מצאתי את זה , אבייתר אולי אתה יודע
- פותח הנושא elians
- פורסם בתאריך
- מצב
elians
New member
אביתר777777777777777
New member
נראה כמו קטר HUNSLET עם חלוקת
גלגלים 0-6-0. זהו קטר המיועד להפעלה גם במסילות צרות והקטר המופיע באיור מיועד להובלות תעשייתיות ועיתוקים תעשיתיים בבתי-חרושת בהם קיימות מסילות ברזל באורך לא גדול. אם תוכל לשלוח לי את הקישור המדוייק לאיור, אוכל להסביר לך בצורה הרבה יותר מפורטת. כעקרון זהו קטר אנגלי והוא נבנה בעיר לידס בחמישית הראשונה של המאה העשרים. והנה בשבילך קטע מתוך מאמר שלי שיראה אור ביד-בן צבי בעתיד: הקטע עוסק במסילות ברזל צרות: "מסילות ברזל צרות ברוחב 60 ('דקוביל') או 75 ס"מ, איפיינו פרוייקטים תעשייתיים ראשונים שתרמו לפיתוח ולבנין הארץ במחצית הראשונה של המאה ה- 20 ומעט לאחריה. השימוש במסילה צרה נפוץ היה בעיקר באזורים בהם רצו לחסוך בהשקעה ובתשתית, שכן במסילה זו ניתן להשתמש בקטרים ובקרונות קטנים יותר, באדנים קצרים יותר, בפסים קלים יותר ולהתוותה ברדיוס סיבוב קטן יותר מאשר במסילה התקנית שרוחבה 143.5 ס"מ. כל אלה מגבירים את יכולת תמרון התנועה באופן ניכר בהשוואה למסילה התקנית. תכונות אלה משמעותיות בעיקר במעבר טופוגרפי קשה בהרים ובאזורים ששטח התפעול בהם מוגבל בגודלו כדוגמת שטחי הזיכיון בצפון ים-המלח. המחיר הנמוך, משך הבניה הקצר ויכולת הניידות הרבה של מסילה צרה, הם שהביאו לנפוצותה בבתי חרושת, במחצבות, במכרות, בתחנות כוח ובשימושים צבאיים ברחבי העולם. בעטיין של סיבות אלה, גבר השימוש במסילה זו לאחר מלחמת העולם הראשונה שתוצאותיה גרמו למשבר כלכלי עולמי. בחלק מהמקומות שיוזכרו להלן, נדחפו קרוניות המסילה הצרה בידי כוח האדם או הבהמה. הנחת מסילה תקנית בשני בתי החרושת של חברת האשלג היתה מחייבת תכנון ארוך ומייגע, גוזלת קרקע רבה, אורכת בפועל זמן רב, מחייבת ביצוע נרחב של עבודות תשתית, כריה וחציבה, מייקרת את מחיר הביצוע ודורשת את עיבוין של סוללות בריכות האידוי באופן ניכר- דבר שעשוי היה להביא להקטנת הקיבולת בהן"... ומה זה דקוביל ??? הנה:שם כללי למסילה צרה ברוחב 60 ס"מ שמשמעותו בצרפתית- עיר תעשייה. יש להפריד מונח זה מבית חרושת ליצור קטרים וקרונות שפעל בצרפת בשם זה. בין 3 ל- 8 קטרי "דקוביל" מסוג DECAUVILLE TE 900, 0-4-0 DM, נטלו חלק בהקמת נמל אשדוד בתחילת שנות ה- 1960'. קטרים אלה נבנו לעבודה במסילה תקנית. אחד מהם הופעל במחצבת "טירת-יהודה" ממנה נלקחו סלעים לייבוש הים ולבניית שוברי הגלים שבנמל. מקור: אביתר רייטר.
