משרדי ממשלה מיותרים?

baudrate

New member
משרדי ממשלה מיותרים?

אילו משרדי ממשלה מיותרים בעיניכם, והם מהווים בעצם קיומם בזבוז במקרה הטוב והפרעה במקרה הגרוע?
משרד המדע? האם הוא תורם באיזה אופן לקידום המדע בישראל?
משרד התרבות (והספורט) ? האם מימון של מוסדות תרבות זהו הכרח או צורך? והאם יש לכך טעם במשרד ממשלתי?
משרד התעשיה והמסחר? האם איננו מאמינים בפיתוח כלכלי לפי עקרונות השוק החופשי? בשביל מה צריך מעורבות ממשלתית כאן?
ואותה השאלה לגבי משרד התיירות ומשרד החקלאות?
פיתוח הגליל והנגב? האם אנחנו צריכים שר לשם כך?

זה רק על קצה המזלג... אם יש לכם עוד רעיונות, תכתבו כאן....
 

Avi85F

New member
משרדי ממשלה מיותרים

ברוב התחומים יש צורך של התערבות המדינה לשם שמירה על כללי תחרות הוגנת ופיקוח.
כאנלוגיה ניקח את שופט הכדורגל:
הוא שומר שהמשחק יתנהל ללא אלימות ובהתאם לככלים אבל תסכימו שהשופט לא צריך ללת יתרון
לקבוצה חלשה מול קבוצה חזקה או להתחיל לשבור רגלי שחקנים מהירים רק בגלל שהקבוצה השניה לא מצליחה
להתמודד איתם או לתת פרוטקציה לקבוצה א' (כי הבעלים מקורבים לשלטון אז יתחילו את המשחק אם 3 גולים בשם הצדק החברתי כח לעובדים ושוויון הזדמנויות....) מול קבוצה ב'.
כך שלדעתי אכן יש משרדי ממשלה שניתן וצריך לבטל אך לא לאבד את הפונקציונליות המרכזית של אותו משרד אלה לשלב בין משרדים ובמקרים אחרים תפקיד של משרד אחד יהפוך למחלקה בתוך משרד הפנים לדוגמה דבר זה יחסוך עלויות רבות.

משרדי הממשלה
הממשלה תורכב מחמישה משרדים שיעוגנו בחוקה: משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הביטחון, ומשרד החוץ. שינוי מספר משרדי הממשלה יחייב משאל-עם ורוב מיוחס. להלן רשימת משרדי הממשלה ועתידם בעידן החדש:

√ משרד האוצר – עיקר עיסוקו גביית מיסים, הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו, חיסול חובות המדינה באמצעות הקפדה על עודף תקציבי שוטף והפרטת קרקעות ונכסים אחרים.

√ משרד הפנים – ירכז גם חלק מפעילויות משרדים מיותרים שבוטלו. שאריות פעילותם תתבצע ברמה של מחלקה במשרד הפנים במקום שובל ארוך של תארים, לשכות וג'ובים מיותרים כמשרדים עצמאיים. לדוגמה: במקום "שר הבריאות" יתמנה מנהל מחלקת הבריאות במשרד הפנים. מנהל מחלקה אחד כחלק ממשרד הפנים במקום שר, סגן-שר, ראש לשכה, רכב שרד, צוות מזכירות, עוזרים סגנים, יועצים, נסיעות לחו"ל וגדוד מאבטחי שב"כ.

√ משרד המשפטים – תפקידיו יהיו דומים לנוכחיים. (ראה פרק משפט).

√ משרד הביטחון – יצומצם בהיקפו ויבוטלו כפילויות תפקידים עם צה"ל. (ראה פרק צבא וביטחון).

