מתגעגעת ויודעת שנגמר

[pizi33]

מתגעגעת ויודעת שנגמר

נפרדנו, ממש יפה. אין ויכוח. שלום אחרון האוטובוס נסע וידעתי שזאת הפעם האחרונה שראיתי אותה. אפילו דמעות לא היו. הן הגיעו אחר כך. לא יכולה לשכוח אותה, וזאת לא היא ספציפית לא יכולה לשכוח בני אדם שהיתה להם השפעה על חיי. מתגעגעת מאוד מאוד, רוצה ויכולה להתקשר אליה אבל יודעת שהיא לא מעוניינת בשיחה הזאת. אז מה הטעם? זוג כבר לא נהיה זה ברור. האם אפשר לדעתכן להיות חברה עם מישהיא שניהלתי איתה מערכת יחסים קצרה, והיא החליטה (כי אני לא הייתי מסוגלת לקחת את ההחלטה) שאנחנו לא מתאימות?

 

[פאמקי]

תלוי.

זה תלוי במי ואיך את מתנהלת בתוך קשרים. ראשית, מניחה שאת מדברת על פרידה ולא על ריב שגורם לנתק זמני (שעשוי להפוך לפרידה). אני, לרוב, עוברת את תהליך הפרידה בתוך הקשר, כשאני מבינה שהקשר אינו מוביל לשום מקום, אני ממשיכה לנסות ולשקם אותו (סימפטום האופטימיות חסרת התקנה) ובמקביל עוברת תהליך פרידה (ריאליות). אם הצלחנו להתגבר ולהרים את הקשר למקום נפלא- אשרינו! ואם לא, והפרידה בלתי נמנעת- בגדול, אין לי בעיה להמשיך ולהיות חברה מחוץ למערכת הזוגית, כי מבחינתי חזרה היא אינה אופציה (לרוב!) כי זה לחזור אחורה. המבחן ל"יכולת" הזו, הוא האני במקום שמסוגל להציב גבולות. אז זה באמת תלוי בך. אם זו "חברות" שכל יומיים מסתיימת במיטה- לדעתי, טוב לא יצמח מזה (מלבד הטוב ב

עצמו

). בהצלחה.

 

[pizi33]

אני לא אכנס איתה יותר למיטה

זה בטוח. גם להיפגש פעם ביומיים אין שום סיכוי. אני גרה בקריות והיא באזור השרון. גם חברות צפופה והדוקה לא יכולה לצמוח מזה. אבל מכאן ועד לבקשה חד משמעית "אל תתקשרי אליי יותר - דיברנו על זה" אצלי יש עוד כמה גוונים של אפור בין השחור ללבן שלא לדבר על 7 צבעי הקשת על כל גווניהם ותתי הגוון. יש לי נטייה לכבד את רצונם של אחרים, לא אוהבת שדוחים אותי. אבל השיחה האחרונה שלנו נגמרה באקורד מאוד מאוד צורם, ואמרתי לה דברים שהתכוונתי אליהם מאוד, אבל לא מהמקום שלי אלא מהמקום שלה, אני באמת אוהבת אותה, לא רוצה לפגוע בה והיא אמרה לי שיהיה לה קשה לשמור איתי על קשר ויהיה לה קשה לנתק לי את הטלפון אז אחרי שאני התקשרתי אליה ושמעתי את המשפט הנ"ל כתבתי לה הודעת SMS שאינה אופיינית לי כלל. כמו בכל סיפור אהבה טוב הוצאנו האחת מהשניה את הטוב ביותר וגם את הרב ביותר. אחרי זה היא התקשרה אליי לנייד ואני לא הפסקתי לענות, חזרתי אליה ואמרתי לה שאם היא לא רוצה שאני אתקשר אליה אז שתמחק את המספרים שלי מהנייד כי אני בדרך כלל חוזרת לשיחות שלא נענו. בעיקר אם הן מאנשים שאני כן רוצה קשר איתם. עבר יותר משבוע מאז, לא דיברתי איתה, אבל קשה לי להפסיק לחשוב עליה. ברור שהעצה של מחפשת את האומץ היא הטובה ביותר. לצערי אם מחכים יותר ממה שהצריך אז אין סיכוי לכלום, כי כשאחליט שעבר מספיק זמן והיא אולי כבר לא כ"כ נגדי אני אגלה שגם אין לה שום דבר בעדי והיא חושבת אותי לטעות. אם בשלב זה היא עדיין מנסה לעכל מה היה שם בכלל ואיך הגענו לאן שהגענו (לי זה ברור אני לא שואלת את עצמי) אז כשיהיו לה תשובות אם קלטתי נכון את הטיפוס היא כבר לא תחשוב שהיא לא רוצה לדבר איתי היא תהיה בטוחה. שונאת להיות נביאה, ועוד נביאת זעם. הרי לאורך כל ההיסטוריה נביאים נחשבו למשוגעים ונביאי זעם לראויים לכל עונש אפשרי. אבל זה מה שאני חושבת וזה מתבסס על עובדות והסקת מסקנות ולא על השערות ותחושת בטן.

 

[מחפשת את האומץ]

חכי מעט יקירתי