מקווה שכאן יוכלו לענות לי...../images/Emo13.gif
היי... אני לא נוהגת לבלות פה הרבה אבל אשמח אם מישהו ייפתור לי את החלום הבא (ארוך, תתכוננו...) אוקיי, החלום התחיל בכל מיני סיטואציות רגילות של חברות וחבר שלי והתעסקות במבחן גדול במתמטיקה. (כביכול בלי קשר, אבל בהמשך
רום (החבר) היה אצלי בחדר והראיתי לו מכתב כלשהו שקיבלתי מ"רן תעשיות רן" משהו כזה, אני לא זוכרת מה היה כתוב בו, אבל הוא היה די קצר, כמו מכתב תודה. ייתכן שרום אמר משהו על מכתב מאלוהים. ב"סצינה" הבאה, אני ורום הלכנו לתומינו באזור אמיתי בעיר, שאני מכירה (ליד מרכז בן גוריון שבראשון) נזכרתי בארוע מהעבר הקרוב ובתמיכה של רום אז, הרגשתי טוב ונהניתי מהטבע באיזור. ואז הרגשתי שאני לבד עם הטבע וחזיתי בהזדווגות ציפורים-בולבולים. שמעתי את הבולבולים מדברים ביניהם. מיד אחר כך ראיתי את רום עושה תנועות בידיו- כמו ממחיז את ההזדווגות בעזרת הידיים (הידיים שלו ממש נראו כמו שתי ציפורים מזדווגות) צחקנו והמשכנו בדרכנו. האזור נמצא ליד צומת גדולה ובחלום הכבישים היו צרים הרבה יותר- כמו בעיירה. לפתע הבחנתי שמצדו השני של הכביש יש יער בסגנון יער בן שמן (רק קטן מאוד) ויושבים בו קבוצת נערים ונערות במעגל ומיד מתפזרים בבהלה. רק נערה אחת נשארה יושבת, נראתה מהופנטת אדישה. פתאום שמתי לב לשניי דברים- 1)האזור היה הומה אנשים 2)כל המדרכות והכבישים היו מלאים חרקים- אולי נמלים חומות. מלאים ז"א מוצפים. לנוכח המחזה מיהרנו לבייתי כשאנחנו נזהרים שלא לדרוך על החרקים (מפחד מעקיצות קטלניות) ואז שמתי לב שאני יחפה- דבר שהלחיץ אותי מאוד. רצנו לכיוון הבית שלי כשרום מחזיק לי את היד ומוביל אותי. הגענו לשדה פתוח וצהוב שבו יש רק שביל בודד, סלול (אין במציאות שום שדה בדרך לבית) והיינו בו לבד. *כל הדרך רום די רגוע, כאליו מבין מה קורה. אמרתי לרום שיש לי שתי עקיצות ברגל ימין. הוא התבדח על זה, צחקנו והמשכנו ללכת. ה"סצינה" הבאה הייתה בבית שלי. אני לבד מנמנמת במיטה ואז שומעת רעשים כמו קולות של רובוט מסרטים מצוירים. אחותי הקטנה קוראת לי לבוא ואני באה אליה לחדר ורואה שהחלון שלה פתוח לרווחה (יש לה חלון גדול כמו של סלון, גם במציאות) ובחזית הבית חללית גדולה של חייזרים, אבל לא כסופה אלא שחורה עם עיטורים סגולים- כמו בסרטים מצוירים. לא המומה אני אומרת "אה, אז החייזרים כבר כאן" ויוצאת מהחדר. תוך כדי שאני יוצאת הלב מתחיל לפעום במהירות ואני מרגישה לחץ או חשש. הבנתי שהחייזרים קשורים למכתב ההוא מאלוהים (הם אלוהים אולי, ע"ע "מרכבות האלים"). אחר כך רום שוב אצלי. מזכיר לי את המכתב שמונח ליד המיטה שלי. אני נזכרת בחלום במשהו שרום סיפר לי פעם (הוא לא באמת סיפר לי את זה)- שהוא הכיר מישהו שקוראים לו רן ותמיד קרא לעצמו אלוהים. חשבתי לעצמי- איזה צירוף מקרים נחמד. אני ורום רוצים לשכב ושוכחים שהדלת פתוחה. אני קמה לסגור את הדלת אבל אנחנו יוצאים החוצה מהחדר אל החדר של אחותי, אחותי נמצאת. לפתע בטלויזיה מופיע סרט (אני חושבת שהטלויזיה הייתה כבוייה לפניי כן). בסרט איש נואם, כמו מטיף (בכנסייה או בית כנסת), ואז נכנס השחקן ג´ון גודמן ומתיישב כשפניו מביעים דאגה. מיד אחר כך נראות בסרט שתי נשים- אחת מבוגרת והשניה זקנה (לא ראיתי את הפנים שלהן אבל אני זוכרת בכלליות את מראה הזקנה). הנשים הולכות במעלה מדרגות אבן גדולות, ואז רום צועק "אלה המדרגות!", כאילו היינו במקום ההוא כבר (זה לא אותו המקום אבל אנחנו כאילו מזהים אותו ו"יודעים" שזה המקום בו היינו קודם- עם הנמלים ההן) אני חושבת ששתי הנשים דיברו על המוות, כשאז נראה גוף מאסיבי מדרדר במורד המדרגות- משאית או רכב מסחרי כלשהו. הזקנה מועדת ונופלת והמשאית מגיעה עד אליה ונעצרת. הזקנה מנסה להתרומם ותופסת באחורי המשאית. אני, רום ואחותי נרתעים וחוששים והאישה השניה בסרט צועקת "לא!!"- המשאית ממשיכה להדרדר ודורסת אותה. אני מתבוננת שוב במכתב ורואה שנוספו לו עוד חלקים שלא היו קודם. אני ואחותי מנסות לקרוא וממשיכים להופיע עוד דפים. רום מסביר לנו שהם מופיעים בסדר הפוך. לא זוכרת מה היה כתוב, אולי בין השאר גם תיאור של הסרט. אסוציאטיבית (בדיעבד, אחריי שהתעוררתי) המכתב מתקשר לי לתובנות שמתוארות בספר "הנבואה השמיימית" שאני קוראת בימים אלה. זו הייתה תופעה מוזרה ומפחידה מעט. יש לציין שכל החלום היה באווירה מפחידה ומיסתורית ובהרגשה כללית של סוף העולם. לא זוכרת איך החלום נגמר. כנראה שלא נגמר. כן,כן, יצא תאור ארווווך מאוד
מאוד מפורט... בכל אופן, מקווה שמישהו יוכל לעשות מאמץ ולפרש לי את החלום... תודה רבה רבה!
היי... אני לא נוהגת לבלות פה הרבה אבל אשמח אם מישהו ייפתור לי את החלום הבא (ארוך, תתכוננו...) אוקיי, החלום התחיל בכל מיני סיטואציות רגילות של חברות וחבר שלי והתעסקות במבחן גדול במתמטיקה. (כביכול בלי קשר, אבל בהמשך
רום (החבר) היה אצלי בחדר והראיתי לו מכתב כלשהו שקיבלתי מ"רן תעשיות רן" משהו כזה, אני לא זוכרת מה היה כתוב בו, אבל הוא היה די קצר, כמו מכתב תודה. ייתכן שרום אמר משהו על מכתב מאלוהים. ב"סצינה" הבאה, אני ורום הלכנו לתומינו באזור אמיתי בעיר, שאני מכירה (ליד מרכז בן גוריון שבראשון) נזכרתי בארוע מהעבר הקרוב ובתמיכה של רום אז, הרגשתי טוב ונהניתי מהטבע באיזור. ואז הרגשתי שאני לבד עם הטבע וחזיתי בהזדווגות ציפורים-בולבולים. שמעתי את הבולבולים מדברים ביניהם. מיד אחר כך ראיתי את רום עושה תנועות בידיו- כמו ממחיז את ההזדווגות בעזרת הידיים (הידיים שלו ממש נראו כמו שתי ציפורים מזדווגות) צחקנו והמשכנו בדרכנו. האזור נמצא ליד צומת גדולה ובחלום הכבישים היו צרים הרבה יותר- כמו בעיירה. לפתע הבחנתי שמצדו השני של הכביש יש יער בסגנון יער בן שמן (רק קטן מאוד) ויושבים בו קבוצת נערים ונערות במעגל ומיד מתפזרים בבהלה. רק נערה אחת נשארה יושבת, נראתה מהופנטת אדישה. פתאום שמתי לב לשניי דברים- 1)האזור היה הומה אנשים 2)כל המדרכות והכבישים היו מלאים חרקים- אולי נמלים חומות. מלאים ז"א מוצפים. לנוכח