√ משרד החוץ – קיומו הכרחי, כפי הנראה, רק בגלל שכללי הטקס הבינלאומיים מחייבים לעתים מפגשים ברמת שרי חוץ ושגרירים... עיקר עיסוקו יהיה בניהול שגרירויות ישראל בעולם. בעידן האינטרנט, ועידות הווידיאו ותחבורה האווירית הזמינה והזולה יצומצם דרסטית מספר הנציגויות הישראליות הקבועות בחו"ל. באסיה די ב-4 שגרירויות בערך: סין, הודו, יפן ואחת בדרום מזרח אסיה. באמריקה די בשתי שגרירויות האחת בצפון אמריקה והשנייה בדרומה. באירופה די בשגרירות אחת. אזרח ישראלי השוהה בחו"ל והנזקק לאישור כלשהו יוכל לפנות למשרד עורכי דין מקומי, שקיבל ייפוי כוח להנפיק אישורים ישראליים. פעילויות מורכבות יותר ניתן לבצע מירושלים באמצעות האינטרנט וחברות השילוח לדואר מהיר המגיע לייעדו תוך 24 שעות. לטקסים רשמיים ואפילו מסיבת קוקטייל חשובה ניתן לשלוח בטיסה, תוך מספר שעות קטן, שגריר נודד מישראל או מאחת השגרירויות הראשיות.

חלק נכבד מתפקידן הנוכחי של שגרירויות ישראל בתפוצות מתמקד כיום באספקת ג'ובים נוחים לאנשים שהשלטון חפץ ביקרם. יש כיום 56 שגרירויות ישראליות בעולם, בנוסף לכ-13 קונסוליות (שגרירויות קטנות...). 11 קונסוליות קיימות רק בארצות הברית, ממיאמי ועד ללוס-אנג'לס – ממקומות העבודה הנחשקים ביותר לישראלים – זירה גועשת של מינויים פוליטיים... מערך שירות החוץ הנדיב עולה הון עתק למימון שהותם של השגרירים, הנספחים לענייני צבא, תרבות, משטרה, חקלאות, מסחר... רשימה ארוכה. לא נשכח את משפחותיהם, נהגיהם, צוותי משרד, וכמובן – לכולם נדרשים גדודים של אנשי ביטחון ישראלים שגם הם מגיעים לגולה על נשיהם וטפם. קשה למצוא ישראלי שאינו מכיר מישהו שהיה ב"שליחות" או שנמצא ב"שליחות" בחו"ל...

משרדי הממשלה – שיבוטלו:


•משרד האנרגיה והתשתית – יבוטל. אחד מהמשרדים שהומצאו כדי לפתור בעיה פוליטית-אישית-קואליציונית של ותיקי המפלגה הליברלית ז"ל. המשרד נולד עם עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 כדי לאפשר לח"כ יצחק מודעי ז"ל לכהן כשר עם תיק. נלקחו סמכויות ממשרדים אחרים, הומצאה קצת פעילות חדשה והרך נולד. המשרד ייסגר. בעידן החדש רוב עיסוקיו מיותרים. "אנרגיה" היא מוצר עסקי. תכנון תשתיות יבוצע על ידי מחלקה במשרד הפנים באמצעות משרדי הנדסה פרטיים. ראה פרק הבנייה.

•משרד הבינוי והשיכון – יבוטל. משרד מיותר בעידן החדש בו הממשלה לא תעסוק כלל בבניית דירות או בסיוע לדיור. בשנות השלושים הוכפלה אוכלוסיית ארץ ישראל. ממשלת המנדט הבריטי לא בנתה דירות ליהודים וגם לא ייבאה קרוונים... השוק נתן מענה דיור ולכל יהודי הייתה קורת גג. ראה פרק הבנייה.

•משרד הבריאות – יבוטל כמשרד עצמאי ויהפוך למחלקה במשרד הפנים. עיסוקה העיקרי של המחלקה יהיה קביעת תקנים, רפואה מונעת, רפואה ציבורית למניעת התפשטות מחלות מדבקות וכדומה. המדינה לא תעסוק בבריאות אישית של אזרחים – לשם כך יהיו קופות חולים, חברות ביטוח, איגודי רופאים, עמותות רפואה ובתי החולים שיופרטו. ראה פרק מערכת הבריאות.

