אלא גם על פי מהותו (לוחית מתכת עם חור), אוכל למצוא לו שימושים במקומות לא צפויים. אם בכל פעם שאני מגיע לתובנה מסוימת אני מתמקד בלחשוב על הכללות שלה, אוכל לעשות בצורה יעילה יותר טרנספר של התובנה גם לתחומים אחרים. גיל 60 שהוזכר במאמר השני שהזכרת לא מתייחס למיטב הבנתי רק לאינטליגנציה.

 

[sense9]

אז בעצם צריך להסכים אודות ההגדרה של מהי אינטליגנציה ומשם להמשיך

 

[uzi2]

אז בעצם צריך להסכים אודות ההגדרה של מהי אינטליגנציה ומשם להמשיך

אני חי טוב עם המוסכמה שיש סוגים שונים של אינטליגנציה, ולכל אחד מהם מאפיינים אחרים.
לשנות מוסכמות שנתקבעו בכל מה שקשור למינוחים - זו בעיה.
העיקר הוא לצמצם אי הבנות בעניין.

אם אני מבין את התהיה שלך, אז בעצם השאלה שלך היא האם כדאי להגדיר מדד "אינטליגנציה" יחיד שאולי משקלל מספר מדדי משנה? (IQ test למשל, בודק פרמטרים ספציפיים, ומשמש מדד סביר לדברים מאוד ספציפיים, ועדיין - גם הוא ניתן לפירוק למספר מדדי משנה).

אני חושב שבהתאם לצרכים אפשר להגדיר שקלולים שונים, ובכל מקרה כל שקלול יהיה איזשהו "מודל מפשט" של אינטליגנציה על שלל מרכיביה.

 

[לעומק]

בוא נגיד שאינשטיין היה גאון.
אבל הוא לא היה עם הציונים הכי טובים בכיתה שלו

זה נראלי יותר יצירתיות.

וזה אפשר לשפר קצת, גם באמצעות ניווט בשטח בלי מפות.
כמו הנהגי מוניות בלונדון.
שההיפוקמפוס שלהם גדל

 

[uzi2]

יש בהחלט קשר בין אינטליגנציה ליצירתיות.

לא לגמרי הבנתי את הקשר לניווט בשטח בלי מפות. איך זה קשור למה שכתבת קודם.

בניגוד למיתוסים, איינשטיין דווקא היה טוב מאוד במקצועות הריאליים גם בבית הספר. במקצועות ההומניים הוא היה די חלש, והטענות העיקרית כלפיו לא היו לגבי יכולותיו, אלא לגבי זה שהוא נתפס בעיני מוריו כ- "כעצלן".

 

[לעומק]

יש בהחלט קשר בין אינטליגנציה ליצירתיות.

לא לגמרי הבנתי את הקשר לניווט בשטח בלי מפות. איך זה קשור למה שכתבת קודם.

בניגוד למיתוסים, איינשטיין דווקא היה טוב מאוד במקצועות הריאליים גם בבית הספר. במקצועות ההומניים הוא היה די חלש, והטענות העיקרית כלפיו לא היו לגבי יכולותיו, אלא לגבי זה שהוא נתפס בעיני מוריו כ- "כעצלן".

אממ..
בהיפוקמפוס זה האזור שידוע שיש בו גדילה של נוירונים חדשים.

וכמו נהג מונית שצריך לחבר בין 2 נקודות על מפה שנמצאת אצלו במוח
ככה בהרבה בעיות זה עוזר לפתור בעיות.
שזה יצירתיות.
אולי לא להיות אומן, אבל להיות יותר טוב בפתרון סוג מסוים של בעיות.

לגבי איינשטין הוא עבד במשרד הפטנטים.
כלומר, היה לו בחלק מהמקצועות ציונים לא טובים.
לכן הוא עבד בכזו עבודה.
וכנראה שגם הוא מתווכח עם המרצים. והיה אוהב לדמיין דברים.
יש איזה סרטון שראיתי שדיברו עליו, אני אנסה לחפש אותו