מקום העבודה רוצה את דמי הלידה שלי

[bambin]

מקום העבודה רוצה את דמי הלידה שלי

מקום העבודה רוצה את דמי הלידה שלי
שלום רב, אני אשמח לקבל ייעוץ בנוגע לדמי הלידה שלי מביטוח לאומי. סיימתי את חופשת הלידה שלי ובמהלכה (ללא שביקשתי) המשיך מקום העבודה שלי לשלם לי את משכורת המינימום (ללא שעות נוספות וכול"י כמובן). כשקיבלתי את דמי הלידה, והתכוונתי להחזיר למקום העבודה את סכום המשכורות ששולמו לי בתקופת חופשת הלידה, הם טענו כי עליי לשלם להם את דמי הלידה. העניין הוא שביטוח לאומי חישב את דמי הלידה שלי על פי 3 החודשים האחרונים לעבודתי ושם המשכורת גבוהה יותר שכן היא כוללת שעות נוספות. כך יוצא שדמי הלידה גבוהים בכ 1800 ש"ח מסכום המשכורות שקיבלתי. המנהלת במקום עבודתי טוענת שזה כך בשל סידור מיוחד שעשתה עם ביטוח לאומי על מנת להבטיח את זכויות היולדת (קרן פנסיה, השתלמות וכיו'ב) במהלך חופשת הלידה. יש לציין שבפעם האחרונה שמישהי ילדה במקום עבודתי היה לפניי כ -13 שנה... האם זה אכן מקובל? ומה עליי לעשות במקרה כזה? תודה מראש

 

[שיר ורד]

לא שמעתי על סידור כזה

מקום העבודה רוצה את דמי הלידה שלי
שלום רב, אני אשמח לקבל ייעוץ בנוגע לדמי הלידה שלי מביטוח לאומי. סיימתי את חופשת הלידה שלי ובמהלכה (ללא שביקשתי) המשיך מקום העבודה שלי לשלם לי את משכורת המינימום (ללא שעות נוספות וכול"י כמובן). כשקיבלתי את דמי הלידה, והתכוונתי להחזיר למקום העבודה את סכום המשכורות ששולמו לי בתקופת חופשת הלידה, הם טענו כי עליי לשלם להם את דמי הלידה. העניין הוא שביטוח לאומי חישב את דמי הלידה שלי על פי 3 החודשים האחרונים לעבודתי ושם המשכורת גבוהה יותר שכן היא כוללת שעות נוספות. כך יוצא שדמי הלידה גבוהים בכ 1800 ש"ח מסכום המשכורות שקיבלתי. המנהלת במקום עבודתי טוענת שזה כך בשל סידור מיוחד שעשתה עם ביטוח לאומי על מנת להבטיח את זכויות היולדת (קרן פנסיה, השתלמות וכיו'ב) במהלך חופשת הלידה. יש לציין שבפעם האחרונה שמישהי ילדה במקום עבודתי היה לפניי כ -13 שנה... האם זה אכן מקובל? ומה עליי לעשות במקרה כזה? תודה מראש

לא שמעתי על סידור כזה
לא ברור לי מדוע בכלל קבלת שכר בתקופת חופשת הלידה. זה בלתי חוקי (כי אז את נחשבת כעובדת ולא תהיי זכאית לקבל דמי לידה בכלל). באשר לזכויות הוסציאליות , החוק מחייב היום (מה שלא היה נכון לפני 13 שנה) את המעסיק להמשיך הפרשות אלו אם מתקיימים התנאים הבאים: 1. היולדת עבדה אצל המעסיק לפחות חצי שנה לפני ההריון ובכל תקופת ההריון. 2. העובדת הסדירה את הפרשת חלק העובד לקרנות הללו.

 

[יוסאריאן]

את לא חייבת לתת להם מעבר למה ששילמו

לא שמעתי על סידור כזה
לא ברור לי מדוע בכלל קבלת שכר בתקופת חופשת הלידה. זה בלתי חוקי (כי אז את נחשבת כעובדת ולא תהיי זכאית לקבל דמי לידה בכלל). באשר לזכויות הוסציאליות , החוק מחייב היום (מה שלא היה נכון לפני 13 שנה) את המעסיק להמשיך הפרשות אלו אם מתקיימים התנאים הבאים: 1. היולדת עבדה אצל המעסיק לפחות חצי שנה לפני ההריון ובכל תקופת ההריון. 2. העובדת הסדירה את הפרשת חלק העובד לקרנות הללו.

