משנים הרגלים
אז עברנו הכל בהצלחה. עשיתי דיקור מי שפיר, הדר היתה 24 שעות בלעדי ובלי הבית (אצל סבתא, בגן ועם אבא) וזה עבר עליה בלי בעיות. אפילו אני נהניתי מהחופש: 24 שעות במיטה, בעלי מגיש לי ארוחות ואני קוראת ספרים, מנקה את הראש וישנה המון. היה לי מוזר אבל נעים שפתאום אני דואגת לשניים: לעובר ברחם שנמצא בסיכון אחרי הדיקור, ולהדר שישנה לילה ראשון בלעדי. מה עוד השתנה: כששאלתי את הרופא שדיקר אותי תוך כמה זמן אני יכולה לחזור להניק, הוא די נדהם. אמר שבשלב הזה מסוכן להניק, כי זה יכול כבר לגרום לצירים. הוא נזף בי שאני מוטרדת מהסיכון של הדיקור, בעוד שאני עצמי מסכנת את העובר בכך שאני מניקה. (זה מדהים איך יש כל כך הרבה מומחים, וכל אחד אומר לי משהו שונה לגמרי. האחרון שדיברתי איתו אמר שאחרי שנתיים הנקה, אין שום השפעה על הרחם). אבל אחרי הנזיפה, החלטתי להפסיק לחלוטין את ההנקה. אז הדר חזרה אליי, לשגרה חדשה: אני לא לוקחת אותה על הידיים יותר (רק בשבוע הקרוב), אני לא נותנת לה להתקרב אליי בזמן ההרדמה (רגילה לבעוט בי, לישון לי על הבטן וכד´) והכי קשה - אני לא מניקה. אז היום והלילה הראשונים עברו לה בקלות יחסית. על הידיים היא בכלל לא בקשה, ולינוק בקשה אבל מייד נענתה לתחליפים ונרדמה יופי. מקוה שימשיך ככה. האמת שכרגיל, לי יותר קשה מלה: אני מרגישה הרבה פחות אמא בלי ההנקה ובלי הקרבה הפיזית. וזה קצת חבל. עכשיו אני צריכה לתת לה תחליפי חלב, וזה לא ממש הולך. גם קורנפלקס עם חלב היא כבר לא אוהבת. לא ברור לי עם ילד בן שנתיים חיייב לשתות חלב, או שלאכול מוצרי חלב זה מספיק.
אז עברנו הכל בהצלחה. עשיתי דיקור מי שפיר, הדר היתה 24 שעות בלעדי ובלי הבית (אצל סבתא, בגן ועם אבא) וזה עבר עליה בלי בעיות. אפילו אני נהניתי מהחופש: 24 שעות במיטה, בעלי מגיש לי ארוחות ואני קוראת ספרים, מנקה את הראש וישנה המון. היה לי מוזר אבל נעים שפתאום אני דואגת לשניים: לעובר ברחם שנמצא בסיכון אחרי הדיקור, ולהדר שישנה לילה ראשון בלעדי. מה עוד השתנה: כששאלתי את הרופא שדיקר אותי תוך כמה זמן אני יכולה לחזור להניק, הוא די נדהם. אמר שבשלב הזה מסוכן להניק, כי זה יכול כבר לגרום לצירים. הוא נזף בי שאני מוטרדת מהסיכון של הדיקור, בעוד שאני עצמי מסכנת את העובר בכך שאני מניקה. (זה מדהים איך יש כל כך הרבה מומחים, וכל אחד אומר לי משהו שונה לגמרי. האחרון שדיברתי איתו אמר שאחרי שנתיים הנקה, אין שום השפעה על הרחם). אבל אחרי הנזיפה, החלטתי להפסיק לחלוטין את ההנקה. אז הדר חזרה אליי, לשגרה חדשה: אני לא לוקחת אותה על הידיים יותר (רק בשבוע הקרוב), אני לא נותנת לה להתקרב אליי בזמן ההרדמה (רגילה לבעוט בי, לישון לי על הבטן וכד´) והכי קשה - אני לא מניקה. אז היום והלילה הראשונים עברו לה בקלות יחסית. על הידיים היא בכלל לא בקשה, ולינוק בקשה אבל מייד נענתה לתחליפים ונרדמה יופי. מקוה שימשיך ככה. האמת שכרגיל, לי יותר קשה מלה: אני מרגישה הרבה פחות אמא בלי ההנקה ובלי הקרבה הפיזית. וזה קצת חבל. עכשיו אני צריכה לתת לה תחליפי חלב, וזה לא ממש הולך. גם קורנפלקס עם חלב היא כבר לא אוהבת. לא ברור לי עם ילד בן שנתיים חיייב לשתות חלב, או שלאכול מוצרי חלב זה מספיק.
