מצוקה בנושא אותות מצוקה

מצוקה בנושא אותות מצוקה../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo70.gif

במשך עשרות שנים שאני עוסק ומלמד שייט, נתקלתי בבורות חלקית וכל מיני המצאות פרטיות של אותות מצוקה שאין להם סימוכין בכתובים, כמו ניפנוף עם אפודת הצלה או הורדה והרמה של מפרש. חשבתי שהיום עם פריחת בתי ספר לשייט יש שיפור במצב, אבל באופן מיקרי גיליתי בורות זו אצל אנשים שחלקם מתפרנס משייט, בדקתי בכמה פירסומים בעיברית ועם כמה מהמלמדים את הנושא ונדהמתי שוב, חלקם לא ידע היכן זה מופיע. השיא היה שמישהו ניסה לשכנע אותי שאיני מעודכן באות מצוקה שמסמנים בידים - יש לנופף בחולצה(או חפף אחר) מעל הראש. כאסמכתה היתה טענתו שכך זה מופיע במיבחן של משרד התחבורה (למה כל שטות של שמישהו פולט הוא ישר מאשים את ידידינו במספ"ן, במקום לבדוק את עצמו?). למרות שהאמנתי שאני צודק, כדרכי בקודש, טרחתי לבדוק אם אין חידוש כלשהו. מישהו מאוד מוסמך ומעודכן הסביר לי כי הכתוב בחוק לא השתנה. כך שסימון בידים ממשיך להיות ברוח חוקי הדרך שאומרת שכל הסימנים הם כאלו שלא יכולים להיחשב למשהו אחר. הסימון בידים אמור להיות כדלקמן: הרמה והורדה חוזרת ונישנית של הזרועות הפרושות לצדדים. למהדרין באנגלית: Slowly and reppeatly raising and lowering arms out-stretched to each side יכול להיות שאם באמצע הים נימצא מסכן כלשהו שיושב על איזושהי "גיגית" ונופפף בחולצתו לפי שיקול דעת הגיוני ו"ימאות טובה" נשער שזו מצוקה למרות שאין זה אות מצוקה. אותות ממצוקה ניראים או נישמעים (באוזן ערומה) נשארו כלשונן בחוק. יש שינויים במסגרת GMDSS כמו היעלמות המורס בעזרת הרדיו טלגרף(אפשר לאותת עם פנס SOS). הייתי ממליץ לכל העוסקים בתחום לקרא מדי פעם שוב ושוב את הניספח הדן באותות מצוקה בחוקי הדרך וללמוד שיטות ישום של המלצות אלו. כמובן שהיתי רוצה לקרא התיחסות של "מועצת חכמי הפורום" בתחום.
 
../images/Emo45.gif מסכים איתך בכל מילה

נפלאות דרכי הים. לא פעם שומעים או רואים המצאות מביכות. אין ספק כי הגיע הזמן לסוג כל שהוא של פיקוח על חומר הלימוד המועבר ע"י בתי הספר.
 
כדאי לארגן השתלמות../images/Emo91.gif

כמי שחי עסק ולימד את הנושא עשרות שנים מוכן להצטרף לצוות שיעביר השתלמות בנושא, צריך נותן חסות (מקוה ש"הפורום לקידום השייט" ירים את הכפפה).
 

מטש

New member
מועצת חכמי הפורום

אלון - מסכים גם איתך בכל מילה, על ההמצאות בספרי הלימוד, וגם כתבתי זאת בעבר. ז'אק - יש להסתכל לא רק בחוקי הדרך נספח 4, שמתאר את אותות המצוקה (וזה בעצם טעות היסטורית - התקנות לחוקי דרך אינן המקום המתאים לתיאור אותות מצוקה- אבל אני סוטה מהנושא), אלא רצוי לעיין גם בתקנות המתיחסות לאותות - כלומר The International Code of Signals, the Merchant Ship Search and Rescue Manual : שם מופיע האות המוסכם הבא : (a) a piece of orange-coloured canvas with either a black square and circle or other appropriate symbol (for identification from the air); כך שאם אתה במצוקה ורוצה שיזהו אותך מהאויר, ויש לך חולצה בצבע כתום עם מרובע או עיגול שחור באמצע - תתחיל לנפנף ....
 
