מרבית המילים שלהם לא שימושיות

[yuvi55]

מרבית המילים שלהם לא שימושיות

מרבית המילים שהאקדמיה מוציאה לאור אינם שימושיות ברחוב ואני מניח שרוב האנשים ממשיכים לקרוא לסימן של האימל - שטורדל ולא כרובית, כפי שלא נראה לי שישנו את המילה אינטרנט, יש פה ושם מילים שעוברתו שנראות סבירות אך אנשי מקצוע ורבים אחרים לא ישנו שמות מוכרים בכל העולם.

 

[גנגי]

יונתן גפן כתב פעם ספר ילדים נפלא

בשם "ילד הכרובית". מישהו מלבדי קרא אותו? האם אתה חושב, יובי, שהוא כתב אותו על ילדים שיש להם כתובות מייל אלקטרוניות?

או אולי בעדה שלך עושים שטרודל (בעברית - כרוכית) מכרובית? אתה צודק, רוב המילים שהאקדמיה "ממציאה" נושרות מהעץ כעלים בשלכת, ורק מעטות שורדות. אבל זה בסדר, כי המבחן האמיתי הוא בשימוש, וסביר להניח שחלק ניכר מהמילים לא ייכנסו אכן לשימוש, מה שלא צריך למנוע מאנשים האקדמיה להציע הצעות. אגב , אנשי מקצוע דווקא כן משנים שמות מלועזית לעברית - בפסיכולוגיה, בבלשנות, ברפואה וכן במקצועות אחרים - יש לאקדמיה תפקיד חשוב ביותר בעברות של מונחים, גם אם לא כולם מתקבלים, בסופו של דבר.

 

[בנדק חביב]

חשבתי לתומי, ששמת לב שהכרובית זו

בכלל כרוב שהוא היא.

 

[yuvi55]

הצעה לשם אינטרנט - מידעון או מדעון

הייתי מציע לאקדמיה ללשון - לשקול ולנסות לעברת את אינטרנט למידעון או מדעון, , מה דעתם !@

 

[גנגי]

מידעון לא יתאים, מפני שזה

משקל של עיתון שיוצא אחת לזמן קצוב. אבל יש יופי של שם בעברית, למה אתה לא משתמש בו? לאינטרנט קוראים בעברית "מִרְשֶתֶת".

 

[yuvi55]

שם לא קליט, שישאר אינטרנט

 

[משבר אמון]

כן, מישהו מלבדך אכן

קרא. ספר משעשע ביותר, עם ניחוח של המושבה של פעם.

 

[ספלינטור]

מה שעוד שכחת להזכיר

זה שבניגוד למה שמקובל בציבור, התרומה העיקרית של האקדמיה הלא חלופית היא המילון ההיסטורי.