משבר בזוגיות

[שלולית רטובה]

משבר בזוגיות ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

אני נשואה ואם לשני ילדים קטנים בני 4 ושנה וחצי. עוברת על בעלי ועלי תקופה לא קלה. הוא עובד קשה, וגם מתמודד עם מחלה מעצבנת (לא סופנית או משהו חס וחלילה, אבל משהו מציק כזה שמפריע ביום יום) אני עובדת חצי משרה ומהרגע שמגיעה הביתה אני עם הילדים, מבשלת, מנקה, כביסות, חוגים, סידורים וכו וכו... שגרה שוחקת ברמות. הרגעים היחידים שיש לנו ביחד הם בערב ואז שנינו עייפים ורק רוצים קצת זמן לעצמנו...אין כוח לשיחות נחמדות...אין חשק לסקס... אנחנו רבים המון, סופי השבוע שלנו עוברים בקושי, אנחנו רק מחכים שיעברו... כי בבית לא טוב לנו בכלל. הילדים מקסימים אבל משום מה, שאנחנו ביחד אז יותר קשה לי איתם. כשאני לבד איתם אז ברור שהכל עלי. אבל כשבעלי בסביבה אז אני מצפה שנעשה דברים ביחד, שגם הוא יעשה משהו והוא עושה אבל זה תמיד מתחת לציפיות שלי ואז אני מתוסכלת ומעוצבנת, ואני לא יודעת אם הציפיות שלי גבוהות מדי או שבאמת הוא לא עושה מספיק....זה תמיד גורר ריבים וויכוחים מגעילים...למה עשית ככה? ולמה לא עשית את זה...עכשיו האמטיה עליך, אבל אתמול אני עשיתי ואת/ה לא עשית...וכו וכו עכשיו.... אני ובעלי כבר הרבה זמן ביחד. כמעט 10 שנים. כמובן שהזמן עושה את שלו. בבסיס יש אהבה אבל ממש קשה לי לראות את זה לאחרונה. לפעמים פשוט בא לי לזרוק את ההסטוריה שלנו לפח ולהתחיל מחדש. כן...עם שני ילדים קטנים, אבל אני אסתדר ומצד שני – אני לא רואה את עצמי ממשיכה בחיי בלעדיו...אבל איתו כל כך קשה ומתסכל... היינו בסוף שבוע ביחד לא מזמן, רק שנינו והיה מ-ד-ה-י-ם אבל בתור הורים זה ממש לא עובד טוב ממש יש תחושה לא טובה בבית...לא כיף לי בבית. לא מתחשק לי להיות בבית אני מבולבלת מאוד כפי ששמתם לב... מה דעתכם?

 

[מפתח של חביתוש]

ונניח לרגע שתזרקי הכל לפח ותתחילי "מחדש"..

הציפיות שלך - מבן זוג עתידי כלשהו - יהיו, סביר להניח, אותן ציפיות. השאלה אם הציפיות שלך גבוהות מידי או שהוא לא עושה מספיק (אגב, לא עושה מספיק זה לגמרי סובייקטיבי - אולי לדעתו הוא עושה מספיק ?) - אותה שאלה עשויה להיות גם עם בן זוג עתידי. גם העבודה של אותו בן זוג עתידי אולי תהייה עם שעות ארוכות - ואולי עם שעות ארוכות יותר. (ואולי ארוכות פחות - הכל תלוי ..) גם המחלה שהזכרת, בדרך אגב, כ"מעצבנת" .. את חיה עם מחלתו של בעלך מהצד - הוא זה שסובל (?) ממנה - או זה שחי עם ההשפעות (?) שלה. מה מעצבן אותך שם ? זה גם משהו שאת צריכה לענות לעצמך .. ןלגבי בן זוג עתידי .. מה אגיד לך, שיהיה בריא, הלוואי טפו טפו, נפשית וגופנית עד 120. שלא יחטוף בשום שלב בחיים איזו מחלה "מעצבנת", סופנית (חלילה וחס) או לא.. ואולי עוד דבר או שניים .. בעלך יודע שאת מרגישה ככה ? בעלך יודע שאת מצפה ממנו ל X בזמן שהוא לדעתך לא עומד בציפייה הזו ?