מטש, צריך ללמד גם ישום נכון../images/Emo70.gif

מטש, ראשית ריבוע ועיגול צבוע מופיע גם בניספח 4, גם אם תצבע על מפרש רגיל בגדול או על הסיפון (שיראו אותך מהאויר) יש סיכוי שיתיחסו לזה כמצוקה גם אם זה בולט פחות - זה רק דוגמא לאפשרות ישום. הבעיה שגם המינימום שמופיע בנספח אנשים לא יודעים לישם, האבסורד הוא שיש כאלו (לא בודדים) שאינם יודעים שעשן כתום לא ניראה בלילה. לא לדבר שרבים לא יודעים מתי עדיף להשתמש בלפיד אדום ומתי ובאילו נסיבות ברקטה אדומה. לכן כר"ח המצוי ביותר בתקנות הצטרף לרעיון של העברת ערב השתלמות כמו שעשית בעבר בתחום חוקי דרך ויציבות, עזרתי נתונה לך.
 
לפקח על בתי ספר - קשה עד בלתי מעשי. המערכת סומכת על בתי הספר שיכינו כראוי את התלמידים. וכרגיל ישנם כמה דברים שנדבקו לחומר הלימוד עם השנים, חלקם אגדות אורבניות. חלק מהלומדים מקבלים זאת באופן טבעי כתורה מסיני כי בעצם זה נשמע הגיוני ולמה לפקפק. במקרה הזה צודק מטש - ה- The International Code of Signals הוא המקור הרשמי לסימונים. ואגב אנחנו עדיין זוכרים את שאלת "הפינוי בכניסה למרינה" שעלתה כאן לפני כמה חודשים, ואת תשובת ביה"ס שאין לה אחיזה ב colregs. כדי למנוע "רעש" כגון זה, אני מחזיק בסט עקרונות בים שמשלים את המגבלות החוקיות. אני קורא להם "עקרונות השייט" (והם פתוחים לשינויים מבוקרים): הכלל הראשון - מוותרים על הכללים לפי הצורך. הכלל החמישי - מיין תשובות - חלק ניכר מתשובות שתקבל כנראה לא מדויקות.
 

soso_sami

New member
דווקא הפעם איני מסכים

לדעתי יש מקום לפיקוח על בתיה"ס. הפיקוח חיוני, הכרחי, רצוי, מומלץ ובניקוד לרון לדעתי לא נורא מורכב. בדיוק כמו שמשרד החינוך מפקח על כל בתי הספר ובדיוק כמו שמשרד התחבורה מפקח על לימודי התיאוריה והמעשי ומבחני הרישוי אפשר לפקח על בתי הספר לשייט. דרך ראשונה למשל היא מבחן הסמכה למדריך שייט. מכביד? כן! אבל שכרנו בידנו. אפילו מורים בבתי ספר ימיים של משרד החינוך אינם מכירים מספיק את חוקי הדרך הפרשנויות לחוק, ניואנסים ועוד לא כל שכן מדריכים מנוסים ככל שיהיו בבתי הספר לשייט הפרטיים. בכדי ללמד את כל החלק התיאורטי לא צריך אפילו תעודת משיט. אתה מלמד שטויות, מישהו למד שטויות ואם לא כתב יותר מדי שטויות במבחן הרי לך שטויות שהושרשו. אם תהיה הסמכה למדריכים ע"י משרד התחבורה ויוודאו שהם לא "יודעים" שטויות ויודעים את שצריך לדעת ולתלמידים יבהירו שרצוי והכרחי ללמוד אצל מדריך מוסמך הרי לך שיטה לבער את הנגע ונכון... לצערנו גם להגדיל את העלויות.
 

j a k

New member
לימדו אותי נכון

כמי שהוציא רשיון לסירה עד 7 מטר לפני שבוע ימים, אחד האותות מצוקה הוא בדיוק כמו שאמרתה ,הרמה והורדה של הידיים ולא נאמר ע"י חפצים או מפרסים,לכן בי"ס בנמל יפו מלמדים נכון!!!
 