•משרד הדתות – יבוטל. דת היא עניין שבין האזרח המאמין לאלוהיו. עניין פרטי לחלוטין. כל מוסדות הדת יהיו לגופים עצמאיים וולונטריים. גם אופן מימונם. המדינה על כל שלוחותיה, כולל השלטון המקומי לא יעסקו בדת, ולא יגבו מיסים למימון שירותי דת. כל יחידות השירותים של משרד הדתות יהפכו לעמותות שיצטרכו לקיים עצמן מאגרות שישלמו האזרחים הנזקקים לשירותיהן. הציבור הדתי והמסורתי בישראל גדול בהיקפו. אין לו כל בעיה לשלם ישירות וגם לתרום למוסדות דת. גם רבים מהחילוניים נזקקים לשירותי דתיים כגון חתונה, ברית מילה, העדפת אוכל כשר – מקורות המימון הפרטיים לשירותי דת מובטחים. ייפגעו אוכלי החינם שהתקבצו תחת מטריית הדת. משרד הדתות, נכון למועד הכתיבה, לא קיים – אך זהו מצב זמני לדעתנו...

"משרד הדתות משמש בפועל כלשכת עבודה למקורבי המפלגות השולטות בו. גורמים רבים מתפרנסים מתקציבו וצוברים כוח פוליטי וכלכלי מעצם השליטה בו ומחלוקת הכספים שלו" (נחום ברץ, גלובס 7/9/97).
•משרד החינוך – יבוטל. בחינוך יעסקו בתי ספר בניהול עמותות הורים, אוניברסיטאות עצמאיות, בתי ספר ומכללות פרטיות. משרד החינוך ייסגר ויהיה למחלקה קטנה במשרד הפנים. עיקר עיסוקה של מחלקת החינוך תתמקד בניהול, הפצה, ופירעון של המחאות החינוך שיחולקו להורים בתקופת מעבר ארוכה, כהשתתפות המדינה במימון החינוך. למדינה לא יהיה תפקיד פדגוגי. המדינה לא תקבע את תוכניות הלימודים או המבחנים. ראה פרק חינוך.

•משרד החקלאות – יבוטל. בחקלאות יעסקו החקלאים ולא המדינה. חקלאות היא עסק לכל דבר. משרד החקלאות יהיה למחלקה קטנה במשרד הפנים. המחלקה תתמחה בנושאים בעלי אופי ציבורי מובהק כגון הדברת מזיקים, התפשטות מחלות בחי ובצומח, תקנים לייבוא מוצרי חקלאות וכדומה. ראה פרק החקלאות.

בשנת 1997 ניסה ח"כ מיכאל איתן שכיהן כשר המדע לסגור את המשרד בטענו שהמשרד קיים לצרכים פוליטיים (אורה קורן, גלובס 17/9/97). המשרד שינה את שמו במשך השנים מספר פעמים, בהתאם לכוונתו של השר המכהן להוספת סמכויות, תפקידים ומינויים: משרד המדע והפיתוח, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המדע והאומנויות, משרד המדע התרבות והספורט...
•משרד המדע והטכנולוגיה – יבוטל. משרד שהוקם בתחילת שנות השמונים בממשלתו השנייה של מנחם בגין וקרוב לוודאי שנתפר למידותיו של פרופ' יובל נאמן ממפלגת התחיה ז"ל. המשרד נקרא אז משרד המדע והפיתוח. בעידן החדש יעסקו במדע האוניברסיטאות, מכוני מחקר, וחברות עסקיות. פקידי ממשלה מתמחים במדעי בזבוז כסף...

•משרד המסחר והתעשייה – יבוטל. אחד מהמשרדים המייצגים את השקפת הייסוד של מדינה סוציאליסטית – מעורבות ריכוזית של השלטון בתעשייה ומסחר שהם ענפים עסקיים מובהקים. משרד שלמחרת ביטולו איש לא יחוש בחסרונו... לא יהיה אפילו צורך בתקופת מעבר או הסתגלות כלשהי. ראה פרק תעשייה.

