מתגבש הסכם פשרה

מתגבש הסכם פשרה

מתגבש הסכם פשרה
נכתב ע"י: אור מרינגר

נשיא בית הדין הארצי לעבודה קרא לשרים: הצטרפו לדיון והשרים נאותו להגיע בשעה 21:15 * לפגישה הגיעו שר הפנים בר-און, שר האוצר הירשזון ויו"ר ההסתדרות עיני

התפתחות בדיון בבית הדין לעבודה: הצעת הפשרה המתגבשת בלשכת נשיא בית הדין לעבודה בנושא הפסקת השביתה היא הסכמה שככל הנראה הושגה על תשלום החובות ועל פרק הזמן בו ישולמו. על הפרק עומדות עדיין הערבויות להבטחות, עליהן מתייעצים השרים כם גורמים במשרדיהם, כך דווח ברשת ב´.


בשעה 21:15 הגיעו שר הפנים בר-און, שר האוצר הירשזון ויו"ר ההסתדרות עיני לדיון עם נשיא בית הדין לעבודה. זאת לאחר שבמהלך הדיון ציין אדלר כי הוא מוכן לגשר בין הצדדים, אך כי לא יוכל לעשות זאת ללא נציגי הפקידות הבכירה של האוצר ושל משרד הפנים. הוא הציע לשר האוצר ולשר הפנים להגיע לדיון בעצמם, ובינתיים יצא להפסקה לפרק זמן בלתי מוגבל. מקורבים שנכחו בדיון מוסרים כי הנשיא מחכה ככל הנראה שהשרים יגיעו, במטרה לשים קץ לסכסוך עוד הלילה.

בשעה 17:00 (יום ד´, 29.11.06) החל הדיון באולם בית הדין הארצי לעבודה, בעקבות העתירות שהגישו היום התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. בפגישת הכנה לקראת הדיון, שנערכה בלשכת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטפן (סטיב) אדלר, השתתפו נציגי משרד האוצר, נציגי משרד הפנים ונציגי ההסתדרות. במהלך הפגישה ביקש השופט לשמוע את טענות כל הצדדים. בין הפרטים שביקש אדלר לקבל היו נתונים לגבי כמה עובדים טרם קיבלו את משכורתם, ובכמה עיריות מדובר.

בעתירתם של התאחדות התעשיינים הם מבקשים להוציא צו על הפסקה מיידית של השביתה במגזר הציבורי, ובמקביל לזמן את נציגי כל הצדדים להגיע לפתרון מלא בסיכום עם ההסתדרות, בכל הקשור לסוגיית אי תשלום השכר וההפרשות של העובדים בשלטון המקומי בתוך פרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים.

בצהרים הגיש איגוד לשכות המסחר עתירה דומה, ואת הדיון בה החליט בית הדין לאחד עם הדיון של ההתאחדות. בכדי לתת למדינה זמן להיערך, נקבע הדיון לשעות אחר-הצהריים. בשעה 15:00 החלה הכנה לדיון בלשכת נשיא בית הדין. לטענת כלכלני ההתאחדות, הנזק למשק עקב השביתה היום עומד על סכום של 350 מיליון שקלים. כלכלני האיגוד, לעומת זאת, מעריכים כי עלות יום השביתה למשק נאמד בכ-500 מיליון שקלים, ובמידה שהשביתה תכלול את כל מגזרי המשק עלותה תסתכם בכ-900 מיליון שקלים ליום.

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יש סיכוי טוב להצלחת העתירה: "זכות ההסתדרות להכריז על שביתה כבר הוגבלה בהחלטות קודמות של בית הדין הארצי לעבודה. תמיד יש מקום לבחון את המידתיות ואת הנזק שנגרם למשק ולצדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בסכסוך, כמו השכבות החלשות הנזקקות לשירותי המוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה".

נציגי התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר אינם קובלים נגד הסיבה לפרוץ השביתה, שכן לדבריהם זו זכותם הבסיסית של עובדי הרשויות, עובדי המועצות הדתיות ועובדי שירותי הכבאות לקבל שכר ממעסיקיהם הישירים במועד בגין עבודתם, וכן למצוא את הניכויים וההפרשות משכרם בקופות ובקרנות שלהם. לדבריהם, זו זכותם הבסיסית לנקוט באמצעים חוקיים על-מנת לאכוף זכות זו על מעסיקיהם. עם זאת, לטענתם, הפעלת אמצעים ארגונים או משפטיים חייבים להיעשות כנגד המעסיקים המלינים את שכרם וכי אין להשבית את כלל העבודה במגזר הציבורי בשל כך.

לדברי התאחדות התעשיינים, מדובר בסכסוך ישן המבייש את מדינת ישראל - עובדים ומעבידים כאחד. סכסוך אשר חייב לבוא אחת ולתמיד לידי פתרון כולל ויסודי, תוך מעורבות מלאה ופעילה של כל הצדדים ובהם השלטון המרכזי, שבידו הסמכות להביא למיגור התופעה הקשה והמבישה של אי תשלום שכר ואי ביצוע ההפרשות.

לדברי לין מאיגוד לשכות המסחר, "השביתה כנגד כלל אזרחי המדינה על אי תשלום שכר ברשויות המקומיות היא שימוש פסול בכח השביתה ובזכות השביתה. זוהי פגיעה כוחנית, מיותרת ובלתי מוסרית בכלל אזרחי המדינה ובמגזר העסקי." לדבריו יש לפתור את בעיית עובדי הרשויות לא באמצעות שביתה: "אסור לעודד הפקרות. אסור ליטול את האחריות מהרשויות המקומיות ולהעבירה לפתחה של הממשלה. זו בדיוק הדרך שתעודד את המשכו של ניהול כושל והסתלקות הרשויות מכל אחריות".

לפי התאחדות התעשיינים ניתן לפתור את המשבר ללא נקיטת צעדים ארגוניים, אשר עלולים לגרום לנזקים לחברי ההתאחדות, למגזר העסקי ולציבור הרחב במדינת ישראל. זאת, כאשר חברי התאחדות התעשיינים אשר עלולים להיפגע מהשביתה, לא רק שאינם מעסיקיהם של העובדים ואינם יכולים לסייע בפתרון המשבר, אלא הם דווקא תומכים בעמדה לפיה, אין להלין שכר או להימנע מהעברת הפרשות לקופות ולקרנות לעובדים, שלדבריהם הינה תופעה פסולה שאין לה יד ורגל אצל חברי התאחדות התעשיינים.

התאחדות התעשיינים מציינת בעתירתה, כי זכות השביתה גורמת נזקים כבדים וסבל לציבור רחב של עובדים ומעסיקים, שכלל אינם צד לסכסוך הקיים והם בבחינת בני ערובה בידי המשיבות. זכות השביתה אינה זכות בלתי מוגבלת והיא חייבת להיות מאוזנת מול זכויות אחרות וחשובות של הציבור ובכלל זה של חברי התאחדות התעשיינים, ובכלל זה חופש התנועה, חופש העיסוק וזכות הקניין.

עודכן ב- 29/11/2006 23:49:00
 
למעלה