משבר תואר שני (?)
<אין לי מושג לאן לשרשר את זה, איכשהו הפורום הפך להיות עמוס ולא ברור לי כל כך, אז עם המנהלים הסליחה.> קצת רקע, אני לומדת בבית ברל, מסיימת שנה ג' (מתוך 4). מיכוון שטחנתי כמו מטורפת כל שלוש השנים האחרונות (חוסר בחיי חברה) הצלחתי להגיע לשנה הרביעית (בהנחה שאני מסיימת את כל העבודות ועוברת את כל המבחנים, כמובן) עם מעט מאוד קורסים שנותרו לי. אז לפני כחודשיים החלטתי להעיז ולהירשם לתואר שני, מתוך מחשבה שגם אם לא יקבלו אותי בשנה הקרובה, זה לא נורא. מהרגע שהחלטתי להירשם, מאוד מאוד התרגשתי. ממש רציתי להתקבל. אספתי מכתבי המלצה, עשיתי בירורים חוזרים לגביי ממוצעים, כתבתי מכתב לוועדה על הרצון שלי בהמשכיות בתחום.. וזהו. התקבלתי. השבוע ממש. ובמקום להתלהב לגמריי, להתקשר לכל העולם, לצרוח עד הגג, אני מקבלת את זה די ברגוע. בעצם - באדישות. הרגש היחיד שאולי יש לי זה כעס ולחץ על כך שאני באמצע המבחנים והעבודות בתואר הראשון צריכה לגשר לפטורים של התואר השני. אני חושבת שאני קצת מפחדת, ולא יודעת אם זו התרגשות רגילה של שינוי / התחלה חדשה / עומס מטורף / העזה רצינית או שזה באמת לא מתאים לי. אני שחוקה מהלימודים. אני לומדת כבר שנים (לפני בית ברל עשיתי כל מיני ניסויים באקדמיה), ואני לא מצליחה להתרכז בשביל להצלח לעבור את המבחנים שלפניי. בקיצור - אני צריכה עידוד ומעבר לזה גם קצת מעשיות. אין לי מושג האם זה אפשרי ללמוד לתואר ראשון ושני במקביל, וגם לעבוד, כי אין ברירה. מה אתם אומרים?
<אין לי מושג לאן לשרשר את זה, איכשהו הפורום הפך להיות עמוס ולא ברור לי כל כך, אז עם המנהלים הסליחה.> קצת רקע, אני לומדת בבית ברל, מסיימת שנה ג' (מתוך 4). מיכוון שטחנתי כמו מטורפת כל שלוש השנים האחרונות (חוסר בחיי חברה) הצלחתי להגיע לשנה הרביעית (בהנחה שאני מסיימת את כל העבודות ועוברת את כל המבחנים, כמובן) עם מעט מאוד קורסים שנותרו לי. אז לפני כחודשיים החלטתי להעיז ולהירשם לתואר שני, מתוך מחשבה שגם אם לא יקבלו אותי בשנה הקרובה, זה לא נורא. מהרגע שהחלטתי להירשם, מאוד מאוד התרגשתי. ממש רציתי להתקבל. אספתי מכתבי המלצה, עשיתי בירורים חוזרים לגביי ממוצעים, כתבתי מכתב לוועדה על הרצון שלי בהמשכיות בתחום.. וזהו. התקבלתי. השבוע ממש. ובמקום להתלהב לגמריי, להתקשר לכל העולם, לצרוח עד הגג, אני מקבלת את זה די ברגוע. בעצם - באדישות. הרגש היחיד שאולי יש לי זה כעס ולחץ על כך שאני באמצע המבחנים והעבודות בתואר הראשון צריכה לגשר לפטורים של התואר השני. אני חושבת שאני קצת מפחדת, ולא יודעת אם זו התרגשות רגילה של שינוי / התחלה חדשה / עומס מטורף / העזה רצינית או שזה באמת לא מתאים לי. אני שחוקה מהלימודים. אני לומדת כבר שנים (לפני בית ברל עשיתי כל מיני ניסויים באקדמיה), ואני לא מצליחה להתרכז בשביל להצלח לעבור את המבחנים שלפניי. בקיצור - אני צריכה עידוד ומעבר לזה גם קצת מעשיות. אין לי מושג האם זה אפשרי ללמוד לתואר ראשון ושני במקביל, וגם לעבוד, כי אין ברירה. מה אתם אומרים?