מרביצים לילד בבית הספר

[irisgh]

מרביצים לילד בבית הספר

 

[אגוזים1]

מה????../images/Emo12.gif

מי עושה לו את זה???

 

[פלגיה]

באמת עצוב

למה זה קורה? המורה מעורבת בנושא?

 

[irisgh]

אני לא מספיק יודעת..

הילד לא מספר כלום. פתאום הוא הגיע מביה"ס כשבתיקו מספר ציורים מילדים שבהם כתוב 'סליחה'. שאלתי מה זה, והוא ענה שיש שלישיה של בנים שמרביצים לו. והמורה ראתה ואמרה להם לצייר את הציורים (ממה שהבנתי ממנו כנראה שיש איזו תחרות מי מגיע לדלת הכיתה ראשון בסוף ההפסקה, והוא רץ, אבל איזו שלישייה שהם קבוצה ביחד מרביצים לו אם הוא מצליח. לא הבנתי לגמרי). האמת שהוא לא ילד קטן וחלוש בבסיסו, אבל הוא לא יודע לעשות אינטריגות. והוא גם לא מהפרועים. גם בגן יצאו מצבים שבהם היו כמה ילדים נגדו - אם כי לא במכות אלא בדברים אחרים. הסתבר לי להפתעתי שהדבר התרחש מספר פעמים, והבן לא טרח לספר. כששאלתי אם אמר למורה ביוזמתו, ענה שבאותו יום היא כנראה ראתה. ובימים אחרים הוא לא אמר. לדבריו הוא לא יודע מתי ואיך להגיד לה. ועד שמגיע הזמן כבר עובר יום והוא צריך לזכור מחדש.. וחוזר חלילה. טוב, אני שמחה לפחות שאת הפעם הזו היא ראתה. (מדובר בילד שכשאני שואלת אותו מה היה בביה"ס, התשובה הרגילה שלו היא 'לא זוכר' או מקסימום 'כיף'). עכשיו אני פתאום מחברת אינפורמציה. על ילד מסויים הוא ביקש שלא להזמין אותו אלינו. לא שאלתי יותר מדי למה - זה ילד שפעם הזמנו והוא היה אכן כל כך פרוע, תובעני ודורשני, שממילא לא התכוונתי להזמינו שנית. חשבתי שפשוט הבן פחות מתחבר אליו. בדיעבד מסתבר שהוא אחד מהשלישייה שמציקה. סיפרתי את זה לאימי. מסתבר שהבן שאל אותה מתישהו מה לעשות כשילדים מרביצים לו. היא דיברה איתו על זה אבל לא ייחסה לזה חשיבות - כי זה נשמע לה משהו חד פעמי, כמו שקורה לפעמים עם ילדים . ועכשיו אנחנו מחברות 1+1 ומבינות שמדובר אולי בסנריו שחוזר על עצמו. בינתיים, מה שהתחלתי לעשות, זה לחזור להזמין קצת חברים חדשים. אני חושבת שהוא עדיין לא ממש מוצא את עצמו בכיתה. הוא נכנס רק עם ילד אחד מהגן, וגם זה ילד שלא בדיוק ממש חבר שלו. אבל אני עדיין מנסה להבין מה זה אומר.

 

[פלגיה]

באמת לא פשוט

נראה לי שאת צריכה לנהל שיחה עם המורה על המצב החברתי בכיתה בכלל, ושל הבן שלך בפרט, ועל דרכים משותפות לשיפור.

 

[irisgh]

טוב, בינתיים הטיפול של המורה עזר ../images/Emo13.gif

מקווה שאני צודקת. שאלתי את הבן, והעניין אינו חוזר על עצמו. לא רק זה, אלא שהוא התחבר עם אותם ילדים. שאלתי אותו לפשר ההתחברות והוא הסביר שמה שהפריע לו קודם היו המכות. לאחר שהם 'למדו את הלקח שלהם' (כך הסביר למה הם לא מרביצים יותר לאחר התערבות המורה), הוא רואה בהם דווקא מתאימים לו במובנים אחרים. מקווה שאכן הטיפול ימשיך להיות יעיל גם בהמשך. אגב, זה מראה כמה התערבות מוקדמת, אסרטיבית, ומתוך מחשבה רצינית, יכולה לעצור אלימות לפני שזו מספיקה להתפתח לתבנית התנהגות נפוצה מדי. ממה שהבנתי ממנו, הטיפול של המורה היה מאוד רציני - אבל לא נקמני. ה'עונש' לילדים המכים היה - מעבר לשיחה בנושא, לצייר ציור לבן שבו הם מבקשים סליחה. לא נשמע שמטיפול כזה הם חשו צורך לנקום או משהו כזה, אבל כן הבינו שמתייחסים מאוד ברצינות לכך שלאלימות אין מקום בבית הספר, ולא רק על מנת שהמורה תוכל להגיד 'אמרתי להם'.. מקווה שאכן זה עובד גם בכיתות גבוהות יותר.

 

[פלגיה]

מישהי אמרה לי

שבנים, בתחילת כל שנת לימודים "הולכים מכות" ביניהם, ואז יוצרים "מדרג היררכיה" והכל נרגע. הם מחפשים לראות לא מי "חוטף הכי הרבה" אלא מי "חוטף כמו גבר". היא, מבחינתה, לא מתיחסת לזה כאל "אלימות" אלא כאל צורך קדמון. כמובן שאם מתלוננים היא מגנה את האלימות בכל תוקף, אבל עמוק בלב, זה לא נראה בעיניה נורא שילדים שווי כוחות רבים ביניהם.

 

[irisgh]

כן, גם אני מבינה שזו הייתה מלחמת כוחות

וחשבתי על זה. כשהם בדקו מי מגיע ראשון לדלת, זו מעין מלחמת כוחות, שבני לא הסכים לוותר בה (או לוותר על הנסיון להוביל). היא כנראה נרגעה לשמחתי. ואגב - זו באמת לא הייתה סיטאציה שוות כוחות: שלושה נגד אחד זה לא בדיוק שווה כוחות, אבל לא זה העניין: אני חושבת שהכרחי להכחיד אלימות כשהיא קטנה. לא משנה לצורך מה היא משמשת. יש עוד דרכים לקבוע היררכיה. ולכל אלימות יש, בעיני המשתתפים בה, סיבה מוצדקת. מי שאלימות שירתה אותו בקביעת היררכיה, עשוי להמשיך להשתמש בה בשביל להישאר בראש הפירמידה.. ראה מקרי סכיוונים וכד'. כך שאני מבחינה בין לשפוט ולתייג את האלימים (שהם אכן ילדים שמשתמשים בדרכים שהם מכירים), לבין לאפשר אותה. אגב, זה שמשהו טבעי, לא אומר שאין להכחידו או להחיל עליו נורמות חד משמעיות. למשל, בגיל ההתבגרות מתעוררים הורמונים של מיניות ותוקפנות אצל בנים. אפשר רק לנחש מה עשו עם השילוב הזה חלק מבני הנוער הקדמונים.. זה לא אומר שאנחנו אמורים לאפשר את זה.