מצב רוח

לאמאה

New member
מצב רוח

צעקתי בלי קול תוציאו אותי מכאן, חלצו אותי מהביצה הזו של בדידות וצער וכאב, שלחו יד ושלפו אותי החוצה. כי אני מסתכלת קדימה ורואה רק את עצמי שוב ושוב בתוך אותו יום, בתוך אותה שגרה. שגרה שבה לא קורה שום דבר טוב ואין שום תקווה.אז צעקתי, בלי קול. כי לא רציתי להפריע. כי לא רציתי להטריד את אף אחד משגרת חייו. כי חששתי שאם מישהו ישמע ויושיט יד אז אני פשוט אגרור אותו למטה, אל הביצה יחד איתי. צעקתי בשקט כי חשבתי שזה לא הוגן בכלל להשליך על מישהו אחר את כל הצער והכאב שלי. כי חששתי שעצם ההשתתפות בצער, עצם ההתחלקות בכאב תהפוך אותי לנטל. אז עכשיו מה? עכשיו פשוט כלום.
 
מזדהה..

הלוואי ויכולתי להיטיב לכתוב כמוך את מה שאני מרגישה.. זה כ"כ קשה, הצורך להישען על מישהו ולקבל עזרה יחד עם ההרגשה שאני בטח כבדה מידי ולמה להפריע, ואנשים שלא במקום הזה של השכול לא מבינים(!!) שאז מה אם עברו כבר -כמעט- 5 שנים.. כ"כ לא רוצה להיות לנטל וכ"כ זקוקה שמישו יהיה שם וישמע.. אבל אני חושבת שלאט לאט מתברגים חזרה לחיים ומוצאים את המקום שלנו.. פה ושם מגלים איזה חבר או חברה עליהם אפשר להישען מידי פעם ולא מידי כבד להם. פתאום איזה אדם שמסתבר שהוא מקשיב נפלא.. או מישו שמתגלה כחכם שנותן לנו כל פעם נקודת ראות טובה יותר על המצב מאשר נקודת הראות שלנו.. ובסוף מה"חלקיקים" האלה של הקשבה קצת מכל אחד- שורדים... הצעה שלי, זה לא יעלם. תמיד ישאר חלק שמרגיש לבד כי אֲת לבד בכאב, לבד בשכול. אז שני דברים: חפשי חבר/ה-שכול/ה שיוכלו להבין את מהות והרגשת השכול ויפיגו מעט את הלבד של הכאב והבדידות. ודבר שני, תנסי לצעוק עם קצת קול, בלחש, אולי יש סביבך מישהו שמאזין לך ומחכה לשמוע בקשה כדי לעזור- אבל לא יכול לשמוע את הצעקה הדוממת...
 
וואו.. שתי התירוצים שציינת, הם בדיו

בדיוק התירוצים שלי... בגלל זה... לא שיתפתי אפחד שלא חווה משהו דומה במה שעובר עלי, כי א' קול, הוא בכלל לא יבין.. ב' קול, למה לי להראות לו ת'צד הרע של החיים.. אם טוב לו שימשיך לחיות באשלייה.. בתקווה שהרוע לא יגיע אליו. ג' קול, למה לי להכביד על בני אדם עם הצרות המסובכות שלי?! יש להם ת'צרות שלהם, למרות שלרובן אני בטוחה שזה הרבה פחות מסובך... בקיצור.. תירוצים תירוצים.. ומזה לא יוצא כלום! את חייבת למצוא לך לפחות בן אדם אחד שתוכלי לדבר איתו על מה שעובר עלייך.. אבל חשוב שתרגישי נוח.. אני כשלא הרגשתי נוח עם בני אדם מסויימים, פשוט הפסקתי לדבר על הנושאים האלה איתם.. ומותר לך... בהצלחה..
 
למעלה