 

[גארוטה]

למרות הבלבול שלך

הצלחת להעביר את הבעיה העיקרית, למרות שתיארת כמה. כמו שאני מבינה הבעיה שלכם היא יותר בהורות ולאו דווקא בזוגיות. כל זמן שבעלך לא בסביבה את מתפקדת מצויין עם הילדים, בדרך שלך, בשיטה שלך, עד שהוא נכנס לתמונה ואז את נכנסת ללחץ, למה? כי פתאום יש עוד מישהו שלוקח החלטות ומתנהל בדרך שנראית לו אך משום מה לא נראית לך ובעיקר לא תואמת את ציפיותייך. את רוצה להיות היחידה שמחזיקה במושכות וזה אומר שליטה מוחלטת שלך בכל מה שקשור לילדים והוא חייב לתפקד כרצונך וכל חריגה גורמת לפיצוץ ביניכם. רוצה לפתור את הבעיה - תרפי, תשחררי את השליטה שלך, תוותרי, תעצמי את העיניים מידי פעם ותביני שכאבא יש לו יכולות משלו, דרכים משלו וגם אם הן לא תואמות את ציפיותייך לא יקרה שום אסון... ביום שתרפי ותורידי מעל כתפייך את המשא הכבד שאת נושאת, יהיה לך יותר נעים עם בן זוגך ובטח ובטח יותר נעים בבית. בהחלט מעודדת העובדה שאת מתארת את הסופ"ש שלכם ביחד כמדהים, זה רק מוכיח שגם את השיגרה השוחקת אפשר לתבל מידי פעם ולשאוב ממנה כוחות, כי כולנו הרי חיים בשיגרה מסויימת רק ההבדל הוא כמה פעמים מתאמצים לצאת ממנה כדי שלא תהיה שוחקת...

 

[seeyou]

../images/Emo12.gif"אם הציפיות שלי גבוהות מדי

או שבאמת הוא לא עושה מספיק."?

לדעתי,זה שילוב של 2 ההנחות יסוד. בכול נשואים יש "ציפיות גבוהות" וגם ציפיות משתנות בתחילה את מתארת מה שעוברת ראב הנשים בגילך ובסטטוס הסוציוכלכלי אחרי כמה שנות נשואים. "לפעמים פשוט בא לי לזרוק את ההסטוריה שלנו לפח ולהתחיל מחדש. כן...עם שני ילדים קטנים, אבל אני אסתדר"

שני אנשים בוגרים ננתח ביחד את המצב ברור שיש לך אפשות להתגרש ואפילו לפתוח פרק ב'. השאלה שלי היא: האם את באמת מאמינהשבפרק ב' יהיה שונה מאשר קודם? :"עובדת חצי משרה ומהרגע שמגיעה הביתה אני עם הילדים, מבשלת, מנקה, כביסות, חוגים, סידורים וכו וכו..." או ישתנה דבר בקשר למצב שתארת:"הרגעים היחידים שיש לנו ביחד הם בערב ואז שנינו עייפים ורק רוצים קצת זמן לעצמנו" או...."אין כוח לשיחות נחמדות...אין חשק לסקס."... את חושבת שגבר חדש יסכים ויקבל שאין לך חשק? גם אם הגבר בפרק ב' יהיה כמו ברד פיט או בדמותו של יוסי בובליל לא יפתרו לך את הבעיות לא התרשמתי ממה שכתבת שרע לך אלא פשוט את רוצה לשנות-לשפר מניסיון חיי הרבה פעמים שניסיתי לשפר דברים רק קילקלתי. אין בחירה יש רק הימור.(כמו בבורסה או פיס) יותר קל(לפעמים) לשנות את סדר עדיפויות-צרכים במסגרת מוכרת מאשר להתחיל מסגרת חדשה עם מטען לא קל. בהצלחה יוסי

 

[נומלה]

חלוקת עבודה ברורה

חסרה לכם חלוקת נטל שתהיה ברורה לשניכם ולהניח לו לעשות דברים בדרכו. זה שהוא לא עושה מספיק לטעמך זה כי את מבקשת עזרה. את צריכה להאציל אחריות ולצאת מהדרך בזמן שהוא לוקח אותה. אבל יש צורך לשבת ביחד ולדון בנושא חלוקת האחריות כאשר הוא בבית. אין סיכוי שהוא "יבין דברים" מעצמו. הגבר הזה עוד לא נולד.

 

[כרוספדאי]

תתפלאי

את אולי עוד לא נתקלת באחד כזה, אבל יש. זה בעיקר תלוי באיזו סביבה הוא גדל ומה היה המודל שלו לחיקוי בצעירותו. אם הוא ראה את אבא שלו או אדם אחר שהשפיע עליו בכיוון של שיתוף ונטילת חלק באחריות על הבית, הוא יגדל להיות אחד כזה. אם את רוצה שמות, קחי אותי כדוגמא.

 

[נומלה]

לא חייבים לחיות כמו ההורים

ואם אשתך היתה משאירה אותך עם התינוק והולכת לחוג התעמלות אני בטוחה שהיית לומד להסתדר.

