מרגישה מיואשת טריגר

levshavur

New member
מרגישה מיואשת טריגר

שלום לכולם
מרגישה מיואשת השמנתי הרבה
(לפחות בהרגשה שלי...)
כמה שאני משתדלת מבחינה מינית זה לא נחשב בעינו רק משהו
מאוד מסויים ...(סליחה שאני כותבת על זה כאן אבל בפורום שלי ההודעות שלי נעלמו- המוזריות של
המחשב...)
בחמישי לאוגוסט אני הולכת עם בעלי לרופא נשים . אבל אני מפחדת
שמה אני יעשה אם הרופא יגיד שאין לזה טיפול?...אני לא רוצה לאבד
את בעלי רק בגלל הקטע הזה...
אני גם לא מסוגלת לצייר מאז שאמא נפטרה....
אז הרגשתי צורך לפרוק...והעובדת הסוציאלית שלי בחופש...
אז מרגישה נורא לבד....
סליחה שהעקתי אבל הרגשתי צורך לפרוק
לבשה
 

levshavur

New member
מישהו נמצא כאן?

אני מרגישה שאני מתפוצצת, קשה לי לבד...

בעלי ישן לא יודע מה עובר עליי...אפילו כאן לבד...
 

simplistic

New member
מבינה אותך

ואת הרצון לא לאכזב את בן הזוג. אין לי הרבה מילים כרגע כי אני עוברת תקופה מאוד קשה אבל את לא לבד.
 
לבשה

כל זוגיות עוברת משברים. ובכל זאת זה אף פעם לא פשוט.

כואב לי לשמוע את המילים "משתדלת מבחינה מינית". את לא צריכה להשתדל. את צריכה להנות מהמין עם בעלך, ולא לעשות מה שאת לא נהנית ממנו. למה עלייך מוטלת האחריות להשתדל עד שהוא יהיה מרוצה? למה לא הוא זה שצריך להשתדל ולהבין שזה תחום לא פשוט עבורך ושהוא צריך להיות מאוד עדין וסבלני ולעשות מה שאת נהנית ממנו?
אני כמובן כותבת בלי לדעת שום דבר עליו ועל מערכת היחסים ביניכם, רק ממה שאת כותבת כאן, בהודעה הזו.
אני גם לא יודעת מה הבעיה הרפואית שאת מדברת עליה ומה הרופא יגיד. אבל אני מניחה שהפיזי הוא רק חלק בסיפור כאן. ובהודעה הזו נשמע שאת עומדת במצב שבו את זו שצריכה להשתדל עבורו, ואני תוהה היכן הוא בתוך זה, והאם יכול להיות שאת מקבלת על עצמך איזה דרישות שהן לא באמת מתאימות והנחות שלא מכבדות אותך כאישה.

 
למעלה