את לא חייבת לתת להם מעבר למה ששילמו
תחזירי למקום העבודה רק את מה שהם שילמו לך ואל תתני להם את ההפרש. אין שום חובה כזו. המעביד לא אמור להרוויח על חשבונך מזה שיצאת לחופשת לידה. והערה לגבי תשובת שיר ורד - אני לא חושב שזה לא חוקי שמקום העבודה ישלם לה בזמן חופשת הלידה. זה דווקא יפה. אפשר לראות את זה כמקדמה על חשבון מה שיגיע אחר כך מביטוח לאומי. זה שהמעביד משלם תשלום בגובה השכר בזמן חופשת הלידה, לא הופך את היולדת לאחת שעובדת בזמן חופשת הלידה ולא שולל לה זכאות לקבלת דמי לידה.

 

[שיר ורד]

השואלת ציינה שהמעסיק המשיך לשלם

את לא חייבת לתת להם מעבר למה ששילמו
תחזירי למקום העבודה רק את מה שהם שילמו לך ואל תתני להם את ההפרש. אין שום חובה כזו. המעביד לא אמור להרוויח על חשבונך מזה שיצאת לחופשת לידה. והערה לגבי תשובת שיר ורד - אני לא חושב שזה לא חוקי שמקום העבודה ישלם לה בזמן חופשת הלידה. זה דווקא יפה. אפשר לראות את זה כמקדמה על חשבון מה שיגיע אחר כך מביטוח לאומי. זה שהמעביד משלם תשלום בגובה השכר בזמן חופשת הלידה, לא הופך את היולדת לאחת שעובדת בזמן חופשת הלידה ולא שולל לה זכאות לקבלת דמי לידה.

השואלת ציינה שהמעסיק המשיך לשלם
לה את שכר היסוד ולא ששילם לה מקדמות על חשבון דמי הלידה המגיעים לה. ברגע שהוא משלם שכר, הוא אמור להפריש ממנו מיסים כולל לביטוח הלאומי. אם בביטוח הלאומי יעשו הצלבה בין דמי הלידה המשולמים ליולדת לבין הפרשות לביטוח הלאומי שניכה המעביד משכרה באותה תקופה, הם ידרשו מהעובדת להחזיר את דמי הלידה בטענה שעבדה בתקופת חופשת הלידה. צריך לזכור שבביטוח הלאומי עובדים לאט, והם יכולים לבצע את ההצלבה ובעקבות זאת לדרוש את ההחזר אפילו בעוד כמה שנים. אם המעביד משלם לה מקדמות במשך 3 חודשים רצופים בהם איננה עובדת, תתכן בעיה אחרת והיא חבות במס הכנסה בגין הטבת הריבית שמקבל העובד מהמעביד במסגרת המקדמות.

 

[יוסאריאן]

גם אם בביטוח לאומי ידרשו...

השואלת ציינה שהמעסיק המשיך לשלם
לה את שכר היסוד ולא ששילם לה מקדמות על חשבון דמי הלידה המגיעים לה. ברגע שהוא משלם שכר, הוא אמור להפריש ממנו מיסים כולל לביטוח הלאומי. אם בביטוח הלאומי יעשו הצלבה בין דמי הלידה המשולמים ליולדת לבין הפרשות לביטוח הלאומי שניכה המעביד משכרה באותה תקופה, הם ידרשו מהעובדת להחזיר את דמי הלידה בטענה שעבדה בתקופת חופשת הלידה. צריך לזכור שבביטוח הלאומי עובדים לאט, והם יכולים לבצע את ההצלבה ובעקבות זאת לדרוש את ההחזר אפילו בעוד כמה שנים. אם המעביד משלם לה מקדמות במשך 3 חודשים רצופים בהם איננה עובדת, תתכן בעיה אחרת והיא חבות במס הכנסה בגין הטבת הריבית שמקבל העובד מהמעביד במסגרת המקדמות.

גם אם בביטוח לאומי ידרשו...
זה לא אומר שהתשלום הוא "לא חוקי". אצל הרבה מעבידים (במיוחד אם הם גדולים) מקובל שהמעביד מקבל על עצמו להמשיך לשלם לעובד באופן סדיר את השכר, גם בתקופה שביטוח לאומי צריך לשלם לעובד, עד להסדרת התשלום מביטוח לאומי, ואז העובד אמור להחזיר למעביד את מה שהמעביד שילם. ככה גם בתקופה של תאונת עבודה שבה לוקח לפעמים לביטוח לאומי שנים להתחיל לשלם דמי פגיעה ובינתיים המעביד לא חייב לשלם (אבל הוא זכאי וזה לא בלתי חוקי). אגב, אני לא טענתי שהמעביד שילם לה מקדמות על חשבון דמי הלידה, אלא רק שאפשר לראות את התשלום כמקדמה.

