מתוסכלת

עוד רעיונות

לוותר על כל מיני אביזרים שלא בטוח תיזקקי להם. או שאשפר להסתדר בלעדיהם. אם זו לידה ראשונה את יכולה לחסוך המון כסף אם לא תיקני עגלה, מיטת תינוק ושידה. או שאפשר יד שניה אם ממש רוצים... אני לא מצאתי צורך בפריטים אלו והסתדרתי יפה עד שבגיל 8 חודשים בערך קניתי טיולון. לא בחרתי בכך מטעמי חסכון כי הלידה שלי היתה ביפן וקבילתי מימון מלא מהמדינה (16 אלף ש"ח). ממש מרגיז שכאן זה לא כך. אנחנו החלטנו להצטמצם קצת לקראת הלידה ולחסוך כמה שניתן כדי לממן אותה. אחרי מה שחויתי- אין סיכוי שאני אוותר על לידת חלומות נוספת. כמו שאומרים- העיקר הבריאות. כך אני רואה את זה. בריאות ושלמות פיזית ונפשית.
 
אופס, ברח לי

בית חולים בכל אזור המרכז וירושלים, שמאפשר ותומך ככל האפשר בלידה טבעית עם מקלחת וכדור בחדר, מאפשרים תנוחות לידה שונות, ליווי דולה ומיעוט במוניטור. ובנוסף חייב להיות ביות מלא! יש חיה כזאת?
 
אני יודעת שאני נשמעת כמו תוכי

אבל מנסיוני שלי ושלי בלבד בלניאדו לידה אחת בישיבה - כריעה לידה שניה על הצד מקלחת - ארוכה (אבל לא בחדר) וכדור צמוד גם במקלחת וגם בחדר מוניטור בקבלה ואחר כך רק חיפוש דופק פעם בעשרים דקות לדקה - שתיים תנועיות מלאה במעייני הישועה לידה אחת בחצי שכיבה חצי כריעה לידה שניה על הצד מקלחת בחדר כדור בחדר מוניטור - בקבלה של דקה (הייתי בפתיחה 8-9) בחדר - היה מוניטור אבל כל כך נעשה בעדינות ששכחתי שהוא עלי - לא יודעת איך אבל לא הרגשתי את החגורות בארבע הלידות המתוארות - לא הרגשתי בצורך בדולה או מיילדת פרטית הרגשתי כאילו המיילדת הרולטית היתה גם וגם מה שכן - לי חשוב להיות בשקט ובנחת בלידה כך שאם המילדת עזבה את החדר זה לא הטריד אותי (בלידה השניה במעייני הישועה היא לא יצאה לרגע, בלידה הראשונה מבין השתיים היא יצאה לחצי שעה אבל חזרה בזמן טוב) גילוי נאות היתה עוד לידה שלי במעייני הישועה שהיתה קטסטרופה
אבל!! זה היה לפני תשע וחצי שנים - ומאז המקום עבר מהפך גדול ולכן מבחינתי זה כאילו לא היה
לגבי ביות מלא במעייני הישועה אם מאד מתעקשים - אפשרי אם לא - יש ביות בקלות חוץ מבלילה בלניאדו יש מחלקה - אבל לרא יודעת איך זה בדיוק לסיכון - חוויותי האישיות היו נפלאות אב לגבי לניאדו היתה כאן מישהי שתיארה תסריטי זוועה בלידה שם לפני כחודשיים בהצלחה ענקית!!
 

animar1

New member
נראה לי שבי"ח מאיר

אני יודעת שהחדר הטבעי שם פעיל, ואם את באה אסרטיבית ובלידה שניה, ומודיעה שגם את הראשונה עשית טבעית אז לא ממש מדברים איתך ומנסים לשכנע לאפידורל נגיד (מה שחברות סיפרו לי), ולהן אפילו שלחו מיילדת מתאימה באוריינטציה טבעית. אם יש לך דולה איתך מה טוב, כי החדר מרוחק ואם הן טוענות שאין להן "כח אדם להגיע אלייך ולתמוך בך" אז יש לך את הדולה. שוב, לא מנסיון אלא מסיפורים, אבל יש לי כמה חברות שהיו שם מרוצות מהחדר הטבעי, והוא לא עולה כלום. אם אני לא טועה יש בו גם ז'קוזי. בהצלחה!
 

T i k t a k i t

New member
לא היו לי שום קשיים בדרך לחדר הטבעי...

