משהו ארוך למי שיש כוח , עצות אם אפשר..
קודם כל כתבתי לפני כמה זמן את זה בפורום הזה.. ואחרי מה שכתבתי יש המשך למה שקורה היום .. "מה אתם הייתם עושים במקומי ? הכרנו באוגוסט דרך האינטרנט היינו מדברים המון בהתחלה והכל היה שיחות שהתחילו ממנו אחרי איזה חודשיים החלפנו מספרים והתחלנו לסמס אחד לשני בערך כמעט חודשיים לא היה יום שלא דיברנו אם זה באסמסים או במסנג'ר. הגיע השלב שכבר שנינו רצינו להיפגש במציאות, בכל זאת כבר הרבה זמן דיברנו וירטואלי . ניפגשנו בדצמבר בחופשת חנוכה לאיזה שעתיים נדמה לי,הייתי ביישנית כולי , ולא פתוחה כמו שאני. ומי שמכיר אותי אני הכי לא ביישנית,מדברת,חופרת,והכי שמחה שבעולם. אבל איתו התביישתי,זה לא שישבתי ושתקתי,דיברתי אבל לא הייתי פתוחה,היו גם שתיקות. בקיצור אותה פגישה הסתיימה לה שהמשכנו להיות בקשר,סוגשל קרירות הייתה כמה ימים,שיחות קטנות אבל איכשהו שוב פעם התגבר הקשר שלנו,שוב פעם שיחות יומיום .. ואחרי דצמבר ניפגשנו בסוף ינואר – פגישה שניה. שוב פעם התביישתי,הייתי נבוכה,כבר הרגשתי אליו רגשות מסויימים. שוב פעם פגישה של איזה שעתיים,שתיקות פה ושם. ואחרי הפגישה הזאת לא דיברנו מספר ימים הרגשתי כ"כ נורא ולא הבנתי מה קרה,אדישות מוחלטת ממנו. ואז זה הגיע, הוא אמר לי שהוא לא מסוגל עם האדישות שלי. ושבאותה פגישה [השניה] הוא רצה לנסות משהו אבל אי אפשר הייתי כולי אדישה והוא שאל למה,אז אמרתי לו שהרגשתי משהו ופחדתי והחלטתי להיות אדישה . הוא הבין שאני מרגישה משהו אבל אמר שאין מה לעשות גם המרחק הפריע לו מלכתחילה ואחרי השיחה הזאת החלטנו להתרחק אחד מהשני .. ביקשתי ממנו שניפגש אבל ללא תועלת לא ניפגשנו . מאז עד היום לא ניפגשנו .. אחרי הפגישה השניה התרחקנו איזה שבועיים אחד מהשני , היו ימים שלא ידעתי מה הוא עושה , אם הוא חיי וכו' .. – מה שפעם ידעתי כל צעד שלו. ואחרי שבועיים חזרנו לשיחות יום יום,אבל האסמסמים הרצופים יום יום לא חזרו . רק לא מזמן האסמסמים פה ושם חזרו,וקבענו להיפגש בפסח .. עכשיו מה אתם אומרים ללכת על זה? כדי? יש טעם? הרי ברור שאם הוא רוצה להיפגש זה כי הוא נותן לזה עוד סיכוי או שאני סתם חושבת ככה? ואיך אני יכולה לא להתבייש? להשתנות? להיות אני בפגישה .. לא להיות לחוצה. " - רשמתי את זה שתביאו טיפים,האמת ניפגשנו הפעם גיוונו קצת הלכנו לים ואחרי שלא מצאנו מקום נורמלי בספסלים שם,וכי הוא רצה לקחת אותי לשתות משהו או לאכול וכל פעם אמרתי "לא " כי התביישתי ללכת איתו,חזרנו חזרה לקניון. בקיצור,הייתה פגישה רגילה דיברנו,הרגשתי פחות ביישנית,אבל כנראה שעדיין הייתי לחוצה וביישנית. אגב,זו הייתה פגישה רביעית. אחרי שניפרדנו,הבנתי ששוב פעם משהו לא בסדר היה,והוא עדיין לא לקח ממני רושם של אחלה בחורה ושכיף לו איתי. לא דיברנו 4 ימים אח"כ והבנתי שכנראה שזהו אנחנו לא הולכים לדבר יותר בחיים,אחרי 4 ימים שלחתי לו "למרות שאנחנו לא בקשר שיהיה לך חג שמח" - זה יצא ערב חג פסח. הוא שלח יום למחרת חג שמח. ומאז חודש לא דיברנו. אחרי חודש,חזרנו לקשר [החודש הזה זה בדיוק הימים האלו] הוא חזר לשלוח הודעות במסן ולדבר עוד ועוד.. ובדיוק לפני כמה ימים הוא אמר "רואה אני לא יכול לנתק איתך תקשר" אפילו הציע להיפגש כשאני יוכל,והפעם לבוא מוכנים כדי להיכנס לים וזה.. אז באנו סתם לים עם בגדים ארוכים אפילו. אחרי כל הסיפור הארוך הזה? מה לעשות? בכלל שווה לדבר איתו? בכל זאת הוא ניתק תקשר איתי מה קרה פתאום שהוא ניזכר בי? תודה לכל מי שקרה את החפירה הזאת !!
