משירי מטבחי

משירי מטבחי

מוזגת בעדנה בסבלנות ובזמן, אל העוף את הסילאן. ברוב תשוקה וקריצה, במו ידיי, אלבב את הקציצה. בולבוסין וגזר לסיר, ריח רוזמרין לנענע בשיר. קוצצת אני סלט מילים, מנקדת בצימוקים סגולים. בוכה לנצח יחד עם בצל יבש, מלטפת חסה בלי להתבייש. רחש הבצל המיטגן, על שפתיי מתנגן... כל גרגיר של אורז באהבה נשטף. כאב חול ואבן לכיור נסחף. את בצק חיי אלוש ואמתיק, נטיפי סוד וזמר בכפיפה היישר אל תוך העוגה. המטבח מתמלא שיר נאפה. אז למה שלשולחן אני מגישה, את שירי מטבחי, את שירי חיי ואהבתי, למה, בדמע יגון ובושה?
 

niva99

New member
שיר טעיםםםם !!

לגבי השורה התחתונה- אולי בגלל החשש מהביקורת ?
 

PaperJam

New member
מגניב.

מוזגת בעדנה בסבלנות ובזמן, - הייתי מפסקת אחרי "בעדנה" אל העוף את הסילאן. ברוב תשוקה וקריצה, במו ידיי, אלבב את הקציצה. בולבוסין וגזר לסיר, ריח רוזמרין לנענע בשיר. קוצצת אני סלט מילים, מנקדת בצימוקים סגולים. בוכה לנצח יחד עם בצל יבש, מלטפת חסה בלי להתבייש. רחש הבצל המיטגן, על שפתיי מתנגן... כל גרגיר של אורז באהבה נשטף. כאב חול ואבן לכיור נסחף. את בצק חיי אלוש ואמתיק, נטיפי סוד וזמר בכפיפה היישר אל תוך העוגה. המטבח מתמלא שיר נאפה. עושר נפלא של מילים בשני הבתים האחרונים. אז למה שלשולחן אני מגישה, את שירי מטבחי, את שירי חיי ואהבתי, למה, בדמע יגון ובושה? - סיום נהדר. רק, "שלשולחן"? אולי "כשלשולחן" או "לשולחן"? בצורה הנוכחית זה בעייתי תחבירית, לעניות דעתי. סה"כ, אהבתי.
 
למעלה