black crow
New member
מצטערת על חוסר תגובותיי....
אבל עד שאני מעכלת את הדברים שיש לי לומר על השירים הקיימים הם כבר נדחפים לדפים האחרים...אל תטעו אהוביי, אין כאן כל ביקורת , שמחה אני על ימים פוריים אלו, הלוואי שלעד... יצאנו לנסיעה באוטו, אני והוא ובקבוק קסם קטן. אני יודעת שאך פעם לא חשבתם על הבקבוק הקטן ההוא של מי הסבון כבקבוק קסם, אך בעיניי כזה הוא. נסענו לנו, חורשים את הארץ בלילה מטורף אחד, אני הוא והג´ינג´ית שמספרת לנו על העוגיות המתוקות של קרוליינה. חשבתי לי שלא היה לי לילה יפה מזה אף פעם, רציתי לחיות אותו שוב ושוב עד שלא יוותר בי כוח. ממש כמו קסם בועות הסבון שהפרחתי מהחלון יצרו סביבנו אושר. אל תקחו אותי כמשתמשת במילים כל כך חזקות לשווא, אכן אושר היה זה: ילדונת בת 12 שעמדה ליד הבורסה באיפור שכבד לה וכתפיים שלא עמדו בעומס הביטה בבועות הסבון שלי, לרגע יכולתי לראות בעיניה את השדה שאהבה , מריחה פרחים, חיה חיים של נערה בגילה. נהג מונית שרגע לפני כמעט הוריד למישהו דלת, נתן לנו לעקוף אותו וחייך אליי אומר- לילה טוב!. זוג צעיר שישב בתחנת אוטובוס פצח עבורי בריקוד טנגו סוער, כאילו שומע את מנגינת ליבי, עטופים בבועות הסבון שהפרחתי עבורם המשיכו לרקוד עד שנעלמו לי מאחור. וכל העולם רגע, כאילו היו אלו בועות הסבון שמרימות אותו מהשיגרה האפרורית ונותנות לו חופש, כלא היו עוד מלחמות, כלא הייתה עוד שינאה. אפילו הג´ינג´ית הדכאונית החלה לשיר לי בקולי קולות "...הי, זו עדיין שנה טובה...". נו, אז יכולים לצאת גם לי דברים אופטימיים לפעמים? אוהבת אותכם ומפריחה עבורכם בועות סבון עד כמה שנשימתי מאפשרת, שחרחורת.
אבל עד שאני מעכלת את הדברים שיש לי לומר על השירים הקיימים הם כבר נדחפים לדפים האחרים...אל תטעו אהוביי, אין כאן כל ביקורת , שמחה אני על ימים פוריים אלו, הלוואי שלעד... יצאנו לנסיעה באוטו, אני והוא ובקבוק קסם קטן. אני יודעת שאך פעם לא חשבתם על הבקבוק הקטן ההוא של מי הסבון כבקבוק קסם, אך בעיניי כזה הוא. נסענו לנו, חורשים את הארץ בלילה מטורף אחד, אני הוא והג´ינג´ית שמספרת לנו על העוגיות המתוקות של קרוליינה. חשבתי לי שלא היה לי לילה יפה מזה אף פעם, רציתי לחיות אותו שוב ושוב עד שלא יוותר בי כוח. ממש כמו קסם בועות הסבון שהפרחתי מהחלון יצרו סביבנו אושר. אל תקחו אותי כמשתמשת במילים כל כך חזקות לשווא, אכן אושר היה זה: ילדונת בת 12 שעמדה ליד הבורסה באיפור שכבד לה וכתפיים שלא עמדו בעומס הביטה בבועות הסבון שלי, לרגע יכולתי לראות בעיניה את השדה שאהבה , מריחה פרחים, חיה חיים של נערה בגילה. נהג מונית שרגע לפני כמעט הוריד למישהו דלת, נתן לנו לעקוף אותו וחייך אליי אומר- לילה טוב!. זוג צעיר שישב בתחנת אוטובוס פצח עבורי בריקוד טנגו סוער, כאילו שומע את מנגינת ליבי, עטופים בבועות הסבון שהפרחתי עבורם המשיכו לרקוד עד שנעלמו לי מאחור. וכל העולם רגע, כאילו היו אלו בועות הסבון שמרימות אותו מהשיגרה האפרורית ונותנות לו חופש, כלא היו עוד מלחמות, כלא הייתה עוד שינאה. אפילו הג´ינג´ית הדכאונית החלה לשיר לי בקולי קולות "...הי, זו עדיין שנה טובה...". נו, אז יכולים לצאת גם לי דברים אופטימיים לפעמים? אוהבת אותכם ומפריחה עבורכם בועות סבון עד כמה שנשימתי מאפשרת, שחרחורת.