המחזה מיהרנו לבייתי כשאנחנו נזהרים שלא לדרוך על החרקים (מפחד מעקיצות קטלניות) ואז שמתי לב שאני יחפה- דבר שהלחיץ אותי מאוד. רצנו לכיוון הבית שלי כשרום מחזיק לי את היד ומוביל אותי. הגענו לשדה פתוח וצהוב שבו יש רק שביל בודד, סלול (אין במציאות שום שדה בדרך לבית) והיינו בו לבד. *כל הדרך רום די רגוע, כאליו מבין מה קורה. אמרתי לרום שיש לי שתי עקיצות ברגל ימין. הוא התבדח על זה, צחקנו והמשכנו ללכת. ה"סצינה" הבאה הייתה בבית שלי. אני לבד מנמנמת במיטה ואז שומעת רעשים כמו קולות של רובוט מסרטים מצוירים. אחותי הקטנה קוראת לי לבוא ואני באה אליה לחדר ורואה שהחלון שלה פתוח לרווחה (יש לה חלון גדול כמו של סלון, גם במציאות) ובחזית הבית חללית גדולה של חייזרים, אבל לא כסופה אלא שחורה עם עיטורים סגולים- כמו בסרטים מצוירים. לא המומה אני אומרת "אה, אז החייזרים כבר כאן" ויוצאת מהחדר. תוך כדי שאני יוצאת הלב מתחיל לפעום במהירות ואני מרגישה לחץ או חשש. הבנתי שהחייזרים קשורים למכתב ההוא מאלוהים (הם אלוהים אולי, ע"ע "מרכבות האלים"). אחר כך רום שוב אצלי. מזכיר לי את המכתב שמונח ליד המיטה שלי. אני נזכרת בחלום במשהו שרום סיפר לי פעם (הוא לא באמת סיפר לי את זה)- שהוא הכיר מישהו שקוראים לו רן ותמיד קרא לעצמו אלוהים. חשבתי לעצמי- איזה צירוף מקרים נחמד. אני ורום רוצים לשכב ושוכחים שהדלת פתוחה. אני קמה לסגור את הדלת אבל אנחנו יוצאים החוצה מהחדר אל החדר של אחותי, אחותי נמצאת. לפתע בטלויזיה מופיע סרט (אני חושבת שהטלויזיה הייתה כבוייה לפניי כן). בסרט איש נואם, כמו מטיף (בכנסייה או בית כנסת), ואז נכנס השחקן ג´ון גודמן ומתיישב כשפניו מביעים דאגה. מיד אחר כך נראות בסרט שתי נשים- אחת מבוגרת והשניה זקנה (לא ראיתי את הפנים שלהן אבל אני זוכרת בכלליות את מראה הזקנה). הנשים הולכות במעלה מדרגות אבן גדולות, ואז רום צועק "אלה המדרגות!", כאילו היינו במקום ההוא כבר (זה לא אותו המקום אבל אנחנו כאילו מזהים אותו ו"יודעים" שזה המקום בו היינו קודם- עם הנמלים ההן) אני חושבת ששתי הנשים דיברו על המוות, כשאז נראה גוף מאסיבי מדרדר במורד המדרגות- משאית או רכב מסחרי כלשהו. הזקנה מועדת ונופלת והמשאית מגיעה עד אליה ונעצרת. הזקנה מנסה להתרומם ותופסת באחורי המשאית. אני, רום ואחותי נרתעים וחוששים והאישה השניה בסרט צועקת "לא!!"- המשאית ממשיכה להדרדר ודורסת אותה. אני מתבוננת שוב במכתב ורואה שנוספו לו עוד חלקים שלא היו קודם. אני ואחותי מנסות לקרוא וממשיכים להופיע עוד דפים. רום מסביר לנו שהם מופיעים בסדר הפוך. לא זוכרת מה היה כתוב, אולי בין השאר גם תיאור של הסרט. אסוציאטיבית (בדיעבד, אחריי שהתעוררתי) המכתב מתקשר לי לתובנות שמתוארות בספר "הנבואה השמיימית" שאני קוראת בימים אלה. זו הייתה תופעה מוזרה ומפחידה מעט. יש לציין שכל החלום היה באווירה מפחידה ומיסתורית ובהרגשה כללית של סוף העולם. לא זוכרת איך החלום נגמר. כנראה שלא נגמר. כן,כן, יצא תאור ארווווך מאוד