מטש

New member
לא להיסחף: כבר עכשיו הפיקוח מוגזם

לא הייתי נסחף עד כדי פיקוח על הסמכת מדריכים וכו'. לטעמי כבר עכשיו יש פיקוח יתר (Over Regulation) על ידי מספ"ן - גם לגבי כושר שייט וגם לגבי תעודות משיט - שהוא לחלוטין מוגזם, בעיקר אם בודקים את כמות התאונות הימיות לעומת המאמץ המושקע בפיקוח הנ"ל. הייתי מעדיף לראות את הכספים הללו מושקעים בתשתית ובקידום השייט במקום בפיקוח - למשל מערכת DGPS בחופי הארץ, ביקורת גבולות מסביב לשעון, פעילות ליצירת מודעות לשייט בטוח, שידור מזג אויר ליאכטונרים וכולי. צריך ללמוד מהבטיחות בכבישים : זה שה"טסט" בארץ הפך לקשה ביותר בעולם לא שיפר את איכות הנהיגה או את כמות תאונות הדרכים. תשתית נאותה וחינוך עוזרים הרבה יותר (ראה למשל קנדה או ארה"ב). ולגבי הידע הקיים או הנדרש : הפלפולים (שאני שותף להם) הם יותר בגדר שעשוע ולא ממש דרושים לשייט יאכטות. בכל שנותי בים לא נדרשתי לשאלה אם מפרשית מפנה לסירת נתב או להפך, וכשראיתי פעם הורדה איטית חוזרת ונשנית של זרועות על סירה קטנה בים הסיני הדרומי ועצרתי אניה גדולה לבדיקת האירוע התברר שהפרעתי לדייג מקומי שלא הבין מה אנו רוצים ממנו. כך שצריך להתייחס לחוסר הידע של היאכטונרים בפרופורציות : הם אינם אמורים לפקד על אנית נוסעים מהירה במיצרי דובר או על מיכלית ענק ולדעת את כל הידע שדורשים מרב חובל או קצין ראשון. ככל שירכשו יותר נסיון בשייט מעשי ביאכטות כן ייטב. התאונות שאני מכיר ביאכטות נבעו מחוסר נסיון, חוסר תשומת לב לימאות תקינה או חוסר תצפית נאותה, ולא מאי ידיעה בע"פ של החוקים. ולגבי המידע המוטעה מבתי הספר : על בתי הספר החובה לבדוק את החומר המודפס על ידיהם, וזאת ע"י אנשי מקצוע, גם אם זה כרוך בהוצאות. זה מתכון בדוק להעלאת הרמה ומניעת שגיאות בסיסיות כפי שצוטט כאן בעבר (למשל כניסה למרינה או פינוי לנתב). לא צריך לקפוץ מכאן עד כדי פיקוח על בתי הספר. גם אם יהיה פיקוח, בסופו של דבר המפקחים יבואו מתוך אותה קהילה של מדריכים ימיים, ורק יוסיפו לסירבול. ולז'אק : אני מוכן מדי פעם לתת הרצאה כשאני מתבקש, בנושאים בהם אני מבין (אם יש כאלה). זאת בתנאי שהדבר יתאים ללוח הזמנים הצפוף שלי, לא יהיה לעיתים קרובות מדי ויאורגן ע"י מישהו אחר שאני מזדהה עם מטרותיו (למשל הפורום). איני עוסק בארגון הרצאות - לשם כך יש גופים אחרים.
 

soso_sami

New member
מסכים (כמעט) עם כל מילה

הדבר היחיד שאיני מסכים לו הוא נושא הפיקוח על בתי הספר. לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא לא ללמוד טעויות. נכון שהנסיון קובע והיכטונר הממוצע וגם הלא ממוצע לא ישיטו מיכלית ענק או נושאת מטוסים אך עם זאת "עץ ששתלו אותו עקום - יגדל עקום" ולכן החשיבות הרבה של איכות בתי הספר והמדריכים. אם נשאיר רק לבתי הספר את הפיקוח על המקצועיות שלהם אנחנו עלולים להכניס אותם לדילמה עסקית לא פשוטה ולכן לדעתי נדרש פיקוח כלשהו. אני אקח את הטענות שלך כנגד עודף הרגולציה עוד יותר רחוק ואומר שלדעתי (כפי שכבר בוטאה בפורום יותר מפעם) מבחני השייט צריכים לגעת יותר בבטיחות ובימאות והרבה פחות בטכניקה והיכולת. עבורי גם אם ביצעת שלוש פעמים גישה לאדם בים על מנת לאסוף אותו אבל בכל פעם כזו לא סיכנת אותו, את אנשי הצוות וכ"ש אחרים בסביבה והיית מודע לסביבה הימית שלך אז אתה בסדר! זה חינוך לימאות ובטיחות ומכך יצאו שייטים טובים יותר. אם מדריכי השייט יהיו בעלי ניסיון ומודעות לחינוך נקבל דור שייטים הולך ומשתפר. זה עדיין לא שולל את הגישה שצריך להקפיד שאלו יהיו המדריכים ולכן אני חושב שצריך רגולציה. רגולציה - סיכון או הזדמנות?!
 