נראה כמו קטר HUNSLET עם חלוקת
גלגלים 0-6-0. זהו קטר המיועד להפעלה גם במסילות צרות והקטר המופיע באיור מיועד להובלות תעשייתיות ועיתוקים תעשיתיים בבתי-חרושת בהם קיימות מסילות ברזל באורך לא גדול. אם תוכל לשלוח לי את הקישור המדוייק לאיור, אוכל להסביר לך בצורה הרבה יותר מפורטת. כעקרון זהו קטר אנגלי והוא נבנה בעיר לידס בחמישית הראשונה של המאה העשרים. והנה בשבילך קטע מתוך מאמר שלי שיראה אור ביד-בן צבי בעתיד: הקטע עוסק במסילות ברזל צרות: "מסילות ברזל צרות ברוחב 60 ('דקוביל') או 75 ס"מ, איפיינו פרוייקטים תעשייתיים ראשונים שתרמו לפיתוח ולבנין הארץ במחצית הראשונה של המאה ה- 20 ומעט לאחריה. השימוש במסילה צרה נפוץ היה בעיקר באזורים בהם רצו לחסוך בהשקעה ובתשתית, שכן במסילה זו ניתן להשתמש בקטרים ובקרונות קטנים יותר, באדנים קצרים יותר, בפסים קלים יותר ולהתוותה ברדיוס סיבוב קטן יותר מאשר במסילה התקנית שרוחבה 143.5 ס"מ. כל אלה מגבירים את יכולת תמרון התנועה באופן ניכר בהשוואה למסילה התקנית. תכונות אלה משמעותיות בעיקר במעבר טופוגרפי קשה בהרים ובאזורים ששטח התפעול בהם מוגבל בגודלו כדוגמת שטחי הזיכיון בצפון ים-המלח. המחיר הנמוך, משך הבניה הקצר ויכולת הניידות הרבה של מסילה צרה, הם שהביאו לנפוצותה בבתי חרושת, במחצבות, במכרות, בתחנות כוח ובשימושים צבאיים ברחבי העולם. בעטיין של סיבות אלה, גבר השימוש במסילה זו לאחר מלחמת העולם הראשונה שתוצאותיה גרמו למשבר כלכלי עולמי. בחלק מהמקומות שיוזכרו להלן, נדחפו קרוניות המסילה הצרה בידי כוח האדם או הבהמה. הנחת מסילה תקנית בשני בתי החרושת של חברת האשלג היתה מחייבת תכנון ארוך ומייגע, גוזלת קרקע רבה, אורכת בפועל זמן רב, מחייבת ביצוע נרחב של עבודות תשתית, כריה וחציבה, מייקרת את מחיר הביצוע ודורשת את עיבוין של סוללות בריכות האידוי באופן ניכר- דבר שעשוי היה להביא להקטנת הקיבולת בהן"... ומה זה דקוביל ??? הנה:שם כללי למסילה צרה ברוחב 60 ס"מ שמשמעותו בצרפתית- עיר תעשייה. יש להפריד מונח זה מבית חרושת ליצור קטרים וקרונות שפעל בצרפת בשם זה. בין 3 ל- 8 קטרי "דקוביל" מסוג DECAUVILLE TE 900, 0-4-0 DM, נטלו חלק בהקמת נמל אשדוד בתחילת שנות ה- 1960'. קטרים אלה נבנו לעבודה במסילה תקנית. אחד מהם הופעל במחצבת "טירת-יהודה" ממנה נלקחו סלעים לייבוש הים ולבניית שוברי הגלים שבנמל. מקור: אביתר רייטר.
יש לך "במקרה" תמונה של קטר דקוביל
בטירת יהודה ?....................
יש לך "במקרה" תמונה של קטר דקוביל
בטירת יהודה ?....................
אביתר777777777777777
New member
חחח../images/Emo6.gif יש לי תמונה איתך על קטר
יש לי תמונה איתך על קטר
דקוביל באזור שם. אני אחפש לך תמונה מימים של פעילות אליהם התכוונת כמובן יא מוטס ! יש לי תמונה של קטר כזה ולידו קטר מס' 110 של ר"י בתוך המחצבה.