 

[קצת שמח קצת עצוב נ]

לפני שיהיה מאוחר..

לדעתי דחוף יעוץ זוגי.. חוץ מזה לעשות יותר סופי שבוע לבד פשוט לקחת בייבי סיטר או אצל ההורים ולצאת לזמן איכות ביחד... לפנק את עצמכם הרבה ..

 

[כרוספדאי]

קודם כל ולפני הכל אני רוצה לדעת

איפה ראית פעם שלולית יבשה ? ודבר שני. אני קראתי את מה שתיארת פה. אני לא מתרשם שיש ביניכם איזו מערכת מגעילה והרסנית. סתם שיגרה ששחקה אתכם ואתם לא יודעים להתמודד איתה. זה קורה לזוגות הכי טובים. אז אם תטפלו בזה בחכמה , בזמן, אתם תעברו את זה יחד ותזכו להזדקן ביחד. אם לא תטפלו בזה כמו שצריך, תהיו עוד זוג בסטטיסטיקה של הרבנות- מחלטין גיטין. עכשיו את בטח רוצה לדעת איך מטפלים בבעיה כזו. אוהההההההה זאת שאלה טובה ובדיוק במקום. אז ההמלצה שלי לטיפול ... התשובה בעצם טמונה בסיפור שלך. היה לכם סוף שבוע ללא הילדים והיה מדהים. במשך השבוע אתם עייפים ואין לכם כוח לסקס. אז אני חושב שתרתמו את הסבים משני הצדדים מידי פעם גם באמצע השבוע שיקבלו את הילדים ללילה אצלם. תסבירו להורים שיש לכם תקופה לוחצת ואתם חייבים את העזרה שלהם שישמרו על הילדים מדי פעם לילה אצלם בבית. בזמן הזה שהילדים לא נמצאים, תהיו אתם לבד ועם עצמכם בלבד. אל תתעסקו עם שום דבר אחר. אל תבזבזו את הזמן הזה כדי לברוח מממימוש הזוגיות ביניכם. תכינו ארוחת ערב רומנטית ותאכלו לבד. אל תתעסקי עם ניקיונות בבית. שהוא לא ישב עם הטלויזיה בזמן הזה. אל תדליקו טלויזיה ולא שום דבר אחר שיסיח אתכם אחד מהשניה. נתקו את הטלפונים. שום דבר לא יקרה. שימו מוזיקה רומנטית. תאכלו ארוחת ערב. תנוחו. תעשו אהבה עד אמצע הלילה. תתנתקו לגמרי מכל דבר אחר. כאילו אין שום דבר בעולם. אתם לא צריכים לדאוג לילדים. אל תדאגו אם הם בוכים או לא רוצים לישון. הסבים ידאגו להם. יש להם ניסיון כבר בגידול ילדים. מה את חושבת על הפיתרון הזה ? אני חושב שתעשו את זה בהקדם. אל תזניחו את זה.

 

[קצת שמח קצת עצוב נ]

מסכים עם כל מילה

 

[שלולית רטובה]

תודה רבה לכל העונים!

נתתם לי המון חומר למחשבה, ודחיפה להתחיל לעשות משהו בכדי לשפר את המצב. תודה תודה

 

[seeyou]

עצה../images/Emo9.gif

כשאתה מתמודד עם בעיה אתה צריך להתמקד במה שמפריע לך ולא בתוצאות הרצויות לך.

 

[חסוי כרגע1]

אני ממליץ ללכת לטיפול זוגי עכשיו!

אחרת פשוט תגיעי בדיוק למצב שאני נמצא בו עכשיו שמשם כבר הרבה יותר קשה לחזור

 

[הומניקיישן]

לפני שזורקים לפח

אני חושבת שעם מה שאת מעלה פה, הרבה יכולים להזדהות.... במיוחד עם פנקס החשבונות, אני לא חושבת שיש הורים שלא ניהלו פנקס כזה (מי עשה אמבטיה, מי האכיל וכו) אבל אני אגיד משהו קשה, קודם כל חייבים לוותר על פנקס החשבונות, מספיק שצד אחד עושה את זה וכבר יש שינוי, דבר שני את ובעלך נמצאים בסכסוך מתמיד, וכשנמצאים בסכסוך בהגדרות שלי, אז מנהלים פנקס חשבונאות, לא מצליחים ליצור דו שיח, ושיתוף פעולה, והכל יושב על תקשורת. אני אומרת שחבל לפרק אם יש אפשרויות אחרות, למשל מייק אור ברייק אצלנו- ממש סדנה של 3 ימים שמתעסקת בפתרון סכסוכים...שווה לנסות לפני שזורקים לפח.