../images/Emo32.gif קר פה ויורד גשם...
ואני לא יכול לצאת מהספריה - ומשום מה המזגנים בספריה עדיין פועלים על קירור. אוף. ויש לי עוד מה להוריד מהמחשב - מלא חומר לימודי - ולהדפיס בבית, ואין לי חשק לקום ולזוז, אבל אני רוצה משהו חם - ואין לנו בקפיטריה שום דבר חם חוץ מהפוך או אספרסו מגעיל - ושוקו חם כבר שתיתי מהמכונה - וזה לא כיף לשתות פעמיים שוקו חם מהמכונה באותו יום, ואני רוצה לדבר בטלפון אבל אי אפשר כי זו ספריה - והספרנית תבוא ותנשך אותי ותזרוק אותי בודד וגלמוד החוצה - ולא הבאתי איתי מעיל היום כי היתה קצת שמש בבוקר כשהגעתי, ויש לי עוד שעתיים תאטרון היום וזה רחוק, וצריך לעשות קניות בסופר - ואלוהים לא מרחם עלי. מסקנה
עדיף להיתקע בספריה כעתודאי מאשר לטחון עכשיו שמירות בהר-דב בגשם.
(שלומות לכל חיילי המדינה באשר הם - ושירטבו כמה שפחות. מי כמוני שעבר טירונות חורף (ינואר) ושמר בלילות כמו כלב בגשם רטוב כולי, בלי אפשרות להתגונן מפניו (לא שמעו בצהל על המושג: "סככה", "גג", "עמדת שמירה" וכו'), רוחות קרות ולילות עם טמפר' נמוכות, מה עוד שהאוהל היה מוצף, ולא היה אפשר ליבש את המדים. בואו לא נתחיל בכלל את הקטע שאין חימום)
לחיילים