מצד אחד ברכות...מצד שני

[מיכל@ל]

לאמירה של ליאור

 

[AYELET1]

אפרת,

לגבי תינוקות לאימוץ, הביקוש עולה ל ההיצע, עד כמה שהבנתי ממה שקראתי. כך שפונדקאות לא תביא להישארות תינוקות בריאים בתי יתומים. לגבי ילדים גדולים, או תינוקות שאינם בריאים, הרי ניתן לבוא בטענות דומות לכל זוג המחליט להביא ילד לעולם במקום לאמץ... נראה לך סביר והגיוני? לי זה נראה "דרישה שאין הציבור יכול לעמוד בה". אז אם מי , שמביא ילדים לעולם ללא בעיות , זכותו לעשות כן, אז איך ניתן לנמק את ההתנגדות לפונדקאות, במס´ הילדים המחכים בבתי היתומים לאימוץ?

 

[נועם@בת]

מצד אחד פנדקאות ומצד שני עקרוּת

ובאמצע ילדים שמחכים לאימוץ. יש איזה חוסר צדק בסיסי בחברה שמצפה שאנשים עקרים יאמצו את כל הילדים חסרי הבית, ובכך יפתרו את מצוקות העולם כולו

(טוב, הגזמתי, לא נורא) אני רוצה ללדת, אני רוצה ילד משלי. בגלל זה אני עוברת כבר שנים טיפולי פוריות. זוגות רבים בשלב מסוים מבינים שזה לא ממש הולך, ואז חושבים על אלטרנטיבות. החל מתרומת זרע וביצית (בימים היפים ההם שעוד היו ביציות לתרומה) וכלה באימוץ ופונדקאות. נקודת המוצא של הזוגות/נשים הוא הרצון להיות הורים. בהתחלה התשוקה לפרי בטן, אחר כך הרצון לצאצא גנטי, ובסוף הרצון לחוות הורות. כשאת רוצה ילד כמעט בכל מחיר, השיקול הוא לא להיות טובה ולהציל ילד שהולך לאיבוד. זה עובר בראש, זה נמצא ברקע- אבל זה לא העיקר. העיקר הוא להיות הורה, להחזיק סוף סוף בידים שלך את הילד שלך. עד לא מזמן לא היתה בארץ אפשרות לפונדקאות, ולכן אופציית האימוץ היתה האופציה היחידה. מעט מאוד זוגות מוכנים לאמץ ילד גדול, גם בגלל חווית הגידול של ילד קטן, וגם בשל העובדה המצערת שילד גדול חווה מספיק חוויות שליליות כדי להפגע. וזוג שעבר כל כך הרבה בדרך לילד, לא מכון להתמודד עם "ידל עם עבר". זוגות מבוגרים, או נשים לא נשואות "נאלצים" לקבל ילדים מבוגרים, כי אין להם אפשרות לקבל תינוקות. ואם נחזור למה שאמרתי בהתחלה. מצבם של הילדים הגדולים באמת עצוב וכאוב, אבל למה הזוגות חשוכי הילדים אמורים להיות הגואלים שלהם? למה לא כל החברה כולה. מה גם שהעובדים הסוציאלים היו מעדיפים במקרים רבים זוגות שכבר יש להם ילדים, ושכבר התמודדו עם הורות- כדי שיוכלו לאמץ ילדים כאלה ולתת להם בית חם. אם הרחם שלי לא מתפקדת אני "אקנה רחם". זה לא שונה במאומה מאשה פוריה שמשתמשת ברחם שלה להוליד ילד במקום לאמץ ילד עזוב. הרי לא היה עולה בדעתנו לטעון כנגד אשה שיולדת ילד- למה היא לא מאמצת במקום ללדת. אז למה אלינו- הנשים הלא פוריות באים "בטענות" ומצפים שאנחנו נוותר על החלום שלנו לאחוז תינוק ולגדל אותו, ובמקום זה נלך להציל ילדים עזובים. ולמה לקבל תינוק עזוב במתנה זה מוסרי יותר מאשר "לקנות תינוק". מי שנטש את הילדים זה ההורים שלהם, וכל אדם צריך לראות את עצמו אחראי לגורלם. לא להפיל את האחראיות הזאת עלינו - האנשים שאין להם ילדים. אני רק מקוה שברור לך, שלרגע לא עשיתי מזה ויכוח ביני ובינך

נועם

 

[ינסון]

אין מה להוסיף

נועם, מה אוסיף ומה אומר... מיום ליום אני אוהבת אותך יותר (ואני לא אוהבת אנשים ככה סתם) יפה אמרת ואין לי מה להוסיף...

 

[מירבי*]

נועם יקרה, הצלחת לתאר את במדוייק

את תחושותי, אין ספק שהרבה מאוד נשים יזדהו לחלוטין עם דבריך. תודה מירבי*