 

[יוסאריאן]

ותראה גם את סעיף 343 בחוק...

גם אם בביטוח לאומי ידרשו...
זה לא אומר שהתשלום הוא "לא חוקי". אצל הרבה מעבידים (במיוחד אם הם גדולים) מקובל שהמעביד מקבל על עצמו להמשיך לשלם לעובד באופן סדיר את השכר, גם בתקופה שביטוח לאומי צריך לשלם לעובד, עד להסדרת התשלום מביטוח לאומי, ואז העובד אמור להחזיר למעביד את מה שהמעביד שילם. ככה גם בתקופה של תאונת עבודה שבה לוקח לפעמים לביטוח לאומי שנים להתחיל לשלם דמי פגיעה ובינתיים המעביד לא חייב לשלם (אבל הוא זכאי וזה לא בלתי חוקי). אגב, אני לא טענתי שהמעביד שילם לה מקדמות על חשבון דמי הלידה, אלא רק שאפשר לראות את התשלום כמקדמה.

ותראה גם את סעיף 343 בחוק...
הביטוח הלאומי. "השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין סעיף 340 כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).".

 

[שיר ורד]

זה נכון ספציפית לגבי דמי פגיעה

ותראה גם את סעיף 343 בחוק...
הביטוח הלאומי. "השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין סעיף 340 כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).".

זה נכון ספציפית לגבי דמי פגיעה
אין כזה סעיף לגבי דמי לידה. ישנן דוגמאות לכאן ולכאן בסוגי הביטוח השונים של הביטוח הלאומי. למשל: ענף מילואים - המעסיק מחויב לשלם לעובד את השכר והעובד לא רשאי לתבוע ישירות את הביטוח הלאומי (למעט מקרים חריגים כמו פרוק חברה). שמירת הריון - אם קיים הסכם קיבוצי על פיו זכאית העובדת לתשלום דמי מחלה לתקופה של שמירת הריון, עליה למצות את הזכויות על פי ההסכם והיא לא תהיה זכאית לקבל כספים מהביטוח הלאומי (אף על פי שצבירת ימי המחלה שלה מתרוקנת עקב זאת) וגם המעביד לא יהיה זכאי לשיפוי בגין תשלום דמי המחלה.

 

[יוסאריאן]

לא אמרתי שהסעיף חל על דמי לידה.

זה נכון ספציפית לגבי דמי פגיעה
אין כזה סעיף לגבי דמי לידה. ישנן דוגמאות לכאן ולכאן בסוגי הביטוח השונים של הביטוח הלאומי. למשל: ענף מילואים - המעסיק מחויב לשלם לעובד את השכר והעובד לא רשאי לתבוע ישירות את הביטוח הלאומי (למעט מקרים חריגים כמו פרוק חברה). שמירת הריון - אם קיים הסכם קיבוצי על פיו זכאית העובדת לתשלום דמי מחלה לתקופה של שמירת הריון, עליה למצות את הזכויות על פי ההסכם והיא לא תהיה זכאית לקבל כספים מהביטוח הלאומי (אף על פי שצבירת ימי המחלה שלה מתרוקנת עקב זאת) וגם המעביד לא יהיה זכאי לשיפוי בגין תשלום דמי המחלה.

לא אמרתי שהסעיף חל על דמי לידה.
הבאתי את אזכור הסעיף כדי להראות שיש הסדרים כאלה. לגבי דמי פגיעה, זה כתוב בחוק וזה במטרה להפחית מדמי הביטוח שהמעביד משלם. אבל ניתן לעשות הסדר כזה לגבי דמי פגיעה גם כשהתנאים של סעיף 343 לא חלים (נניח אצל מעביד שמעסיק רק 200 עובדים). וניתן לעשות הסדר כזה גם במקרים שלא מדובר בדמי פגיעה. לגבי מילואים, זה הסדר חריג שמחייב את המעביד לשלם את השכר הרגיל (עד תיקון החוק היו מקרים שמעבידים אכן הרוויחו מכך שהעובדים שלהם יצאו למילואים, כי המעבידים שילמו שכר רגיל, לא כולל שבתות וכד', והמל"ל שילם למעבידים שכר על מלוא ימי המילואים). לגבי שמירת הריון, זה הסדר חריג, שבו ניתנת גימלה רק אם המעביד לא משלם.