חחח
דקוביל באזור שם. אני אחפש לך תמונה מימים של פעילות אליהם התכוונת כמובן יא מוטס ! יש לי תמונה של קטר כזה ולידו קטר מס' 110 של ר"י בתוך המחצבה.
התכוונתי לתמונות שלי...
התכוונתי לתמונות שלי...חחחיש לי תמונה איתך על קטר
דקוביל באזור שם. אני אחפש לך תמונה מימים של פעילות אליהם התכוונת כמובן יא מוטס ! יש לי תמונה של קטר כזה ולידו קטר מס' 110 של ר"י בתוך המחצבה.
ייתכן קטר מתוצרת Krauss
לפי צורת תא הנהג, נראה לי שהמדובר בקטר מתוצרת חברת Krauss הגרמנית (זו שייצרה גם את קטר מספר 10 שעומד היום במוזיאון הרכבת), אם כי רוב הקטרים הקטנים שיוצרו בגרמניה באותה תקופה נראו די דומים. בכל מקרה, זה לא מזכיר לי שום דבר מהארץ.
ייתכן קטר מתוצרת Krauss
לפי צורת תא הנהג, נראה לי שהמדובר בקטר מתוצרת חברת Krauss הגרמנית (זו שייצרה גם את קטר מספר 10 שעומד היום במוזיאון הרכבת), אם כי רוב הקטרים הקטנים שיוצרו בגרמניה באותה תקופה נראו די דומים. בכל מקרה, זה לא מזכיר לי שום דבר מהארץ.
shapira meir
New member
סקרנות.....
למה צריך את ה-0 בסידור הגלגלים? ז"א, מדוע לא כל הקטר נשען על גלגלים, שניים בסוף ושניים בהתחלה ועוד באמצע, מדוע חלק מהקטר "באויר"? בגלל העקלתונים?
סקרנות.....
למה צריך את ה-0 בסידור הגלגלים? ז"א, מדוע לא כל הקטר נשען על גלגלים, שניים בסוף ושניים בהתחלה ועוד באמצע, מדוע חלק מהקטר "באויר"? בגלל העקלתונים?
סוגי הגלגלים בקטרי הקיטור
הקטרים הראשונים שנבנו בתחילת המאה ה-19 כללו רק גלגלים מניעים, והטעם לכך פשוט - באופן זה כל משקל הקטר מנוצל להגדלת החיכוך עם המסילה, שהינו הכרחי לשם ניצול הספק הקטר באופן המיטבי. עם זאת, עם התפתחות הקטרים, התברר שבמצבים מסוימים, עדיף להשתמש בגלגלים מניעים גדולים ככל האפשר (במיוחד בהקשר של מהירויות גבוהות). אבל כאשר הגדילו את קוטר הגלגלים, לא נותר מספיק מקום בתוך מידת הטעינה (הגודל המירבי המותר לקרון או קטר) המקובלת במערכת בשביל לכלול מעל לגלגלים המניעים רכיבים בעלי חתך 'עמוק' כמו תא האש ותא הנהג, ולכן הוזזו אלו אחורה. בקטרים בעלי תא אש קטן, אין בכך כל בעיה, אולם בשביל להשיג את הבעירה הדרושה להשגת מהירויות גבוהות נדרש תא אש גדול וכבד, וכך נולד הצורך בגלגלים עוקבים, שיתמכו בתא האש הגדול הזה, על חשבון המשקל המשמש להנעה. לגלגלים הקדמיים תפקיד כפול - גם לתמוך במשקל חלקו הקדמי של הקטר וגם להקל על הכניסה לעקלתונים. נכון שהיה עדיף להשתמש בגלגלים מניעים לתמיכה במשקל הקטר, אבל בגלל האופן שבו הצירים המניעים מחוברים אחד לשני, הדבר היה גורם לקשיים במעבר על עקלתונים חדים, ולכן סידורי גלגלים בעלי 5 או 6צירים מונעים המחוברים ביניהם היו נדירים למדי מחוץ לקווים מאוד ראשיים. כמובן שהמגבלה הזאת הטרידה בוני קטרים רבים, וחלקם מצאו לה פתרונות יצירתיים ומעניינים שהתבססו בדרך כלל על חלוקת הצירים המניעים לשתי קבוצות - חפשו ב-'גוגל' את השמות Beyer-Garratt, Fairlie ו-Mallet בתוספת המילה Locomotive בשביל ללמוד עוד על קטרי קיטור כפולים ומפרקיים (השמות הם שמות הממציאים או היצרנים העיקריים). ובכדי להשלים את התשובה - מטבע הדברים, מצבים שונים דרשו פתרונות טכניים שונים שהובילו למגוון האדיר של סידורי גלגלים לקטרי קיטור, שחלקו הקטן מפורט בעמוד ההסברים הטכניים בפרק ה-'נייד' באתר 'חדשות הרכבת'.
