משהו לחשוב עליו...
ב-94 הוציאו אלג'יר - חבורת ילדים בגיל גיוס פחות או יותר - אלבום שירים מיוסר מפתיע במקוריותו אך כנראה קשה מידי לעיכול שכן חברי הלהקה צללו לעשר שנים של אנונימיות. עשר שנים של הבטחה שלא מתקיימת, של בלבול, אובדן, חלומות, קפיצה מגשרים, עבודה בפיצוציות, אישפוז וכאב. ומתוך כל אלו צמח האלבום המושלם שקיים את ההבטחה אך הביא עמו את ההצלחה וההכרה. מה אתם מצפים מהאלבום הבא של הלהקה? על מה יכתוב כעת אדם כמו אביב גדג' שמקורות ההשראה שלו היו בדידות וכאב? מה הוא מרגיש היום לאחר שזכה לחיבוק חסר תקדים מקהילת מבקרי המוסיקה. שלא לדבר על חיבוק המעריצים הרבים שמזדהים עם כל מילה. האם הוא עדיין בודד? האם הוא מסוגל לכאוב שוב כפי שכאב ב"דם על הים" עכשיו כשהוא יודע שכל העולם לצידו? לא צריך להתעצב אבל צריך להיפרד לשלום ולהגיד תודה. הקסם נגמר, כולנו נהנו ממנו, אתם במיוחד כי הייתם בגיל המתאים. אם אלגי'ר יוציאו ביחד עוד אלבום, הוא יהיה שונה, ואם הוא ינסה להיות דומה לקודמו זה לא יהיה אמיתי.
ב-94 הוציאו אלג'יר - חבורת ילדים בגיל גיוס פחות או יותר - אלבום שירים מיוסר מפתיע במקוריותו אך כנראה קשה מידי לעיכול שכן חברי הלהקה צללו לעשר שנים של אנונימיות. עשר שנים של הבטחה שלא מתקיימת, של בלבול, אובדן, חלומות, קפיצה מגשרים, עבודה בפיצוציות, אישפוז וכאב. ומתוך כל אלו צמח האלבום המושלם שקיים את ההבטחה אך הביא עמו את ההצלחה וההכרה. מה אתם מצפים מהאלבום הבא של הלהקה? על מה יכתוב כעת אדם כמו אביב גדג' שמקורות ההשראה שלו היו בדידות וכאב? מה הוא מרגיש היום לאחר שזכה לחיבוק חסר תקדים מקהילת מבקרי המוסיקה. שלא לדבר על חיבוק המעריצים הרבים שמזדהים עם כל מילה. האם הוא עדיין בודד? האם הוא מסוגל לכאוב שוב כפי שכאב ב"דם על הים" עכשיו כשהוא יודע שכל העולם לצידו? לא צריך להתעצב אבל צריך להיפרד לשלום ולהגיד תודה. הקסם נגמר, כולנו נהנו ממנו, אתם במיוחד כי הייתם בגיל המתאים. אם אלגי'ר יוציאו ביחד עוד אלבום, הוא יהיה שונה, ואם הוא ינסה להיות דומה לקודמו זה לא יהיה אמיתי.