מסכים ומודה../images/Emo51.gif

הפיקוח הטוב ביותר זה אנחנו עצמינו, שנחליף דעות נפרסם בפורומים וכו'... כבר אמר אדם מפורסם שעסק בביקורת ש"אור השמש היא האנטיביוטיקה מטובה ביותר". כלומר ככל שמידע יגיע לרוב הציבור השיפור יעשה מעצמו בלי סירבול ביורוקרטי מיותר. אחרי שנעבור את החגים ושיוטי החורף אבדוק עם ה"פורום" (מקוה שעד אז יהיו בחירות ממשיות לאידוד) ואנסה לארגן השתלמות בנושא.
 

גל קדר

New member
הכשרת מדריכים

לפני כמה ימים פורסמה ידיעה בעיתון שממורי נהיגה לאופנועים לא נדרש כל רקע הדרכתי. הם צריכים רשיון, תעודת יושר ואולי עוד משהו ששכחתי אבל בגדול זהו. מכיון שקורס משיט 30 אורך מספר שעות גדול יותר מרשיון לאופנוע לדעתי כן יש מקום בהכשרה הדרכתית מסויימת. ישנם בתי שכן מבצעים הכשרה למדריכים לפני תחילת הדרכתם ובאופן שגרתי. לדעתי חייב להיות פיקוח מסויים על מדריכי השייט והעוסקים בתחום. לא צריך לפחד מפיקוח כל עוד הוא נעשה באופן נכון ומטרתו לפתח ולא להגביל.
 

מטש

New member
פיקוח והדרכה הינם נושאים שונים.

צריך להבדיל בין פיקוח ובין הדרכות והשתלמויות. אני שמח לשמוע שיש בתי ספר שנותנים הדרכות למדריכים - כל המרבה הרי זה משובח. אבל זה לא פיקוח : לטעמי הפיקוח היחידי צריך לבוא מתוך הקהילה, ולא ע"י גוף ממונה חיצוני. חבל שהקהילה לא השכילה לעמוד בפרץ ולעצור את הפיקוח שכבר קיים (כושר שייט ותעודת משיט) שלטעמי הוא מוגזם, ובוודאי שאיני רואה מקום להרחיבו. היות ויש כבר מספיק בתי ספר, טיב המדריכים ובתי הספר ייקבע לפי מרוצות התלמידים ולא ע"י פיקוח נוסף מלמעלה, ובסופו של דבר אנחנו לא שטים בוואקום וקהילת השייטים עדיין קטנה מספיק כדי לפרסם זאת. הדרכות והשתלמויות נוספות - למדריכים או לכלל השייטים - הינן אופרה אחרת לחלוטין ואינן מצריכות שום פיקוח מלמעלה.
 
../images/Emo26.gifאצלנו התהליך מאד ברור

תהליך קבלת מדריך לעבודה כולל: שיחה אישית עם מספר מראיינים המשך שיחה בים תוך כדי שיט ובדיקת כושר הדרכה ויכולת תיפעול ספינה. אחר כך ה"מדריך" עובר הכשרה עיונית ומעשית שאורכת כחודשיים. ואחר כך המדריך מתחיל להדריך בליווי מדריך חונך. ובנוסף,כל המדריכים,החדשים והותיקים,עוברים השתלמויות אחת לחודש לפחות.
 
