נודע לנו שהיא ראתה
רק אחרי שבוע, היא שמרה בבטן, כי הרגישה מאוד נבוכה. היא סיפרה לי אחרי חקירה קצרה (הרגשתי שהיא מסתירה משהו מעיק) מיד כשנודע לי, ניהלתי איתה שיחה, בה הסברתי לה שזה מעשה שמביע אהבה בין הורים. כבר הסברתי לה בעבר על יחסי מין, אנחנו ביחסים פתוחים בבית, ומסבירים לה הכל באופן פתוח ומלא ביטחון. מאז שוחחתנו מספר פעמים, והיא קיבלה הסבר שחוזר על עצמו, עם חיוך. כל זאת לא עוזר לסגור את הנושא והחרדה צצה ועולה מדי ערב. היא קרובה לשנינו, אבל יש נושאים שהיא מעדיפה לדבר איתי ויש עם אבא שלה. לגבי הפסיכולוג- אני אפנה לקבל יעוץ והדרכה בתקווה שאני לא אצטרך לקחת אותה,