•משרד המשטרה – יבוטל. המשטרה מהווה את אחד משירותי היסוד של המדינה גם בעידן החדש. אולם, תפקודה התקין אינו תלוי בקיומו של משרד פוליטי ייעודי מעליה. למשטרה יש מפכ"ל. פעילותה מוגדרת בחוקה ובחוקי המדינה ואם קיים צורך בכפיפות פורמאלית למשרד ממשלתי הרי שיש להכפיפה ישירות לשר הפנים וללא פקידים מתווכים.

"משרד משטרה" עצמאי אינו קיים ברוב מדינות המערב אך מאפיין את רוב המשטרים הטוטאליטריים. קיומו הורגש במדינות הקומוניסטיות לשעבר. המשרד הוקם על ידי בן גוריון כדי להמציא תיק ממשלתי "לנציגם" הקבוע והיחיד של עדות המזרח בממשלות האשכנזיות – בכור שלום שטרית, שכיהן כשר משטרה ברציפות לאורך 13 ממשלות מפא"י עד לשנת 1967. "נציג מזרחי" נוסף בממשלה מונה רק בשנת 1961 לתפקיד המכובד של "שר הדואר" – אליהו ששון. שמעון פרס, מונה לשר הדואר האשכנזי הראשון ומיהר לשנות את השם למשרד התקשורת... נשמע אחלה...
•משרד העבודה והרווחה – ייסגר. ממשלה ממילא מעולם לא תרמה לשוק העבודה. מקומות עבודה נוצרים על ידי עסקים פרטיים. הממשלה מתפקדת במקרה הטוב כמשרד רישום למובטלים אמיתיים ומדומים. רווחה נוצרת ע
 

Avi85F

New member
המשך

http://www.kav.org.il/100994/802
•משרד העבודה והרווחה – ייסגר. ממשלה ממילא מעולם לא תרמה לשוק העבודה. מקומות עבודה נוצרים על ידי עסקים פרטיים. הממשלה מתפקדת במקרה הטוב כמשרד רישום למובטלים אמיתיים ומדומים. רווחה נוצרת על ידי צמיחת המשק וצמיחת הכנסות האזרחים – מעורבות ממשלתית מדכאת את הכלכלה וגורעת משאבים כלכליים מהסקטור הפרטי; ניצולם היעיל יכול היה להוסיף לצמיחת המשק. ככל שמעורבות הממשלה גדלה יורדת רמת החיים. פעילות משרד הרווחה בתקופת המעבר תתנהל במסגרת מחלקה במשרד הפנים. ראה פרק הרווחה.

•משרד התחבורה – ייסגר. במשרד הפנים תוקם מחלקת תחבורה. תפקידה יצטמצם בעיקר לתכנון תשתית, תקני בטיחות, חוקי תנועה, רישוי רכב וכדומה. התכנון והביצוע יהיו באמצעות חברות תכנון והנדסה פרטיות.

•משרד התיירות – ייסגר לאלתר. עוד משרד שאיש לא יחוש בחסרונו למחרת סגירתו. למעט אולי מספר גופים שמתקיימים בזכות תקציביו. משרד התיירות אינו מעלה ואינו מוריד את מספר התיירים... קיומו נובע ממסורת רבת שנים... הוא תורם בעיקר לנסיעות "תיירות" של בכירי המשרד. המשרד מאייש 7 לשכות תיירות בחו"ל: ניו יורק, לוס אנג'לס, קנדה, צרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה. מיהם הישראלים המאושרים ש"קורעים את התחת" שם? נותר רק לנחש...