זאת דוגמא מצוינת לביקורת עצמית../images/Emo42.gif

רשיון משיט יכול כל אדם ללמוד לבד ולהיבחן בלי בית ספר לשייט. אין שום הצדקה שהמצב ישונה, זה לא כביש וכמות האירועים החריגים לא מצדיקה עוד סירבול. הרוב הולכים ללמוד באיזשהו ביה"ס לשייטת, מבחן התוצאה הוא שקובע. ביה"ס שמכבד את עצמו ושומר על רמה דואג ללימוד וחינוך של מדריכיו ואלו מקרינים לתלמידים. למיטב ידיעתי (ואני עוסק הרבה שנים בתחום) לאט לאט ציבור המשתמשים לומד איפה מלמדים ברצינות והיכן רק מכינים לעבור טסט. הרצינים (ולשמחתי הם לא מעטים) נותנים הרבה יותר מהנידרש לטסט וגם מבקרים את עצמם. הסיפור של אלון מראה לנו איך לעשות זאת נכון.
 

soso_sami

New member
אבל יש בעיה

שביעות רצון התלמידים נובעת גם מכמה מהר הם למדו, כמה בזול הם למדו וכמה בקלות הם עברו את הבחינה ומדריך "טוב" הוא מדריך שלא הקשה עליהם ולא העיק עליהם ובעיקר הדריך אותם איך להצליח בבחינה וכולנו לצערנו יודעים שהצלחה בבחינה אינה סימפטום לאיכות ההדרכה.
 

מטש

New member
אז אולי לשנות את שיטת הבחינות?

הצלחה בבחינה אינה סימפטום לאיכות ההדרכה - אני מסכים בהחלט. אבל הבחינה מגיעה מאותו גוף שעליו הוטל לפקח ולהוציא תעודות משיט, ולכן הצלחה בבחינה הינה גם מדד לאיכות הבחינות. זה מעגל ללא סוף : מי יסמיך ויפקח על הבוחנים? לטעמי כדי להוציא שייטים טובים צריך פחות בחינות והרבה יותר נסיון מעשי. וגם לטעמי גישה לאדם בים היא יותר גימיק מאשר מדד לידע וליכולת לפקד על כלי שייט: הבחינה האמיתית תהיה כאשר מקבלים לבד סירה ויוצאים לים.
 

soso_sami

New member
אז אחרי שהושגה הסכמה עקרונית בינינו

אני אחזור ואטען טענות שאולי לא תסכים איתן ואשוב לנושא הפיקוח על ההדרכה ובתי הספר. כיוון שעולם השייט בעיקר בישראל הולך ומתפתח וכיוון שכמות הסקיפרים תופחת מסיבות שונות ומשונות הפיתוי לסקיפר אינסטנט הולך וגדל, כמות המשייטים "חסרי הניסיון" הולכת וגדלה ומתפתחת קהילה רצינית מאוד של "סקיפרים של שבת" כל זה מביא אותי למחשבה ש"מה שהיה" לא בהכרח טוב שיהיה. כשיש ביקוש יש היצע וכל אחד מתקדם והופך למדריך. ואם אספר לך למשל שישנם מדריכים בארץ בבתי ספר רציניים שמעולם לא עשו הפלגה ארוכה בתפקיד סקיפר אלא מקסימום הפלגה חופית ולפעמים גם זה לא. על כך צריך לפקח ולא קבעתי מי ואיך. אולי הפיקוח יהיה של הפורום לקידום השייט? אולי של ארגון בתי הספר המוכרים? אולי של משרד התחבורה? אולי של ארגון השייטים?
 

גל קדר

New member
קורס מדריכי צלילה

מהיכרות כללית שלי עם קורס מדריכי צלילה אפשר לקחת דוגמאות: במהלך הקורס המדריכים לא לומדים רק חומר עיוני אלא גם טכניקות מסירה והעברת שיעור. ההסמכה והפיקוח מבוצעים על ידי כל איגוד צלילה בעצמו והדבר האחרון, ישנה מסננת בסוף הקורסף מבחן מסכם ולאחריו סטאז' של X צלילות. אולי ז הנשצע סירבול יתר ואולי ההשוואה לא נכונה, אבל מהכרותי עם מדריכי צלילה אני יכול לציין שלפחות להעביר ולבנות מערך שיעור הם יודעים. לדעתי אצלנו בשייט חשוב שיהיה מנגנון דומה שיכשיר גם להדרכה נכונה ולא רק לימאות. לסמוך על בתי הספר שידאגו להכשרה זה לא הפתרון ולכן שאלתו המסכמת של סוסו סמי היא השאלה לדעתי.
 
למעלה