מקרה מזעזע, האם הקורבן זכאית
מקרה מזעזע, האם הקורבן זכאית
לקצבת נכות מביטוח לאומי? וזה סיפור המקרה: בשנת 71 הגיעה לקיבוץ בהרי ירושלים "ילדת חוץ" במטרה ללמוד ולגור בו. היא התקבלה לאחר שראו שהיא מתאימה ואמרו להוריה שמעכשיו הקיבוץ יהיה אחראי לה. בשנת 1972 בהיותה בת 16 היא נאנסה על ידי חבר משק שהיה בן 21 שנים. תחילה חשבה להתלונן במשטרה אבל כיוון שהייתה לבד חזרה בה. כתוצאה מאונס זה הרתה ועשתה הפלה לא חוקית במימון הקיבוץ. העניין לא טופל על ידי האחראים. "לתמונה" נכנס בן משק נוסף שגדול ממנה ב 6 שנים ובמשך שנתיים היא נאנסה בקביעות על ידי שני הזכרים האלה. היא שוב הרתה והפעם לא ידעה למי. אז שלחו מהקיבוץ אותה לבד לעשות הפלה והיא חזרה במצב רוח אובדני ונשארה במצב זה עד גיוסה לצה"ל. היא המשיכה לחזור לקיבוץ בחופשות כי לא היה לה לאן לחזור ושוב נכנסה להיריון. הפעם ההפלה אצל הרופא המפוקפק שהקיבוץ שלח אותה אליו הסתיימה באשפוז בתל השומר. מאז היא נשארה פגועה נפשית, היא שוחררה מצה"ל. מאז ועד היום, 33 שנים, היא לא מסוגלת לצאת לעבודה וסובלת מרעד בלתי נשלט בגוף. היא כמעט לא יוצאת מהבית. היא שואלת אתכם, בעלי המקצוע: לאחר כל מה שהיא עברה ובידיעה שהפשעים התיישנו, מהם הזכיות שלה כיום בביטוח לאומי ? האם מגיעה לה קצבת נכות ? האם יש דרך לפצות אותה? יש לציין שהיא עשתה בעבר ניסיונות להידבר עם הקיבוץ המטרה לקבל תקציב לסיוע פסיכולוגי, הדבר הוביל להשפלתה ולאונס נוסף... מאחר והיא לא עובדת ולא יצאה לעבוד מעולם וגם כמעט לא יוצאת מהבית, היא לא יכולה לפעול לבדה וזקוקה לליווי צמוד של עובדת סוציאלית או משפטן. כל מילה אמת.
מקרה מזעזע, האם הקורבן זכאית
לקצבת נכות מביטוח לאומי? וזה סיפור המקרה: בשנת 71 הגיעה לקיבוץ בהרי ירושלים "ילדת חוץ" במטרה ללמוד ולגור בו. היא התקבלה לאחר שראו שהיא מתאימה ואמרו להוריה שמעכשיו הקיבוץ יהיה אחראי לה. בשנת 1972 בהיותה בת 16 היא נאנסה על ידי חבר משק שהיה בן 21 שנים. תחילה חשבה להתלונן במשטרה אבל כיוון שהייתה לבד חזרה בה. כתוצאה מאונס זה הרתה ועשתה הפלה לא חוקית במימון הקיבוץ. העניין לא טופל על ידי האחראים. "לתמונה" נכנס בן משק נוסף שגדול ממנה ב 6 שנים ובמשך שנתיים היא נאנסה בקביעות על ידי שני הזכרים האלה. היא שוב הרתה והפעם לא ידעה למי. אז שלחו מהקיבוץ אותה לבד לעשות הפלה והיא חזרה במצב רוח אובדני ונשארה במצב זה עד גיוסה לצה"ל. היא המשיכה לחזור לקיבוץ בחופשות כי לא היה לה לאן לחזור ושוב נכנסה להיריון. הפעם ההפלה אצל הרופא המפוקפק שהקיבוץ שלח אותה אליו הסתיימה באשפוז בתל השומר. מאז היא נשארה פגועה נפשית, היא שוחררה מצה"ל. מאז ועד היום, 33 שנים, היא לא מסוגלת לצאת לעבודה וסובלת מרעד בלתי נשלט בגוף. היא כמעט לא יוצאת מהבית. היא שואלת אתכם, בעלי המקצוע: לאחר כל מה שהיא עברה ובידיעה שהפשעים התיישנו, מהם הזכיות שלה כיום בביטוח לאומי ? האם מגיעה לה קצבת נכות ? האם יש דרך לפצות אותה? יש לציין שהיא עשתה בעבר ניסיונות להידבר עם הקיבוץ המטרה לקבל תקציב לסיוע פסיכולוגי, הדבר הוביל להשפלתה ולאונס נוסף... מאחר והיא לא עובדת ולא יצאה לעבוד מעולם וגם כמעט לא יוצאת מהבית, היא לא יכולה לפעול לבדה וזקוקה לליווי צמוד של עובדת סוציאלית או משפטן. כל מילה אמת.