תיירים יגיעו בהמוניהם אם יהיו כאן די אטרקציות: מרהיבות, מהממות, רמת שירות גבוהה ומחיר סביר. מספר התיירים לישראל נמוך מאד (אפילו בתקופות רגיעה ביטחונית) יחסית לפוטנציאל התיירות האדיר. יש לנו יתרון יחסי, ללא מתחרים בעולם כולו: ארץ התנ"ך וארץ הולדת הנצרות. יתרון שבוזבז באופן מביש – תוצאה בלתי נמנעת במשק סוציאליסטי ריכוזי. אין סיבה שלישראל יגיעו פחות תיירים מאשר לאיטליה (50 מיליון בשנה!). ישראל צריכה להפוך לדיסני-לנד תנכ"י ונוצרי. תייר יעבור מסלול אטרקציות אינטנסיבי במשך שבוע, יחזור הביתה המום ויספר לחבר'ה. לשם כך לא צריך ממשלה שתעזור, אלא ממשלה שלא תפריע; משק בו ניתן ליזום ולהוציא לפועל מיזמים תיירותיים ללא צורך באישורים, רישיונות, הקצאת קרקע ממינהל מקרקעי ישראל וקירבה לשר ולחברי מרכז המפלגה. ממשלת ארצות הברית לא הקימה את אורלנדו ודיסני לנד וגם לא את לאס וגאס.
•משרד התקשורת – יבוטל. תחום התקשורת הוא עסקי ותחרותי. אין צורך בפקידים שיחממו כיסאות במשרד ממשלתי. מאז שנות התשעים מועלות מחשבות לביטולו... אפילו פוליטיקאים כבר חשים שלא בנוח עם גלגל חמישי זה בעגלת השלטון.

•המשרד לאיכות הסביבה – יבוטל. משרד שהוקם בסוף שנות השמונים. איכות סביבה היא מוצר ציבורי מובהק, אם כי קשה לפעמים להגדירו. מעורבות ממשלתית הכרחית, אך זו תעשה בדרך של חקיקה. המשרד יבוטל ורוב פעילותו תתרכז במחלקת איכות הסביבה במשרד הפנים. עיקר עיסוק המחלקה יתמקד בתקינה, הצעות חוק, טיפול בתלונות ותביעת מסיגי גבול. החוק יהיה ברור ויקבע את המותר והאסור. עבריינים ייתבעו גם על ידי עמותות להגנת הסביבה. המערכה הגדולה והמוצלחת ביותר בישראל בהגנה על איכות הסביבה התבצעה בשנות השישים – הגנה על פרחי הבר. תודעת פרח הבר המוגן חדרה לכולנו. כל זאת שנים רבות לפני שהוקם המשרד לאיכות הסביבה...

•המשרד לקליטת עלייה – יבוטל. לממשלת המנדט הבריטי לא היה משרד לקליטת עלייה. למרות זאת, גלי עלייה בשנות השלושים הכפילו את מספר היהודים בארץ ישראל. במדינות הגירה מובהקות כגון קנדה, אוסטרליה וארצות הברית מעולם לא היה משרד קליטה. מהגרים, כולל יורדים ישראלים, נקלטו היטב...

גם משרד זה הוקם בזמנו ממניעים פוליטיים ולא בגלל שהתגלה לפתע צורך במשרד ממשלתי לנושא: יגאל אלון עשה מאמצים להפוך לשר ביטחון לקראת מלחמת ששת הימים ונכשל. כפיצוי, קיבל לאחר מספר חודשים את התואר סגן ראש הממשלה. מכיוון שעד אז היה מקובל שלראש הממשלה יש רק סגן אחד חיפשו תוכן נוסף לתפקיד הריק. הפיתרון: שר-על לענייני קליטת עלייה ולאחר מכן הוקם בשבילו גם המשרד (ונפתחה "מלחמת עולם" מול הסוכנות היהודית שסירבה לוותר על סמכויות ותקציבים...).





