משורר השבוע - חיים נחמן ביאליק

משורר השבוע - חיים נחמן ביאליק


בתי ניגשה ביום חמישי שעבר לבחינת בגרות בספרות . עברתי איתה על כל החומר לבגרות ואני חייבת לומר שכל כך נהנתי - איזה נכסי צאן ברזל הותירו משוררינו הלאומים , וחיים נחמן ביאליק הוא המובחר שבמובחר . משורר שכתב את ההיסטוריה של עמנו בין מילותיו , העצב , הקורבן , האובדן הבדידות , אהבה אבודה , יצרו בי געגוע עז לשירה איכותית , למילים של פעם , לערכים , לאהבת המדינה , לאהבת העם . השרשור הזה מוקדש לך חיים נחמן ביאליק .

 
הַלַּיְלָה אָרַבְתִּי / חיים נחמן ביאליק

הַלַּיְלָה אָרַבְתִּי עַל-חַדְרֵךְ
וָאֶרְאֵךְ שֹׁמֵמָה הֶחֱרַשְׁתְּ;
בְּעֵינַיִךְ הַנְּבוּכוֹת בַּחַלּוֹן
נִשְׁמָתֵךְ הָאֹבְדָה בִּקַּשְׁתְּ –
בִּקַּשְׁתְּ אֶת-גְּמוּל חֶסֶד נְעוּרָיִךְ –
וְאַתְּ לֹא-רָאִית, אֲהוּבָתִי,
כִּי כְּיוֹנָה חֲרֵדָה בְּחַלּוֹנֵךְ
הִתְחַבְּטָה, הִתְלַבְּטָה נִשְׁמָתִי.
 
ביאליק בזמר העברי

ביאליק הוא אחד המשוררים המולחנים ביותר בזמר העברי. החל משירו הראשון "אל הציפור" והמשך בשירים כמו "ברכת עם" ("תחזקנה"), "ביום קיץ, יום חום", "ים הדממה פולט סודות", "אחרי מותי", "הכניסיני תחת כנפך" או "קומי צאי".
מלחינים הרבו במיוחד לעסוק במזמורים ובפזמונות של ביאליק. נחום נרדי, התאים בין היתר מנגינות במודוס "ים תיכוני" לשירים כמו "בין נהר פרת ונהר חידקל" או "יש לי גן", שהולחנו במיוחד עבור הזמרת ברכה צפירה. צפירה הרבתה לשלב בהופעותיה משירי ביאליק, בלווי נרדי ליד הפסנתר. פזמונות אחרים שהולחנו הם "מנהג חדש" ("מנהג חדש בא למדינה"), "שיר העבודה והמלאכה" ("מי יצילנו מרעב?"), "שבת המלכה", "תרזה יפה", "לא ביום ולא בלילה", ואחרים.
שירי הילדים של ביאליק הולחנו אף לעתים תכופות. מוכרים שירים כמו "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" (נד-נד, נד-נד), "בגנת הירק" (בערוגת הגינה, מסביב לחבית),
בתקופות מאוחרות יותר שבו מלחינים ועסקו בשירי ביאליק, כשהם מלחינים (ולעתים קרובות שבים ומלחינים פעם נוספת) שירים כמו "קומי צאי" (נעמי שמר),
"בשל תפוח" (שלמה ארצי), "היא יושבה לחלון", "תאמר אהיה רב", ו"הכניסיני תחת כנפך" (מיקי גבריאלוב).
https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3992617
שירים גם נכתבו לתחרויות זמר אחרי קום המדינה, כגון "מנהג חדש"(פסטיבל הזמר תשכ"ו),"תרזה יפה" (פסטיבל הזמר תשכ"ז, תש"ל). בין מבצעי שיריו של ביאליק מוכרים במיוחד הביצועים ל"הכניסיני תחת כנפך" של אסתר עופרים וריטה, הביצוע בלחן חדש של אריק איינשטיין והלחן של נורית הירש בביצועו של יהורם גאון. ביצועים מוכרים לפזמונותיו יש באלבום כפול שהוציאה נחמה הנדל.
בשנת 1967 יצא תקליט שירי ילדים של ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופיזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני (התקליט יצא על גבי דיסק בשנת 2006 על ידי חברת אנ.אמ.סי).
 
