מרותי

חיננית

New member
השירים האלו שגדלנו עליהם

חלק מהווי תנועות הנוער .אצלנו היה גם מי אבינו אבא חושי מי אמנו אמא חושי מי אנחנו --חיפאים . חיפאים קדימה חיפאים הי הי. גם ביום וגם בלילה חיפאים .מכירים?
 

רותי מ

New member
לא מכירה, אבל../images/Emo39.gif

גדלתי על השיר דרכנו הקשה היא דרך הקבוצה קום התנערה עם חלך וכו'....
וגם: הורה הורה הורתינו שיר תפוצות ושיר דורות הורה הורה קבוצתינו הורה משמרות! המוסיקה נכתבה ע"י האבא של זמר ומלחין מפורסם......
 
לא בהכרח

ריקודי _ _ _ _ (לא הורה, אם כי הוא אחד כזה) והקשר: איש חסיד היה בלי מזל ובלי מחיה הוא יצא להכשרה עם חולצה כחולה הוא נשא אישה ונולדו לו חמישה הוא שמח מאד מאד ויצא לרקוד
 

רותי מ

New member
../images/Emo39.gifזה רק סלנג../images/Emo39.gifאו....

צורת דיבור , הכוונה היא שאין סיכוי שתכיר אותם. כי שרו אותם רק במשמרות.
 

רותי מ

New member
את המוסיקה כתב../images/Emo39.gif

האבא של שלום חנוך- חיים חנוך ז"ל הוא כתב גם את המילים עד כמה שזכור לי.
 

חייקין

New member
עוד וריאציה על הנושא, יורם טהר לב:

בואו בואו נא כולנו ונשיר במקהלה שירו גם אתם איתנו ההפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא בהפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא בהפסקה הגדולה משחקים בסוס ארוך בהפסקה הגדולה על הדשא לא לדרוך בהפסקה הגדולה אחת שתיים ושלוש תקבל כדור בראש ותהיה קצת טרלה לה בהפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא... קין לא אוהב את הבל הבנים קופצים על חבל הבל לא אוהב את קין הבנות נופלות למים הבנות קופצות על חבל הבנים לפח הזבל רותי קצת התבלבלה בהפסקה הגדולה את הסנדוויץ' לא אכלה בהפסקה הגדולה היא הורידה ת' נייר ואכלה את הקלמר היא פשוט התבלבלה בהפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא... דודו השמן בבטן יש לו בן איך קוראים לבן? דודו השמן חולצה כחולה והיא עולה בהפסקה הגדולה אוטו דרך על נמלה בהפסקה הגדולה מר קופיקו רץ לשוק והביא חצי בקבוק את החצי הוא בלע בהפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא... אבא מחבק את אמא הילדים צועקים: קדימה! בלילה בלילה בצאת הכוכבים דודו ודידי מתנשקים מי שלא מאמין לי יבוא בעוד שנים ויראה אותם מחותנים יוסי רץ לכדורסל בהפסקה הגדולה תשמעו מה שאכל בהפסקה הגדולה הוא זרק את הנקניק ואכל את השקיק עם הפלסטיקים שלה בהפסקה הגדולה כמה טוב ומה נפלא...
 

חיננית

New member
ריקודי זוגות

כמו מזורקה למשל אז יכולנו להחזיק יד ביד את מושא אהבתינו. איזו תמימות היתה אז...
 
למעלה