מאז הקמת המדינה, נעשו בישראל כל השגיאות האפשריות בקליטת עלייה. החל משנות החמישים וכלה בעלייה מאתיופיה. עולים נקלטו בכל זאת, לא בזכות הממשלה ומשרד הקליטה, אלא למרות מעורבותם. מדינת ישראל בעידן החדש תהיה מקור שאיבה ליהודים מכל העולם בזכות איכות החיים ורמת החיים הגבוהה במדינה היהודית. בישראל של העידן החדש לא יהיה צורך ב"הטבות לעולים" ו"זכויות עולים". אם בכל זאת יתעורר צורך בסיוע חומרי והדדי למשפחה מסוימת – יעסקו בכך עמותות עלייה, הסוכנות היהודית וגופים מתנדבים אחרים. שום עולה לא יחוש בחסרונו של המשרד.
•שרים בלי תיק – הסיבה לקיומם היא מאבקי השרידות של ראשי הממשלות שנאלצים לחלק ג'ובים חסרי תוכן כדי להחזיק מעמד בתפקיד. בעידן החדש לא יהיו שרים בלי תיק. מספר המשרדים והשרים קבוע בחוקה – 5 משרדים.

מבחר משרדי ממשלה שכבר הלכו לעולמם ולא נודע חסרונם...
מידי מספר שנים מוקם משרד ממשלתי חדש על רקע הצטברות לחצים קואליציוניים. עם הקמתו מסביר ראש הממשלה לעם היושב בציון את נחיצותו וחיוניותו של המשרד החדש לתפארת מדינת ישראל. מלקטים סמכויות ממשרדים אחרים, מסדרים לשכה חדשה לשר הטרי, רכב שרד, נהג, עוזר, דובר, יועצים, סגן, מנגנון, תקציב, "משרות אמון" וגדוד מאבטחי שב"כ.

להלן מספר משרדים שהוקמו, הלכו לעולמם ועלולים להתעורר לחיים חדשים, הרבה לפני בוא המשיח: משרד המיעוטים, משרד ההסברה, משרד הכלכלה והתכנון, משרד הפיתוח, משרד העבודה, המשרד לענייני ירושלים, משרד לענייני המגזר הערבי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הגליל והנגב, המשרד לענייני תאום חברתי. בולשיט.
http://www.kav.org.il/100994/802
 

baudrate

New member
בהחלט משנה סדורה

אם כי אני לא מסכים עם הכל. למשל , יצירתו של משרד פנים המטפל ביותר מידי נושאים תיצור כח רב מידי בידיו של אדם אחד.
גם במערכת הממשלתית צריכים להיות חלוקה ואיזון. ברור שזה יוצר סירבול, אבל הסירבול אינו רע מעיקרו. אנשים מתלוננים על עודף ביורוקרטיה
אולם הביורוקרטיה והסירבול שהיא מכניסה מחלישים את הכח השלטוני.

ביחס לביטולם של המשרדים הכלכליים השונים, אני די מסכים, אם כי היה טוב שהיה משרד כלכלה שהיה עוסק במדיניות ממשלתית בנושאים כלכליים
או בנושאים המשפיעים על ענינים כלכליים (סתם דוגמה - הסכמים כלכליים עם מדינות אחרות).
ועכשיו לשאלה, מי מפקח על חוקי עבודה (למשל איסור עבודה בשבת, או לחילופין - בטיחות וגהות)?

והערה אחרונה: לממשלה יש כל מיני תפקידים - תפקיד רגולטורי(כמו רישוי רכב) , תפקיד של אכיפת חוקים (משטרה , גביית מיסים, עמידה בתקנות שונות) ,
תפקיד של הקצאת משאבים והשקעה (סלילת כבישים).
האם אתה מציע לבטל את כל אלו?
 

Avi85F

New member
גם אני לא מסכים אם כל מה שכתוב ואני בספק אם

תמצא אנשים שמאמינים בשוק שמסכימים עם כל מה שכתוב.
אבל הדבר שאני מסכים איתו זה הרעיון הכללי של האתר: רעיון של מוסר צדק ושוק חופשי ולהוצאי את הממשלה
ממקומות שהוא לא אמורה להיות ומונעת את רווחת אזרחי ישראל.