הודעתי עוד בקבלה שזה מה שאני רוצה, ולא זכור לי שניסו להתווכח אפילו "למרות" שהיה מדובר בלידה ראשונה. לא מלמלו חצי מילה לגבי חוסר כ"א או משהו כזה. אפילו "עברנו" לחדר הטבעי השני די מיד אחרי שהתברר שבראשון יש אינסטלטור שמתקן את המקלחת
 

יעלה 999

New member
ההמלצה הקבועה שלי

הדסה עין כרם. אני ילדתי שם בלידה מדהימה ומכירה הרבה סיפורים טובים טובים משם. גם חברה שלי שהתכוננה ללידה טבעית וגמרה בניתוח קיסרי אמרה שהצוות היה תומך וקשוב ויצאה בהרגשה טובה, למרות הניתוח. יש שם מקלחת וכדור בכל חדר, אפשר לבוא עם דולה והביות המלא שם הוא אמיתי לגמרי, אין שום הפרדה לאחר הלידה, עולים עם התינוק ביחד למחלקה וכל הבדיקות והטיפולים נעשים ליד מיטת האם. בקשר לתנוחות שונות זה תלוי במיילדת. מכירה כאלה שילדו שם בעמידת ברכיים או על שש (על המיטה). המיילדת שלי כן רצתה שאהיה עם הפנים אליה אז ישבתי בישיבה זקופה על הקצה של המיטה. שמעתי על כמה וכמה מיילדות שם שהן בגישה טבעית. לי היה טוב מאוד שם גם במחלקה של הביות המלא (ונשארנו שם יותר מהרגיל כי בני היה פג) במחלקה של הביות החלקי היה לי על הפנים. כמובן שזו החוויה שלי ושל חברות / משפחה מסביב. ראיתי כאן בפורום גם סיפורים של נשים שלא היו מרוצות שם, אבל בגדול אני חושבת שזה נחשב בית חולים ידידותי ללידות טבעיות.
 

kohavb

New member
איפה את בארץ?

מבינה ולגמרי מזדהה עם הרגשת התסכול הנובעת מאי היכולת הכלכלית לממן לידת בית. אצלנו המצב זהה. ההמלצה שלי היא שלא משנה מה וכמה - פשוט להגיע הכי מאוחר לבית החולים. האם יש לך אפשרות להתקרב לבית החולים? איזו לידה זו שלך?
 
זאת לידה שניה

אני מהשומרון כך שהכל מבחינתי פתוח כי הכל רחוק פחות או יותר באותה מידה. אני קצת מפחדת לחכות בבית יותר מידי, כי הנסיעה לוקחת בין 45 דק' לשעה, ובלידה קודמת, כשהתחילו הצירים הכואבים באמת הגעתי לבי"ח עם פתיחה 3 ומיד ירדו לי המים בקבלה ילדתי תוך 3 שעות. אבל מה שמלחיץ זה שהפתיחה התקדמה מ 3 לפתיחה מלאה תוך 20 דקות! ואולי בגלל שזה לידה שניה זה יהיה מהר יותר... מקווה ללידה מהירה, אבל ממש לא רוצה ללדת בדרך, וגם מפחדת שתהיה לידה ארוכה כי אף אחד לא מבטיח לי כלום...
 
עוד משהו שיכול להיות נחמד...

הוא דולה מתלמדת, שלא לוקחת תשלום, או תשלום סמלי בלבד. צריך לבדוק אפשרות להביא דולה כזו לבית החולים אותו תבחרי. וללדת בחדר הטבעי שהוא ללא תשלום.
 
../images/Emo201.gifאני כל כך מבינה אותך../images/Emo70.gif

כל כך רציתי ללדת במרכז ללידה טבעית בלניאדו, אבל זה לא התאפשר לי כלכלית. מה שעשיתי זה העברתי את רוב הלידה בבית, והגעתי רק לשלב הלחיצות
.
 

עופריקה

New member
יקירתי!!! ../images/Emo24.gif

מה שלומך? <סךיחה שהתפרצתי לשירשור, התגעגעתי מאוד!!!!>
 
../images/Emo24.gifאתמול חשבתי עלייך../images/Emo70.gif

ועל זה שאני לא בסדר שאני לא יוצרת קשר. בוצ'בוצ' היה בשבת האחרונה בן חמישה חודשים
את מאמינה
 
הייתי אתמול בסיור בתל השומר,

והמיילדת אמרה במפורש שאם יש רצון ללדת למשל בכריעה או כל תנוחה אחרת שהיא לא על הגב - אפשר לשאול מההתחלה את המיילדת במשמרת אם היא מוכנה לזה, ובמידה והיא לא מוכנה אז היא תתחלף עם מיילדת מנוסה יותר. אני חושבת שזה נכון לכל דבר בחיים, אם את רואה שאין כימיה או לא מתאים לך בנאדם מסוים, אפשר לבקש בעדינות ובאדיבות שיגיע מישהו אחר במקומו.
 
תל השומר - רק עם שירותים פרטיים.