קודם כל כתבתי לפני כמה זמן את זה בפורום הזה.. ואחרי מה שכתבתי יש המשך למה שקורה היום .. "מה אתם הייתם עושים במקומי ? הכרנו באוגוסט דרך האינטרנט היינו מדברים המון בהתחלה והכל היה שיחות שהתחילו ממנו אחרי איזה חודשיים החלפנו מספרים והתחלנו לסמס אחד לשני בערך כמעט חודשיים לא היה יום שלא דיברנו אם זה באסמסים או במסנג'ר. הגיע השלב שכבר שנינו רצינו להיפגש במציאות, בכל זאת כבר הרבה זמן דיברנו וירטואלי . ניפגשנו בדצמבר בחופשת חנוכה לאיזה שעתיים נדמה לי,הייתי ביישנית כולי , ולא פתוחה כמו שאני. ומי שמכיר אותי אני הכי לא ביישנית,מדברת,חופרת,והכי שמחה שבעולם. אבל איתו התביישתי,זה לא שישבתי ושתקתי,דיברתי אבל לא הייתי פתוחה,היו גם שתיקות. בקיצור אותה פגישה הסתיימה לה שהמשכנו להיות בקשר,סוגשל קרירות הייתה כמה ימים,שיחות קטנות אבל איכשהו שוב פעם התגבר הקשר שלנו,שוב פעם שיחות יומיום .. ואחרי דצמבר ניפגשנו בסוף ינואר – פגישה שניה. שוב פעם התביישתי,הייתי נבוכה,כבר הרגשתי אליו רגשות מסויימים. שוב פעם פגישה של איזה שעתיים,שתיקות פה ושם. ואחרי הפגישה הזאת לא דיברנו מספר ימים הרגשתי כ"כ נורא ולא הבנתי מה קרה,אדישות מוחלטת ממנו. ואז זה הגיע, הוא אמר לי שהוא לא מסוגל עם האדישות שלי. ושבאותה פגישה [השניה] הוא רצה לנסות משהו אבל אי אפשר הייתי כולי אדישה והוא שאל למה,אז אמרתי לו שהרגשתי משהו ופחדתי והחלטתי להיות אדישה . הוא הבין שאני מרגישה משהו אבל אמר שאין מה לעשות גם המרחק הפריע לו מלכתחילה ואחרי השיחה הזאת החלטנו להתרחק אחד מהשני .. ביקשתי ממנו שניפגש אבל ללא תועלת לא ניפגשנו . מאז עד היום לא ניפגשנו .. אחרי הפגישה השניה התרחקנו איזה שבועיים אחד מהשני , היו ימים שלא ידעתי מה הוא עושה , אם הוא חיי וכו' .. – מה שפעם ידעתי כל צעד שלו. ואחרי שבועיים חזרנו לשיחות יום יום,אבל האסמסמים הרצופים יום יום לא חזרו . רק לא מזמן האסמסמים פה ושם חזרו,וקבענו להיפגש בפסח .. עכשיו מה אתם אומרים ללכת על זה? כדי? יש טעם? הרי ברור שאם הוא רוצה להיפגש זה כי הוא נותן לזה עוד סיכוי או שאני סתם חושבת ככה? ואיך אני יכולה לא להתבייש? להשתנות? להיות אני בפגישה .. לא להיות לחוצה. " - רשמתי את זה שתביאו טיפים,האמת ניפגשנו הפעם גיוונו קצת הלכנו לים ואחרי שלא מצאנו מקום נורמלי בספסלים שם,וכי הוא רצה לקחת אותי לשתות משהו או לאכול וכל פעם אמרתי "לא " כי התביישתי ללכת איתו,חזרנו חזרה לקניון. בקיצור,הייתה פגישה רגילה דיברנו,הרגשתי פחות ביישנית,אבל כנראה שעדיין הייתי לחוצה וביישנית. אגב,זו הייתה פגישה רביעית. אחרי שניפרדנו,הבנתי ששוב פעם משהו לא בסדר היה,והוא עדיין לא לקח ממני רושם של אחלה בחורה ושכיף לו איתי. לא דיברנו 4 ימים אח"כ והבנתי שכנראה שזהו אנחנו לא הולכים לדבר יותר בחיים,אחרי 4 ימים שלחתי לו "למרות שאנחנו לא בקשר שיהיה לך חג שמח" - זה יצא ערב חג פסח. הוא שלח יום למחרת חג שמח. ומאז חודש לא דיברנו. אחרי חודש,חזרנו לקשר [החודש הזה זה בדיוק הימים האלו] הוא חזר לשלוח הודעות במסן ולדבר עוד ועוד.. ובדיוק לפני כמה ימים הוא אמר "רואה אני לא יכול לנתק איתך תקשר" אפילו הציע להיפגש כשאני יוכל,והפעם לבוא מוכנים כדי להיכנס לים וזה.. אז באנו סתם לים עם בגדים ארוכים אפילו. אחרי כל הסיפור הארוך הזה? מה לעשות? בכלל שווה לדבר איתו? בכל זאת הוא ניתק תקשר איתי מה קרה פתאום שהוא ניזכר בי? תודה לכל מי שקרה את החפירה הזאת !!