משפט יפה של קיקרו :

[ינוקא1]

משפט יפה של קיקרו :

"כל חייו של פילוסוף הם הרהורים על המוות."

ועוד אחד :

"לעסוק בפילוסופיה פירושו ללמוד למות."

מכאן.

 

[pynokyo]

אמממ נשמע לא משהו.... מה הטעם להרהר על המוות כל הזמן?

לפעמים אני חושבת שיש שני סוגי אנשים
אלה שמהרהרים/חושבים על החיים
ואלה שחיים אותם

&nbsp

 

[ינוקא1]

אני חושב שזה שם את החיים בפרופורציה .....

כאשר תופסים את המוות בצורה נכונה , מבינים שהחיים הם באמת אירוע חד פעמי שצריך פשוט "לחיות" אותו , כי אין עוד הזדמנות .....
&nbsp

 

[pynokyo]

זה נכון.

להיות מודעים למוות אבל לא להרהר בו כל זמן.
בנוסף, קצת מתסכל החד-פעמי הזה...
אז בשביל מה צריך את כל הכאב ראש הזה שנקרא חיים?
ללדת לחיות ולמות - מן גלגל כזה די חסר טעם
נדמה לי שרוב החיים די שגרתיים/אפורים מעט שמחה ואושר והרבה כאב.
לפחות מנקודת המבט שלי - הגענו לחיים האלה במקרה, לא מבחירה, ואנחנו ממשיכים ללדת מתוך אינסקטינט טבעי ולא מתוך מחשבה על החיים עצמם.
אין הבדל בינינו לבעלי חיים, לפחות במובן הילודה - יצר שטבוע בנו - משהו אוטומטי ללא מחשבה.

 

[Bellamia1]

ישנם עוד הרבה קווי דמיון ביננו לבין הטבע החי. אנו כאחד.

 

[pynokyo]

ברור... אנחנו חלק מהטבע והטבע טבוע בנו

 

[ינוקא1]

השאלה היא

האם מה שכתבת עכשיו על ה :
"חוסר טעם , שגרה , אוטומטיות" - האם אלו החיים עצמם , או משהו שעשינו מהם

&nbsp
לפי דון חואן , מה שמחלץ אותנו מכל זה , זוהי ההבנה של מותינו - המוות מלמד איך לחיות.
&nbsp
תתארי לך אדם (יש על זה סרט או שניים) שאומרים לו - נשארה לך שנה לחיות.
האם את השנה הזו הוא יחיה באופן דומה לשנים שלפני

אני חושב שהוא יחיה אותה באופן "אמיתי" יותר.
הוא יעיף מחייו את כל הדברים המיותרים , ויתרכז בדברים שבאמת חשובים לו.
&nbsp
והפילוסוף זה מישהו שזוכר את מותו , ולכן עושה זאת כל הזמן.
&nbsp
עולה לי עכשיו דימוי לראש :
"זכרון המוות הוא הפצירה והמפסלת , שבאמצעותו האדם מפסל את חייו".
&nbsp
זכרון המוות נותן לחיים "צורה" :
עוזר להרחיק את המיותר , ולהשאיר את הנחוץ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[pynokyo]

תוספת לתגובה קודמת - לא בחרנו להיוולד

ואנו חיים כי אין לנו ברירה אחרת - אינסטינקט, יצר החיים חזק מהשכל.

 

[ינוקא1]

אולי זאת הסיבה

שהוא אומר "לעסוק בפילוסופיה פירושו ללמוד למות" -
&nbsp
כי המדובר במשהו שאפשר לקבל בכמה צורות - להתעלם , להדחיק , להיות מתוסכל ממנו , לפחד ממנו , להמציא עליו כל מיני סיפורים , או לקבל אותו כמו שהוא ולמות בשלווה.
&nbsp
אני מניח ש"ללמוד למות" זה גם ללמוד לחיות בסופו של דבר.
&nbsp
מי שמקבל את מותו בשלוות נפש , יקבל כל דבר בשלוות נפש.
&nbsp

 

[Bellamia1]

משפט שלי: כולנו עבדים של החיים וביום פדיוננו החיים תמיד

ממשיכים.

