לסיכום...
כמו שבטח קראת כאן בשרשור הנפלא... תשמעי סיפורים טובים ולא טובים על כל בית-חולים. נקודה. כן, יש בתי-חולים שהם יותר באוריינטציה, ועם מדיניות קצת שונה. אבל בסופו של דבר יש את המיילדת שנמצאת איתך במשמרת, ועם עוד כמה נשים. יש את הצוות סביבה, ועוד כל מיני גורמים שקשורים למה שקורה במחלקה באותו רגע בדיוק. בסופו של דבר מדובר בבני-אדם. אני יכולה לספר לך מניסיוני האישי כדולה שזכיתי ללוות לידות טבעיות נפלאות ומרגשות, עם צוות מאפשר ותומך בלניאדו, בתל-השומר, במאיר, במעייני הישועה ואפילו אפילו באיכילוב (לפני כמה שנים טובות...) ועם זאת, היו גם לידות, בדיוק באותם המקומות, עם צוות נוקשה ופחות מאפשר, שהיה צורך בלא מעט אסרטיביות בלידות. העצה שלי היא לעשות הכנה ללידה - אפילו מפגש אחד - עם מישהי שיכולה לתת כלים לך ולבן זוגך. לקרוא את הספר "לידה פעילה". בכלל, לקרוא ולשמוע סיפורים מעצימים. "לשרוץ" בפורום הזה! להגיע מוכנים ויודעים (ועם זאת גמישים
) מניסיון, היחס הוא בדרך-כלל שונה כלפי מי שיודעת ומוכנה. אפשר להרגיש את זה גם ללא מילים. במה שאני משדרת. בנוכחות שלי. בידיעה שלי ובלקיחת האחריות שלי על הגוף שלי, על ההריון שלי, על הבייבי שלי
"בעלי ממש לא מסוגל לדרוש דברים מאנשי סמכות, אני אהיה בעיצומה של לידה ולא מסוגלת לחשוב, והדולה בטח מפחדת שיחשבו שהיא מתערבת יותר מידי..." - זה משהו שאולי כדאי לעבוד עליו טיפה... אני מסכימה לגמרי שזה לא קשור בכלל לזמן לידה, ואני לגמרי ממליצה לך להיות במקום של אי חשיבה, בהתכנסות שלך, בבועה... לגבי הדולה, זה מאוד עדין מול הצוות, והיא באמת באמת לא אמורה לנהל איתו דיונים ולהתערב בקבלת ההחלטות. לדעתי המקום של הדולה הוא לדבר על ההתנהלות בבית החולים ולתת טיפים לפני.... ובזמן הלידה, אפשר באמת לדבר ולהתייעץ, ולשאול שאלות אם משהו לא מרגיש לכם נכון ו/או לא מתאים עבורכם. תמיד אפשר לבקש לחשוב, להתייעץ (לא בנוכחות הצוות), ובעיניי הכי נכון שבן-הזוג יהיה הדובר גם כדי שאת תוכלי להיות מכונסת ובלידה שלך וגם כדי לא ליצור אנטגוניזם. אפשר לעשות את זה בנועם ובחיוך וגם באסרטיביות... לי מאוד לא פשוט לשקר. אבל, אני ממליצה גם על זה כשיש צורך... כמו למשל במקרה שאת לא רוצה ולא מוכנה לשכב על הגב בעודך מנוטרת, או ללדת בשכיבה על הגב, אפשר להגיד שזה כואב ושאת לא מסוגלת לשכב בכלל! כמו שכבר נאמר כאן, להגיע לביה"ח בשלב מתקדם גם מאוד עוזר! אני מבינה את הפחד שלך מללדת בדרך. אבל, אם קורה מגיעים בשלב מוקדם יחסית, או לא מוקדם אבל לא מאוד מתקדם... אפשר לאחר הבדיקה במיון להחליט להישאר באיזור בית החולים, ולחזור כעבור שעה-שעתיים בשלב מתקדם יותר. אני מאחלת לך חוויית לידה טובה, מרגשת ומעצימה
בכל מקום בו תבחרי. בכל זמן, ועם כל מיילדת שתהיה נוכחת. תאמיני בעצמך, בתהליך, בעוצמה שלך וביכולות של הגוף שלך. את יודעת!
כמו שבטח קראת כאן בשרשור הנפלא... תשמעי סיפורים טובים ולא טובים על כל בית-חולים. נקודה. כן, יש בתי-חולים שהם יותר באוריינטציה, ועם מדיניות קצת שונה. אבל בסופו של דבר יש את המיילדת שנמצאת איתך במשמרת, ועם עוד כמה נשים. יש את הצוות סביבה, ועוד כל מיני גורמים שקשורים למה שקורה במחלקה באותו רגע בדיוק. בסופו של דבר מדובר בבני-אדם. אני יכולה לספר לך מניסיוני האישי כדולה שזכיתי ללוות לידות טבעיות נפלאות ומרגשות, עם צוות מאפשר ותומך בלניאדו, בתל-השומר, במאיר, במעייני הישועה ואפילו אפילו באיכילוב (לפני כמה שנים טובות...) ועם זאת, היו גם לידות, בדיוק באותם המקומות, עם צוות נוקשה ופחות מאפשר, שהיה צורך בלא מעט אסרטיביות בלידות. העצה שלי היא לעשות הכנה ללידה - אפילו מפגש אחד - עם מישהי שיכולה לתת כלים לך ולבן זוגך. לקרוא את הספר "לידה פעילה". בכלל, לקרוא ולשמוע סיפורים מעצימים. "לשרוץ" בפורום הזה! להגיע מוכנים ויודעים (ועם זאת גמישים