משבר זוגיות לאחר גילוי בגידה
שלום לכולם.
בן 40, נשוי 14 שנה עם שני ילדים.
עד לפני חצי שנה ניהלתי משפחה מאושרת וזוגיות טובה, אני ואישתי דאגנו לתחזק את הזוגיות, לבלות מדי פעם רק שנינו, עם המון אהבה וכבוד הדדי.
התשוקה אחד לשניה תמיד הייתה, ויחסי המין שלנו היו טובים.
לפני חצי שנה קיבלתי טלפון שאחריו החיים שלי לא היו אותו הדבר. גיליתי שאישתי ניהלה רומן בן כמה שנים עם גבר נשוי אחר. הם היו נפגשים פעם בכמה חודשים בחדרים דיסקרטיים, מקיימים יחסי מין, נפרדים לכמה חודשים... וחוזר חלילה. הקשר נותק ביוזמת אישתי כמה חודשים לפני שגיליתי את הרומן.
הגרסה של אישתי שהמאהב היה רק בשביל הריגוש ולא בגלל שהיא לא אוהבת אותי, ושהיא מבחינתה תעשה הכל על מנת להציל את הנישואים שלנו.
לקח לי בערך חודש לעכל את מה שגיליתי, ובמהלך החודש הזה הגעתי הביתה רק כדי להיות עם הילדים, ומייד כשהם נרדמו יצאתי מהבית. בחלק מהימים לא הייתי בבית בכלל.
אחרי חודש הגעגוע לחיים הקודמים שלי הטריף אותי, וחזרתי הביתה. התחלנו בטיפול זוגי, אישתי לקחה את הטיפול נורא ברצינות והיא יוצאת מגדרה כדי להציל את הזוגיות שלנו.
אצלי, מאז שחזרתי הביתה אין לחיים שלי טעם וריח. אני מתקשה להרגיש את האהבה שהרגשתי כלפיה קודם. אני כבר לא נהנה במחיצתה כמו פעם. אנחנו יוצאים ומבלים אבל אני מתקשה להנות, כמו שהיינו נהנים רק לפני כמה חודשים. מצד אחד אני מבין שאין לי ברירה אלא להתגרש, מצד שני קשה לי להיפרד מהמשפחה המאושרת ומהחיים הנוחיים שהייתי בהם רק לפני חצי שנה, ובעיקר- אין לי את הכוחות (הנפשיים, בעיקר) לעזוב את הכל ולהתחיל את הכל מאפס.
מה עושים?
שלום לכולם.
בן 40, נשוי 14 שנה עם שני ילדים.
עד לפני חצי שנה ניהלתי משפחה מאושרת וזוגיות טובה, אני ואישתי דאגנו לתחזק את הזוגיות, לבלות מדי פעם רק שנינו, עם המון אהבה וכבוד הדדי.
התשוקה אחד לשניה תמיד הייתה, ויחסי המין שלנו היו טובים.
לפני חצי שנה קיבלתי טלפון שאחריו החיים שלי לא היו אותו הדבר. גיליתי שאישתי ניהלה רומן בן כמה שנים עם גבר נשוי אחר. הם היו נפגשים פעם בכמה חודשים בחדרים דיסקרטיים, מקיימים יחסי מין, נפרדים לכמה חודשים... וחוזר חלילה. הקשר נותק ביוזמת אישתי כמה חודשים לפני שגיליתי את הרומן.
הגרסה של אישתי שהמאהב היה רק בשביל הריגוש ולא בגלל שהיא לא אוהבת אותי, ושהיא מבחינתה תעשה הכל על מנת להציל את הנישואים שלנו.
לקח לי בערך חודש לעכל את מה שגיליתי, ובמהלך החודש הזה הגעתי הביתה רק כדי להיות עם הילדים, ומייד כשהם נרדמו יצאתי מהבית. בחלק מהימים לא הייתי בבית בכלל.
אחרי חודש הגעגוע לחיים הקודמים שלי הטריף אותי, וחזרתי הביתה. התחלנו בטיפול זוגי, אישתי לקחה את הטיפול נורא ברצינות והיא יוצאת מגדרה כדי להציל את הזוגיות שלנו.
אצלי, מאז שחזרתי הביתה אין לחיים שלי טעם וריח. אני מתקשה להרגיש את האהבה שהרגשתי כלפיה קודם. אני כבר לא נהנה במחיצתה כמו פעם. אנחנו יוצאים ומבלים אבל אני מתקשה להנות, כמו שהיינו נהנים רק לפני כמה חודשים. מצד אחד אני מבין שאין לי ברירה אלא להתגרש, מצד שני קשה לי להיפרד מהמשפחה המאושרת ומהחיים הנוחיים שהייתי בהם רק לפני חצי שנה, ובעיקר- אין לי את הכוחות (הנפשיים, בעיקר) לעזוב את הכל ולהתחיל את הכל מאפס.
מה עושים?