קטע השראה "הכתם האנושי":

זה הכתם האנושי... אנחנו משאירים כתם, אנחנו משאירים עקבות, אנחנו מטביעים חותם. טומאה, אכזריות, ניצול, התעללות, טעות, צואה, זרע – אין דרך אחרת להיות פה. ואין לזה שום קשר לאי-ציות. שום קשר לחסד או לישועה או לנחמה. זה מצוי בכל אחד. זה קבוע. זה טבוע. זה מגדיר אותנו. הכתם שנמצא שם מפני שהוא משאיר סימן. בלי שרואים אותו הוא כבר שם. הכתם כל כך מהותי, עד שבכלל לא דרוש לו סימן. הכתם שקודם לאי-ציות, שכולל אי-ציות ומשבש כל הסבר והבנה. ובגלל זה כל עניין הטוהרה הוא בדיחה אחת גדולה. בדיחה אכזרית... החלום על טוהר הוא מזעזע. הוא לא שפוי. מה זה החיפוש אחר הטוהר אם לא עוד ועוד טומאה? העובדה הבלתי נמנעת שכולנו יצורים מוכתמים. שחיים עם חוסר השלמות הנורא, היסודי. היא כמו היוונים.. כמו האלים שלהם. זאוס היווני, מסובך בהרפתקאות, לא מתבייש להביע את עצמו, גחמני, חושני, מחובר בכל הכוח לקיום העשיר של עצמו, לעולם אינו לבד ולעולם אינו נסתר. במקום זה הכתם האלוהי.

 

[pynokyo]

אנחנו מתכננים והחיים צוחקים עלינו - לא אנחנו מנהלים את החיים

אלא החיים מנהלים אותנו.
עבדים של החיים לגמרי.
החיים ממשיכים איתנו ובלעדינו.
ואם נשאר משהו מאיתנו אחרי לכתנו חוץ מעצמות - אולי זה עקבה אבל גם עקבות מיטשטשות עם הזמן.
&nbsp

 

[Bellamia1]

טביעת היצירה של יחידי סגולה לעתים שורדת מאות בשנים

לא לעולמים גם לא האדמה,המים והאוויר המתחלפים בכוכב שלנו ובאינספור נוספים, יתכן גם החיים עצמם הם רק המבוא לישות ללא רוח חיה כי אם דבר חלופי.

 

[pynokyo]

אוהבת את קו החשיבה הזה

 

[ינוקא1]

מצאת יקירתי , למי להגיד את זה

כל חיי הם "חיפוש אחר הטוהר" באיזשהו מקום.
&nbsp
אולי אין משמעות ל"טוהר" , כי איך אמר קוהלת :
&nbsp
"הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא."
&nbsp
ועדיין , אם יש משהו שהוא יצירה שלי , הרי אלו חיי.
ואני מעדיף ליצור אותם יפים וטהורים.
מה שיהיה אחר כך - יהיה.
&nbsp
ונכון , אני לא שלם ולא טהור , מטבעי.
&nbsp
זה בדיוק האתגר :
להוציא טהור מטמא , שלמות מחוסר שלמות.
&nbsp
&nbsp

 

[כל מילה אמת]

צריך להבין מה הם חיים כדי להבין גם את המוות .

