מתיעצת לגבי ילד בגני

סגול לי

New member
מתיעצת לגבי ילד בגני

בגני ילד שיחגוג החודש שנתיים. הילד חמוד, חייכן חיוני, אך באופן ברור יש משהו בו לא תקין. אפרט: הילד לא מקשיב להוראות, צריך להגיד לו מספר רב של פעמים לא לעשות דברים שלכולם בגן כבר ברור שלא עושים (גם ילדים צעירים ממנו בהרבה). . אם הוא רוצה משהו מהאוכל שעל השולחן הוא לא מבקש אלא פשוט מטפס על השולחן וזוחל לכיוון המאכל הנכסף ומנסה להגיע אליו. כמו כן הו קם מספר רב פעמים בזמן הארוחה עם הכפית ואוכל מצלחות של אחרים. כשברור בגן לכולם שלא קמים בזמן האוכל. כשהוא רוצה משהו ולא מקבל או נתקל בסיטואציה מתסכלת הוא צורח נורא. הוא לא אומר משפטים אלא מחקה מילים אחדות או אומר מילים אחדות שלא תמיד נכונות לסיטואציה. הוא רואה משהו שהוא רוצה ופשוט רץ אליו מבלי להבחין כי בדרך יש מכשולים כמו חפצים או ילדים (מסוגל לרמוס ילדים בדרך). נופל המון, מסרב לעשות דברים שברור לכולם שיש לעשות. במפגשים הוא מסוגל לקום באמצע ולהתחיל לשחק במשחקי הגן תוך שהוא מביא אותם למעגל ומשחק תוך הפרעה למהלך הפעילות. רוצה משהו ולא מוותר עד שנותנים לו או לוקחים אותו מהמקום. הוא מסוגל בטיול להתכופף ולאכול עם הכלב את האוכל שנתנו לו. אין ספק שיש בעיה של הבנה. מבחינת קשר עין, אין לו כל כך הכי הרבה שהוא מצליח ליצור קשר עין זה כשנייה וחצי. שוחחתי עם ההורים על כך ובקשתי מהם שיפנו למכון התפתחות הילד. האב לא התלהב מהרעיון ואמר שהוא חושב שהם רק מחפשים בעיות והוא לא מתלהב ללכת לשם. הם הלכו לרופא ההתפתחותי של טיפת חלב, ובקשו לדבר איתי והצוות, אני מניחה שהם יגידו לנו שאין שום בעיה עם בנם, ושפשוט יש לו אופי קשה. ברור שזה לא העיניין, אני רוצה לעזור לילד, למשפחה ובמיוחד לנו שמאוד קשה לנו עם הילד הזה בגן. אודה לכם אם תכתבו לי מה דעתכן על מה שכתבתי על הילד וכיצד עליי להתמודד עם ההורים. תודה.
 

ב נ ה

New member
דעתי

אני מאמינה שההורים כן מכירים את ילדם ודפוסי ההתנהגות שתארת צצים גם בסיטואציות מחוץ לגן. זה לא קל לקבל את העובדה שהילד שלך אחר,שונה,וזקוק לעזרה מקצועית,חלקם נתקפים בגשות אשם,תחושת כישלון וכו,חשים אולי בושה וכו....ומי שיוצא נפסד הוא כמובן הילד שלא מקבל את הטיפול הנכון. יחד עם זאת זה תהליך ולחלק מההורים לוקח זמן מרגע הדיווח של הגננת עד להכרה הבנה והסכמה שיש צורך בהתערבות. אם זימנת אותם יחד ,שיקפת להם ,שאלת אותם מה קורה בבית ומה לדעתם ניתן לעשות לעזור לו ולהקל עליו,אין לך יותר מה לעשות כרגע איתם-תני להם זמן,. בגן את יכולה להקל עליו אולי בכךשלא תדרשי ממנו דברים שהוא לא מסוגל להם כמו לשבת למפגש ארוך,קצרי לו אותו (שחררי אותו לפני הזמן),תרחיקי את האוכל של הכלב מהישג ידו אם ההסבר לא נקלט. מעבר לכך המון סבלנות והכלה ואין לי ספק שזה לא פשוט.
 
דעתי בלבד.

אני מאד נזהרת כשמדובר בילד שעוד לא מלאו לו שנתיים. ילדים בגיל שנתיים לומדים גבולות. את אלה של החברה בה הם חיים ואת גבולות הגוף שלהם. זה בא לידי ביטוי גם בהתנהלות הגוף שלהם ובדרך בה הם מתנהלים. רוב הדברים שת מתארת כאן, מאפיינים את השלב ההתפחותי, אם כי נמוך אך עדיין יכול להשתנות עם רכישת השפה, הגבולות, הכללים החברתיים והמיומנויות השונות. מדובר בילד מאד צעיר. (העדר שפה בקבוצה של ילדים מדברים יכול להיות מאד מתסכל). יחד עם זאת, כשאת מציינת את חוסר ההבנה ואת העדר יצירת קשר עין, זה נראה ראוי לבחינה מעמיקה יותר, קודם כל שלך, תצפיות ורישום. ואח"כ הבאת הדברים לידיעת ההורים. יכול להיות שבהפניית תשומת הלב של ההורים לכך שהילד לא יוצר קשר עיין כשפונים אליו, לא מבוגרים ולא אל חברים, התגובה שלהם תהיה יותר עינינית מאשר כשמביאים לפניהם רשימה ארוכה של התנהגויות השונות מילדי הקבוצה. (במיוחד אם קשה להם להציב גבולות). אני מציעה לך קודם כל להקשיב להם מחר. להקשיב ולנסות להבין את הקושי שלהם ואת החרדה שלהם, למקרה שהילד אכן זקוק לעזרה. לעיתים החרדה עלולה להוביל לכך שיטענו כלפייך דברים. אל תעלבי, הקשיבי והביעי אמפתיה לכל רגש שיביעו. אני מציעה לציין, דבר או שניים שהכי מטרידים אותך. ולהוסיף שיתר ההתנהגויות עשויות להשתנות עם ההתפתחות של הילד. וכמובן שכדאי שתהיה לכם דרך לשיתוף פעולה בין הבית לגן בעיקר בנושא הצבת גבולות. ספרי לנו מה קרה. ונמשיך משם.
 

סגול לי

New member
תודה על הנכונות לעזור

כבר ערכתי תצפיות, ואפילו צילמתי להם את הילד בוידאו. את השיחה הקשה כבר שוחחנו, אבל עכשיו הם רוצים לדבר איתי ועם כל הצוות ודי נראה לי שהם לא מעוניינים לטפל בבעיה. מאוד קשה לטפל בילד הוא לא מבין הנחיות הוא עושה דברים מסוכנים/ מעצבנים/ שלא מקובלים בגן. אני יכולה לשלוח לרופא שלו דף עם מה שאני רואה. השאלה היא מה עושים עם ההורים לא מוכנים להתמודד או להכיר בבעיה? מתעקשים? סופגים? מוציאים את הילד מהגן? אני לא יודעת.
 

ב נ ה

New member
להוציא מהגן נשמע

צעד נורא קיצוני
. את מרגישה שאת/אתן(לא יודעת כמה אנשי צוות בגן)ממש לא מסוגלים להתמודד איתו? האם את בתחושה שהגן שלך (עם דגש על שלך)לא מתאים לו?(שהוא זקוק לדעתך למסגרת אחרת אם כן שתפי את הורים אם זה לא עד כדי כך קשה,אז כן לספוג,ולהבין שיש לך יל מיוחד שצריך להתגייס ולעזור לו. יש לך אפשרות להסתייע בגורםמקצוע?
 
למעלה