אם כי אני לא מסכים עם הכל. למשל , יצירתו של משרד פנים המטפל ביותר מידי נושאים תיצור כח רב מידי בידיו של אדם אחד.
גם במערכת הממשלתית צריכים להיות חלוקה ואיזון. ברור שזה יוצר סירבול, אבל הסירבול אינו רע מעיקרו. אנשים מתלוננים על עודף ביורוקרטיה
אולם הביורוקרטיה והסירבול שהיא מכניסה מחלישים את הכח השלטוני.


אכן הבירוקרטיה השילטונית היא ההגנה הטובה ביותר של האזרח מהשלטון.
גם היום לשרים של המשרדים שמוצעים לבטל אין כח הם נתונים למשמעת קואליציונית מעבר לזה תפקיד הכנסת זה לפקח על אותו משרד פנים (שזה התפקיד העיקרי של הכנסת פיקוח על הממשלה בית המשפט וכו..) וביטול משרדי הממשלה מיותרים יתן לכנסת יותר כח פיקוח (פחות שרים שהם חברי כנסת).

ביחס לביטולם של המשרדים הכלכליים השונים, אני די מסכים, אם כי היה טוב שהיה משרד כלכלה שהיה עוסק במדיניות ממשלתית בנושאים כלכליים
או בנושאים המשפיעים על ענינים כלכליים (סתם דוגמה - הסכמים כלכליים עם מדינות אחרות).


בשביל זה יש משרד האוצר וראש ממשלה והכנסת
הסכמים כלכלים עם מדינות אחרות עוברים במשרד ראש ממשלה משרד האוצר והכנסת כך שזה יוצר לדעתי משרד מיותר.

ועכשיו לשאלה, מי מפקח על חוקי עבודה (למשל איסור עבודה בשבת, או לחילופין - בטיחות וגהות)?

עבודה בשבת - זה תפקיד הרשות המקומית.
בטיחות והגות- לא צריך משרד ממשלתי ושר בשביל זה פיקוח על בטיחות והגות אפשר לבצע זאות על ידי מחלקה בתוך משרד הפנים הרשויות המקומיות או על ידי חברות פרטיות.

והערה אחרונה: לממשלה יש כל מיני תפקידים - תפקיד רגולטורי(כמו רישוי רכב) , תפקיד של אכיפת חוקים (משטרה , גביית מיסים, עמידה בתקנות שונות) ,
תפקיד של הקצאת משאבים והשקעה (סלילת כבישים).
האם אתה מציע לבטל את כל אלו?


לא.
רישוי הרכב צריך להיות בידי הממשלה.
משטרה גם בידי ידי הממשלה.
גם גביית מיסים רק שצריך להוריד את מסים ולפשט את התהליך (לדוגמה: חברות שמשלמות מיסים נמוכים כי הם חברות "מועדפות" "הממ"..אינטל אני חושב גם טבע לדוגמה) כך שכל חברה תשלם את אותו מס חברות (להוריד לכמה שיותר נמוך בסביבות 9%-15% ולשאוף להורדה ל- 0%) השורה התחתונה שמס היא היא דבר הכרחי לקיום המדינה רק זה צריך להיות בצורה פרופורציונאלית והגיונית.
עמידה בתקנות שונות- יש תקנות שיש צורך בפיקוח ממשלתי הדוק כמו: איכות בניה ויש תקנות שאין לממשלה מה לחפש בהם
לדוגמה: אם אזרח רוצה לחלק את הבית שלו לחצי ולהשכיר לשתי אנשים אז זה לא ענינה של המדינה.
 

סופי65

New member
פיקוח ע"י רשות מקומית? אותם לא צריך לבטל?

ישנן מדינות גדולות בהרבה משלנו עם רשויות מקומיות שמטפלות באוכלוסיה ענקית, השווה לכל אוכלוסיית המדינה... אז אולי אפשר במקומן שאותם נושאים ינוהלו באופן מרוכז? או לפחות עם פחות רשויות? זה לא יחסוך ?