לא ביום ולא בלילה

https://www.youtube.com/watch?v=2mIsCKIlML0 
השיר מתאר סיטואציה בה נערה צעירה עומדת בפני המעבר מבית אביה לנישואי לחתן.
השיר מתאר תנאי החיים ומצב של נערה שלא מצאו בשבילה שידוך מוצלח והיא נידונה לחכות . עד שיגיע איזה חתן שאביה יבחר בשבילה.
היא חוששת מהאלמנים המבוגרים, המטופלים בילדים כי אז חייה יהיו חיי עבדות וצער.
אל מי תפנה בצר לה?
אל השיטה העתיקה – הנערה פונה אל העץ מדברת עם העץ .
השיטה מאזינה לנערה אך אינה עונה לה. לפעמים אפילו "לא עונה" היא סוג של תשובה.
עץ השיטה הוא כמו אשה זקנה שכבר יודעת הכל – כמו ידעונית של הכפר.
השיטה עומדת במקום שהוא לא מקום והנערה פונה אליה בזמן שהוא לא זמן. אולי הכוונה היא לכל הזמן? זה הדבר שהכי מעסיק נערה צעירה שאין לה סיכוי למצוא שידוך כלבבה. כבר ישדכו אותה למישהו ולא לפי בחירתה.
השיטה וגם הנערה דומות – שתיהן נמצאות בתחום התנהגות על פי הנורמות המקובלות.

ביאליק היה קשוב לסבלן של הנערות במצוקה.
האפשרויות של בנות היו מצומצמות. מי ישמע לסבלן? מי יקשיב להן?

מקור השיר הוא "שיר עם". יסוד העצב מקובל בשירי-עם. הסבל הוא מנת חלקו של רוב העם.
ביאליק הכיר את החיים הללו . היו להם חיים איומים. בתים עלובים, אוכל דל, ביאליק כתב על כך הרבה, למשל בשיר "שירתי" הוא מתאר כיצד אמו מכינה כאוכל לשבת: זנב דג מלוח, לחם יבש (התבוננו בבית השני באמצע). העוני היה איום ונורא.

והיום אסור לנו לשכוח. גם היום כ 100 שנה אחרי, יש בישראל ילדים שהולכים לישון במיטתם רעבים.

בדרך כלל נוסטלגיה מעלה בנו חיוך, שירי-עם משאירים רושם חינני. כך עובדת הנוסטלגיה.
השיר מתאר סיטואציה בה נערה צעירה עומדת בפני המעבר מבית אביה לנישואי לחתן.
השיר מתאר תנאי החיים ומצב של נערה שלא מצאו בשבילה שידוך מוצלח והיא נידונה לחכות . עד שיגיע איזה חתן שאביה יבחר בשבילה.
היא חוששת מהאלמנים המבוגרים, המטופלים בילדים כי אז חייה יהיו חיי עבדות וצער.
אל מי תפנה בצר לה?
אל השיטה העתיקה – הנערה פונה אל העץ מדברת עם העץ .
השיטה מאזינה לנערה אך אינה עונה לה. לפעמים אפילו "לא עונה" היא סוג של תשובה.
עץ השיטה הוא כמו אשה זקנה שכבר יודעת הכל – כמו ידעונית של הכפר.
השיטה עומדת במקום שהוא לא מקום והנערה פונה אליה בזמן שהוא לא זמן. אולי הכוונה היא לכל הזמן? זה הדבר שהכי מעסיק נערה צעירה שאין לה סיכוי למצוא שידוך כלבבה. כבר ישדכו אותה למישהו ולא לפי בחירתה.
השיטה וגם הנערה דומות – שתיהן נמצאות בתחום התנהגות על פי הנורמות המקובלות.

ביאליק היה קשוב לסבלן של הנערות במצוקה.
האפשרויות של בנות היו מצומצמות. מי ישמע לסבלן? מי יקשיב להן?

מקור השיר הוא "שיר עם". יסוד העצב מקובל בשירי-עם. הסבל הוא מנת חלקו של רוב העם.
ביאליק הכיר את החיים הללו . היו להם חיים איומים. בתים עלובים, אוכל דל, ביאליק כתב על כך הרבה, למשל בשיר "שירתי" הוא מתאר כיצד אמו מכינה כאוכל לשבת: זנב דג מלוח, לחם יבש (התבוננו בבית השני באמצע). העוני היה איום ונורא.

והיום אסור לנו לשכוח. גם היום כ 100 שנה אחרי, יש בישראל ילדים שהולכים לישון במיטתם רעבים.

בדרך כלל נוסטלגיה מעלה בנו חיוך, שירי-עם משאירים רושם חינני. כך עובדת הנוסטלגיה.
 
אם יש את נפשך לדעת / חיים נחמן ביאליק

https://www.youtube.com/watch?v=fjCwIw9ZD6Y

אם יש את נפשך לדעת את המעיין
ממנו שאבו אחיך המומתים
בימי הרעה עוז כזה, תעצומות נפש,
צאת שמחים לקראת מוות, לפשוט את הצואר
אל כל מאכלת מרוטה, אל כל קרדום נטוי,
לעלות על המוקד, לקפוץ אל המדורה,
וב"אחד" למות מות קדושים - .......
https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=400&wrkid=5958
 
למעלה