כמי שילדה בתל השומר, ללא שום שירות פרטי שלהם, אני יכולה להגיד שהיחס שקיבלתי היה גרוע ביותר, מכל הבחינות. לא הייתי יולדת שם שוב ללא מיילדת פרטית, דולה וכל מה שאפשר בתשלום, כי אי אפשר לסמוך על יחס טוב אצלם אחרת. הם לא היו איתי כמעט. כל הזמן ברחו החוצה לפטפט ביניהן. אפילו בצירי הלחץ אמרתי למיילדת המרשעת: את יכולה להיות איתי? והיא אמרה: לא צריך (!!!). אח"כ התחננתי שתיתן לתינוקת לינוק והיא אמרה שהם צריכים את חדר הלידה. אמרתי לה: אז רק שתלקק לי את הפיטמה. והיא סירבה. היו שם כמה מיילדות וכולן באותו ראש. ככל שאני נזכרת בזה נהיה לי רע. באמת כל היחס בלידה מההתחלה ועד הסוף היה רע. נכון, זה עניין זה מזל, והיה עומס, אבל זה אחד מבתי החולים העמוסים בארץ והסיכוי שיהיה עמוס הוא גבוה. בקיצור זהירות!
 
מסקנות

אני חושבת שאני אלך על הדסה עין כרם, עם דולה מתלמדת. אבל אני לא יודעת להיות אסרטיבית ולדרוש דברים- דברים שאני מצטערת עליהם בלידה הקודמת: *התינוק לא הונח עלי מיד. *המיילדת לא הסכימה להמתין עם חיתוך חבל הטבור למרות מדיניות בית החולים הרשמית. *תכננתי ללדת בכריעה, אבל בסוף ילדתי על הגב כי הייתי עם המוניטור ולא חשבתי אפילו לבקש לשנות תנוחה (קצת היה לי קשה לחשוב על משהו בשלב הזה) מקווה ליפול על מיילדת נעימה ומתאימה, אבל במידה ולא- יש דרך להתכונן לזה מראש שלא יקרו לי שוב דברים כאלה שאפשר היה לבקש אחרת? בעלי ממש לא מסוגל לדרוש דברים מאנשי סמכות, אני אהיה בעיצומה של לידה ולא מסוגלת לחשוב, והדולה בטח מפחדת שיחשבו שהיא מתערבת יותר מידי...
 

יעלה 999

New member
אני חושבת שכדאי להגיד את הדברים מראש

לא לחכות לרגע שבו הדברים קורים ואז להתנגד, כי אלה רגעים אינטנסיביים מאוד. עדיף בעיני לבוא עם תכנית לידה ולומר את כל מה שאפשר מראש ורצוי גם לבקש מיילדת בגישה טבעית. אם את מרגישה לא טוב עם המיילדת תבקשי להחליף, מותר לך! אם דברים לא מתנהלים לפי רצונך תבקשי בצורה נעימה את מה שאת רוצה, כך יש יותר סיכוי לשיתוף פעולה. כשאומרים לך שמחברים אותך למוניטור אל תעלי ישר על המיטה, תגידי "בסדר, איך נעשה את זה?" אם רוצים שתשכבי תגידי שאת ממש לא מסוגלת לשכב ותציעי אופציות בעצמך: כסא, כדור. אם מאיזושהי סיבה מתעקשים על שכיבה תשכבי על הצד ואם לא מנתקים אותך אחרי רבע שעה תתחילי לנדנד: תבקשי לרדת למקלחת, לרדת לפיפי, להתנתק לכמה דקות. לא עזר? אחרי שתי דקות תבקשי שוב, ושוב, ושוב... אני ממש מקווה שלא תצטרכי את זה ושהמיילדות יזרמו אתך ויעשו מה שאת מבקשת. יכולה לספר לך שבלידה שלי עשיתי את רוב המוניטורים על כורסא ועל כדור פיזיו אבל הייתה איזה שעה שעשיתי בשכיבה כי היו ירידות דופק (שעה מהגהינום, כי זה היה בדיוק שלב המעבר, אבל לשמחתי הוא היה מהיר). את צודקת שאת לא יכולה לדרוש את זה מהדולה כי התפקיד שלה הוא לעזור לך ולא לייצג אותך מול הצוות, אבל עם בעלך כן כדאי לתרגל אולי איך לבקש בצורה נעימה שהוא לא ירגיש איתה לא בנוח.
 

kohavb

New member
ועצה די גרועה אבל בכל זאת

תראי - גם אני בדרך כלל לא בדיוק טיפוס אסרטיבי, נוטה לוותר ולבכות אחר כך, אבל וואלה - את בלידה - תצרחי! תדרשי, תשתגעי, תצעקי ותרביצי, תשתחררי לגמרי! אחר כך תאשימי את ההורמונים - מה איכפת לך? אולי אפילו תצליחי? בלידה הראשונה גם אני ויתרתי, נקרעתי מהתנוחה והתינוקת נלקחה ואל תשאלי מה עוד... בלידה השניה אשכרה כמעט העפתי למיילדת סטירה מרוב עצבים! (מה גם שהגעתי באמת בשלב הלחיצות אז כבר כמה אפשר היה לעצבן אותי, והנה היא סגרה את החבל לפני שהפסיק לפעום) ואז היא חטפה ממני שטיפה. החצופה גם העיזה לענות לי - היית מאמינה? טוב - בכל מקרה, מה הסיכוי שתפגשי אותה שוב? תזכרי חמודה - זו הלידה שלך וכל הלידה שלך!
 
למעלה