העיצה שלי...
קודם כל, קחי אוויר. עדין אל החליטו בשבילכם החלטות, אתם בתחילת הדרך וצריך פשוט למצוא את הדרך לנווט את התכנונים בצורה נכונה כדי שכולם יהיו מרוצים.
אומרים שבעל המאה הוא בעל הדיעה. בין אם מה שהיא עושה נכון או לא נכון, בין אם זה ראוי או לא ראוי ובין אם זה נחמד או לא נחמד, זו הבחירה שלה וזה המצב שצריך להתמודד איתו.
אני מציעה שתנהלי שיחה עם בן הזוג שלך - ויחד תתכננו את המשך הדרך. נקודת המוצא צריכה להיות כזו - אמא שלו רוצה לתת כסף, אבל לכסף שהיא נותנת יש מחיר והמחיר הוא התערבות שלה ורצון שלה להכתיב מה יהיה באירוע.
יש הורים שמציעים עזרה במימון האירוע, אבל גם מתערבים בכל החלטה ומארגנים הכל ויש הורים שמציעים עזרה במימון האירוע או אפילו מימון מלא לאירוע, מביעים את עמדתם אבל נותנים לזוג להחליט.
בקלפים שחילקו לכם, קיבלתם את הקלף הראשון - הורים שרוצים ונכונים לתת - אבל גם מתערבים.
מה שיהיה בהמשך הדרך - הוא בחירה שלכם. אתם צריכים להחליט - האם אתם לוקחים את הכסף ויחד איתו את ההתערבות, או אומרים לאמא שלו, תודה רבה על ההצעה, אנחנו רוצים שהאירוע יהיה שלנו ואנחנו מבינים שיש לך בעיה לתת את הכסף בלי להתערב ולכן אנחנו בוחרים שלא לקבל את הכסף - אבל גם לארגן את החתונה בהתאם למה שאנחנו רוצים - גם אם המשמעות היא אירוע יותר צנוע.
את מוזמנת לתת מתנה כראות עיניך, אבל את לא חייבת, זו לחלוטין בחירה שלך, אבל קחי בחשבון שכל מתנה שתיתני מרצונך היא מתנה ולא מקנה לך את הזכות לקבוע מה יהיה באירוע...
אלו בעיני, האפשרויות.
לדעתי, אם תחליטו להשאיר את המצב ככה- כלומר, לקבל את הכסף ולנסות למנוע ממנה להתערב, זה יגיע למצב של ריבים ופיצוצים על כל החלטה ובכל פעם היא תגיד לכם - אם אתם עושים ככה, אני לא אתן כסף, אם לא תעשו ככה, אני לא אתן כסף וכו'.
אגב, מניסיון של חברה שלי.
חברה שלי מאד רצתה שההורים יממנו להם את החתונה. ההורים שלה היו בעניין - חמותה פחות.
בעלה של החברה שלי לחץ בנושא הזה על אמא שלו (שפשוט לא אוהבת את החברה שלי ולכן לא רצתה לעזור). אני אמרתי לה כבר מההתחלה, עדיף לך לא לקחת את הכסף שלה, כסף בא עם התערבות, במיוחד כשלא הייתה כוונה לתת אותו מההתחלה.
בסוף הם אמרו שישתתפו בעלויות - אבל אחרי ויכוחים וכעסים. בשלב מסוים, הם שוב התחרטו, שניה לפני שסגרו אירוע בגן אירועים מאד יקר.
בשלב זה, הכלה החליטה שזהו, נמאס לי ועשתה אירוע לפי בחירתה ובסדר גודל שהיא ובעלה יכולים לממן עם העזרה שיקבלו מהוריה.
קצת לפני האירוע, החמה שוב שינתה דעתה ובסוף החליטה כן לתת להם את הכסף.
לגבי מימון חתונה לבד. בהחלט אפשרי - במיוחד אם מארגנים אירוע שמראש יודעים שיכסה את עצמו ולוקחים בחשבון סכום שמוכנים לחסוך ולספוג - בין אם מחיסכון ובין אם מהלוואה מהבנק. אצלנו, היו לנו חסכונות אבל האירוע כיסה עצמו לחלוטין- לא השתגענו ולא חרגנו מהתקציב.
הדיעה שלי - באופן אישי הייתי מעדיפה לא לחיות לפי גחמות של מישהו אחר. הייתי מעדיפה אירוע צנוע על אירוע שיארגנו לי ולא יהיה בו חלק.
נקודה קטנה נוספת - יכול להיות שההתנהגות של חמותך קשורה לפער בין הדורות. בעבר, היה נהוג, במיוחד אצל הציבור הדתי (וגם היום זה נהוג אצלם קצת... אבל לא אצל כולם) שההורים משלמים על האירוע אבל גם מתכננים אותו והזוג מגיע כמו אורחים. יכול להיות שזה מה שחמותך מכירה ושככה עשו לה כשהיא התחתנה ועכשיו - היא עושה את זה לכם, כי הרי את האירוע שלה היא לא תכננה בעצמה ואולי גם, כי ככה היא חושבת שדברים "צריכים" להיות. אם זה המצב, כדאי שבעלך, כשהוא מדבר איתה, יהיה אדיב אך אסרטיבי ויציין בפניה שהוא יודע שהיא לא זכתה לתכנן את האירוע שלה ויכול להיות שהחוויה נגזלה ממנה, אבל עכשיו תורכם להתחתן ואתם כן רוצים לתת את הטון שלכם. יכול להיות, שהגישה הזו תרככך אותה ויכול להיות שהיא תגלה הבנה למצבכם...
אם לא, באופן אישי לא הייתי לוקחת את המימון שלה, יכול להיות שהיא תפתיע ותציע לתת פחות כסף כמתנה ואז תדעו על מה יש להסתמך, אבל לא הייתי בונה על זה.