לדעתי -
החיים הם תהליך .
כאשר מבינים כי החיים הם תהליך יכול האדם להרכיב ממה שידוע את החוליות של תהליך זה .
מה ידוע ?
שקיימים אטומים אשר נאספים למולקולות , לשרשראות ולרקמות .
ידוע שבניה של הרקמות נעשית לפי "הוראות" של שרשראות הנקראות DNA
ידוע שלצורך זה נחוצה אנרגיה ונחוצים אטומים מהם נבנים הרקמות .
ידוע איך כל המערכת הזו פועלת
וידוע איך המערכת מפסיקה לפעול .
אבל ידוע גם כי רקמות קודמות בונות גם "הוראות"=DNA אשר בבוא זמנן
יוצרות העתק דומה אך לא מדוייק של הרקמות הקודמות .

אמור מעתה
החיים הם תהליך שהתחיל מסיבה שאיננו יודעים ובתהליך זה נוצרות רקמות שמעתיקות את עצמן ולא נפסק עד כה .
למרות שחלק גדול ביותר של הרקמות שנוצרו מפסיקות ליצור רקמות חדשות
וחלקן אף לא יוצר העתקים כלל הרי שהתהליך עצמו לא פסק .
מה שהאדם חסר היידע קורא "מוות" הוא הפסקת ההשתתפות בתהליך החיים של מי שחדל להיות חלק מהתהליך .

 

[ינוקא1]

יקירי , המדע יודע את ה"איך"

למדע אין שום יכולת לענות על ה"למה".

אתה אולי רואה את התהליך , אך כל "למה" שתיתן זוהי פרשנות.

המילים היחידות החכמות שכתבת עד עכשיו הן :
"תהליך שהתחיל מסיבה שאיננו יודעים"

וכמו כן , גם אם נניח והתהליך הוא בדיוק כמו שאמרת , אין זה אומר כלום על החיים עצמם.
במחשב שלי יש מנורות , וכל מיני מעגלים חשמליים , ומאוורר , ועוד כל מיני דברים.
האם זה אומר משהו , על מה שאני מעביר אליך כרגע באמצעותו

לא

אין שום קשר בין הרעיונות שאני מעביר אליך כרגע , לבין איך שהמחשב בנוי.
אני משתמש במחשב רק כפלטפורמה להעברת רעיונות , אך כל קשר בינו לבין הרעיונות הוא מקרי בלבד.

אותו הדבר -
ברקמה חיה , יש DNA , ויש חלבונים ויש תאים ויש רקמות ויש עוד כל מיני דברים.
האם זה אומר משהו על מה שעובר באמצעותן

לא

אומנם הפלטפורמה בה משתמשים החיים היא פלטפורמה ביולוגית , אך זה שהם בפלטפורמה כזו , לא אומר כלום על הרעיון שהחיים "מעבירים".
תבין שמשמעות החיים היא הרבה הרבה יותר רחבה , מאשר התשובות שהמדע יכול לספק.

 

[כל מילה אמת]

לא .

החיים הם רק תהליך ושום דבר אחר .
"תהליך" הוא דבר מטאפיזי .
אתה אפילו לא הבנת שלא החומרים הם החיים אלא התהליך שמתרחש .

והמדע.................
המדע הוא המחקר וגילוי העובדות
אבל ההבנה היא משהוא מופלא שאיננו יודעים למה הוא מתרחש .

 

[pynokyo]

(Y) למה... זאת השאלה - ומה מטרת התהליך - מה מניע אותו

מה קדם לתהליך....

 

[pynokyo]

צריך להתחיל מהתחלה - היקום נמצא בתהליך

מה מניע את התהליך? האם יש איזה התחלה לתהליך - מה היה לפני אותה התחלה?
החיים והמוות הם חלק מהתהליך הקוסמי.
עדיין לא ידוע למה? למה קיים התהליך, מתי הוא התחיל, מה גרם לו להתחיל ולמה הוא לא נעצר?

 

[כל מילה אמת]

אין בני אדם שהיו נוכחים למה שאתה קורא התחלה .

מה שיש הוא ממצאים .
חלקים קטנים של המציאות .
בהסתמך על אלה בני האדם משתדלים לשער את ההתחלה ואת ההמשך .