מצטרפת טריה - צריכה עצות!!
שלום לכולן, לפני שבועיים ילדתי תאומים- בן ובת בשבוע 37+4 בלידה רגילה אם כי ארוכה שכללה הרבה פיטוצין ואיבוד דם. על אף התלאות הלידה עברה בסדר והילדים נולדו בריאים ובמשקלים יפים- 2.900 ו - 2.500. ביומיים הראשונים שלאחר הלידה לא היה לי חלב בכלל אך הקפדתי לשאוב וכל טיפת קולוסטרום (ואכן היה מדובר בטיפות...) הגיעה לקטנים, כך שהם אכלו בעיקר תמל. אחרי יומיים השתחררנו הביתה וכמות החלב החלה לגדול. בהתיעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שהקטן מצליח לינוק לא רע ואילו הקטנה עדין חלשה מידי ומתקשה ככל הנראה עקב כמות החלב שאינה גדולה עדיין. היות ובכל מקרה לא היה לי מספיק חלב להנקה של שניהם היא יעצה לי לתת לקטן לנסות לינוק כמה שיותר מה שיגדיל את כמות החלב ואף יקל בעתיד על היניקה של הקטנה ובמקביל להמשיך לשאוב (כמובן שהשלמת התזונה היא בתמל...). עד כאן ההקדמה הארוכה... ועכשיו הבעיות והשאלות: 1. לצערי הרב (וכמו שהזהירו אותי) הקטן למד מהר מאוד שלינוק זה הרבה יותר קשה מאשר לאכול מבקבוק והוא פשוט מתיאש מאוד מהר. אם הוא מתיאש הוא נכנס להתקפי בכי ולא ניתן להרגיע אותו ולשכנע אותו לחזור ולנסות לינוק (גם אם אני נותנת לו קצת אוכל מבקבוק שלא יהיה ככ רעב...). 2. הקטנה עדין לא מצליחה לינוק כמעט ונדמה לי שגם היא התרגלה לבקבוק, מאוד קשה לגרום לה לפתוח פה מספיק גדול על מנת לתפוס את השד כמו שצריך 3. כמות החלב עדין לא מספיקה על מנת להאכיל את שניהם (גם לא בשאיבה). בקיצור השאלות שלי הן - האם משהי יודעת איך אפשר להתמודד עם הסרבנות של הבן להתאמץ? צריך רק סבלנות מצידי? יש בכל סיכוי או שברגע שהם התרגלו לבקבוק אז אי אפשר להחזיר אותם להנקה? איך כמה ומתי לשאוב? עדיף הרבה פעמים ביום כל פעם מעט זמן או כל 3-4 שעות? האם להמשיך את פעולת המשאבה גם כשלא יוצא כבר חלב או שזה חסר תועלת? האם ניתן ללמד את הקטנה לפתוח פה מספיק גדול? האם יש איזשהו אמצעי עזר? אני מעוניינת להניק או לפחות להצליח לשאוב בשבילם את כל כמות החלב הדרושה להזנה... מקווה שתוכלו לעודד אותי שזה אפשרי... תודה מראש !!!
שלום לכולן, לפני שבועיים ילדתי תאומים- בן ובת בשבוע 37+4 בלידה רגילה אם כי ארוכה שכללה הרבה פיטוצין ואיבוד דם. על אף התלאות הלידה עברה בסדר והילדים נולדו בריאים ובמשקלים יפים- 2.900 ו - 2.500. ביומיים הראשונים שלאחר הלידה לא היה לי חלב בכלל אך הקפדתי לשאוב וכל טיפת קולוסטרום (ואכן היה מדובר בטיפות...) הגיעה לקטנים, כך שהם אכלו בעיקר תמל. אחרי יומיים השתחררנו הביתה וכמות החלב החלה לגדול. בהתיעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שהקטן מצליח לינוק לא רע ואילו הקטנה עדין חלשה מידי ומתקשה ככל הנראה עקב כמות החלב שאינה גדולה עדיין. היות ובכל מקרה לא היה לי מספיק חלב להנקה של שניהם היא יעצה לי לתת לקטן לנסות לינוק כמה שיותר מה שיגדיל את כמות החלב ואף יקל בעתיד על היניקה של הקטנה ובמקביל להמשיך לשאוב (כמובן שהשלמת התזונה היא בתמל...). עד כאן ההקדמה הארוכה... ועכשיו הבעיות והשאלות: 1. לצערי הרב (וכמו שהזהירו אותי) הקטן למד מהר מאוד שלינוק זה הרבה יותר קשה מאשר לאכול מבקבוק והוא פשוט מתיאש מאוד מהר. אם הוא מתיאש הוא נכנס להתקפי בכי ולא ניתן להרגיע אותו ולשכנע אותו לחזור ולנסות לינוק (גם אם אני נותנת לו קצת אוכל מבקבוק שלא יהיה ככ רעב...). 2. הקטנה עדין לא מצליחה לינוק כמעט ונדמה לי שגם היא התרגלה לבקבוק, מאוד קשה לגרום לה לפתוח פה מספיק גדול על מנת לתפוס את השד כמו שצריך 3. כמות החלב עדין לא מספיקה על מנת להאכיל את שניהם (גם לא בשאיבה). בקיצור השאלות שלי הן - האם משהי יודעת איך אפשר להתמודד עם הסרבנות של הבן להתאמץ? צריך רק סבלנות מצידי? יש בכל סיכוי או שברגע שהם התרגלו לבקבוק אז אי אפשר להחזיר אותם להנקה? איך כמה ומתי לשאוב? עדיף הרבה פעמים ביום כל פעם מעט זמן או כל 3-4 שעות? האם להמשיך את פעולת המשאבה גם כשלא יוצא כבר חלב או שזה חסר תועלת? האם ניתן ללמד את הקטנה לפתוח פה מספיק גדול? האם יש איזשהו אמצעי עזר? אני מעוניינת להניק או לפחות להצליח לשאוב בשבילם את כל כמות החלב הדרושה להזנה... מקווה שתוכלו לעודד אותי שזה אפשרי... תודה מראש !!!
