משהו שלא דיברנו עליו - לפחות לאחרונה: GBS

משהו שלא דיברנו עליו - לפחות לאחרונה: GBS

וידוי: לא נבדקתי ל-GBS. כשהגענו לרופא שלי בפעם האחרונה הייתי כל-כך שבורה ומפורקת פיזית, שהוא רק תיאר לי את זה והתכווצתי כולי. הרגשתי שאני מותחת את הגבול "עד כאן". לא הייתי מסוגלת. פיזית. עכשיו יש לי נקיפות מצפון. תובנות? הרגעות? עשיתן? האם זה לא הדבר הכי מטומטם מצידי עלי אדמות, אחרי כ-ל הדברים שהגוף והנפש שלי עברו כדי להחזיק תינוק בידיים ולגדל ילד בריא, לא לעשות את זה כי הגוף שלי פתאום "מתפנק" לו?
 

meytall0

New member
לי היה GBS בהריון השני

ומאז לא נבדקתי, הבנתי שאם היה אין טעם לבדוק שוב ונותנים אנטיביוטיקה לוריד במהלך הלידה. תתייעצי עם הרופא אם כדאי לך לקבל אנטיביוטיקה בכל מקרה, אם זה יכול להזיק (על פניו נראה שלא יזיק.. דעתי בלבד!) ובבי"ח מסתמכים על דיווח שלך- גם אם לא כתוב במסמכים שיש GBS. וזה ממש לא מטומטם. את כל כך מותשת מהכל, רק רוצה להיות אחרי הלידה ובידיים מלאות ולכן הכל נראה קשה. מובן ומוכר בהחלט. שיהיה בהצלחה. מיטל
 

springtime3

New member
הי מותק

אני עשיתי בדיקה, אבל הרופא שלי ממש אמר שזה לא חובה ולא בטוח שיש לזה משמעות. אני חושבת שזה ממש בסדר שלא עשית, יש היום דרכים להתמודד עם הכל והסיכוי שבכלל יהיה לך ושהעובר יידבק נמוכים נורא. די, העיקר שנלד כבר, לא?
 

עלמהשלי

New member
הבנתי שלא כל הרופאים חושבים שזה נחוץ

בכל מקרה אני עשיתי אצל הרופאה בקופה וזה ממש כלום, הכי זניח שיש, הייתי שוקלת לעשות ולהקטין חרדה (הרי לא חסר לנו...)
 
למעלה