לחילופין- אם מבטלים משרד ממשלתי, הרי כל אותם נושאים שתחת טיפולו ממשיכים להתקיים. כלומר- חוץ מהתואר והלשכה וכו', ההוצאות השוטפות ממשיכות, רק שעם פחות פיקוח של האדם הממונה. זה טוב או רע?

לא יודעת...
משום מה פתרונות קסם כאלה לא נראים לי כ"כ קוסמים. ההיסטוריה מלמדת שמה שאולי נראה בהתחלה כשינוי מאענן, בסופו מתברר כמסואב ויקר לא פחות.

מה שבטוח, שכל הכיבודים בצורת "שר בלי תיק" - יותר מיידי צורמים ומיותרים (אבל כנראה הפוליטיקה שלנו לא יכולה בלעדיהם..)
 

Avi85F

New member
לא. יאפשר לבטל רשות מקומית מהסיבה הפשוטה שהם

פיקוח ע"י רשות מקומית? אותם לא צריך לבטל?

תוכן: ישנן מדינות גדולות בהרבה משלנו עם רשויות מקומיות שמטפלות באוכלוסיה ענקית, השווה לכל אוכלוסיית המדינה... אז אולי אפשר במקומן שאותם נושאים ינוהלו באופן מרוכז? או לפחות עם פחות רשויות? זה לא יחסוך ?


הכרח כדי שהשלטון המרכזי יוכל לתפקד.
אפשר גם לאחד לדוגמה:
אני גר בקריות אז אם יהיה רצון מצד התושבים והשלטון יאפשר אז אפשר לאחד את הקריות (או חלק מהקריות) לכדי רשות אחד
כדי שדבר כזה יקרה צריך חופש פוליטי וכח לאזרחים דבר שלא קיים כיום בגלל המעורבות המסיבית של השלטון המרכזי
בכל תחומי החיים.

לחילופין- אם מבטלים משרד ממשלתי, הרי כל אותם נושאים שתחת טיפולו ממשיכים להתקיים. כלומר- חוץ מהתואר והלשכה וכו', ההוצאות השוטפות ממשיכות, רק שעם פחות פיקוח של האדם הממונה. זה טוב או רע?

לא מבטלים משרד ממשלתי בגלל שיש בו אלה בגלל שאין בו צורך הוא מבצע עבודה שפוליטיקאים ולבירוקרטים אין
מה לעשות בו חוץ מלפהריע ולסדר ג'ובים למקורבים כמובן...

לא יודעת...
משום מה פתרונות קסם כאלה לא נראים לי כ"כ קוסמים. ההיסטוריה מלמדת שמה שאולי נראה בהתחלה כשינוי מאענן, בסופו מתברר כמסואב ויקר לא פחות.


אין פתרונות קסם.
הפתרון שרשמתי זאות פשרה.
במצב הנוכחי לפוליטיקאים ולבירוקרטים יש יותר מדי כח (אי אפשר לעשות כלום מבלי לקבל מהם אישור ולהיות תחת הרגולוציה שלהם דבר שפוגע באזרחי ישראל) שיטת השוק החופשי מציעה פשרה שבה לאזרח הפשוט יש כח
אך מצד שני מאפשר לשלטון לשלוט מבלי לפגוע ולרמוס(יחסית לשאר השיטות) את האזרח הפשוט.
 

baudrate

New member
יש כאן שאלה של יעילות מצד אחד

לעומת ביזור הכח מצד שני. ריכוז הכוח במוקדים מעטים יאפשר יעילות רבה יותר
אבל מאידך יתו כח רב, אולי רב מידי בידי מעטים. זה למשל שיקול מדוע לקיים רשויות מקומיות
כמו גם הפרדת רשויות.

לגבי שר בלי תיק, לטעמי זה עדיף מאשר לקחת משרד ממשלתי ולפרק אותו לחתיכות קטנות,
או להמציא פעילויות שאין להן שום תרומה חיובית.
 
למעלה