סוגי הגלגלים בקטרי הקיטור
הקטרים הראשונים שנבנו בתחילת המאה ה-19 כללו רק גלגלים מניעים, והטעם לכך פשוט - באופן זה כל משקל הקטר מנוצל להגדלת החיכוך עם המסילה, שהינו הכרחי לשם ניצול הספק הקטר באופן המיטבי. עם זאת, עם התפתחות הקטרים, התברר שבמצבים מסוימים, עדיף להשתמש בגלגלים מניעים גדולים ככל האפשר (במיוחד בהקשר של מהירויות גבוהות). אבל כאשר הגדילו את קוטר הגלגלים, לא נותר מספיק מקום בתוך מידת הטעינה (הגודל המירבי המותר לקרון או קטר) המקובלת במערכת בשביל לכלול מעל לגלגלים המניעים רכיבים בעלי חתך 'עמוק' כמו תא האש ותא הנהג, ולכן הוזזו אלו אחורה. בקטרים בעלי תא אש קטן, אין בכך כל בעיה, אולם בשביל להשיג את הבעירה הדרושה להשגת מהירויות גבוהות נדרש תא אש גדול וכבד, וכך נולד הצורך בגלגלים עוקבים, שיתמכו בתא האש הגדול הזה, על חשבון המשקל המשמש להנעה. לגלגלים הקדמיים תפקיד כפול - גם לתמוך במשקל חלקו הקדמי של הקטר וגם להקל על הכניסה לעקלתונים. נכון שהיה עדיף להשתמש בגלגלים מניעים לתמיכה במשקל הקטר, אבל בגלל האופן שבו הצירים המניעים מחוברים אחד לשני, הדבר היה גורם לקשיים במעבר על עקלתונים חדים, ולכן סידורי גלגלים בעלי 5 או 6צירים מונעים המחוברים ביניהם היו נדירים למדי מחוץ לקווים מאוד ראשיים. כמובן שהמגבלה הזאת הטרידה בוני קטרים רבים, וחלקם מצאו לה פתרונות יצירתיים ומעניינים שהתבססו בדרך כלל על חלוקת הצירים המניעים לשתי קבוצות - חפשו ב-'גוגל' את השמות Beyer-Garratt, Fairlie ו-Mallet בתוספת המילה Locomotive בשביל ללמוד עוד על קטרי קיטור כפולים ומפרקיים (השמות הם שמות הממציאים או היצרנים העיקריים). ובכדי להשלים את התשובה - מטבע הדברים, מצבים שונים דרשו פתרונות טכניים שונים שהובילו למגוון האדיר של סידורי גלגלים לקטרי קיטור, שחלקו הקטן מפורט בעמוד ההסברים הטכניים בפרק ה-'נייד' באתר 'חדשות הרכבת'.
shapira meir
New member
אביתר777777777777777
New member
אביתר777777777777777
New member
או כמו שפול מבטא: "הנזלט" ../images/Emo6.gif
או כמו שפול מבטא: "הנזלט"
תיקון
אני חושש שטעיתי והטעתי בהודעה הקודמת - צורת תא הנהג של הקטר בשרטוט אמנם אופיינית לקטרים גרמניים, אבל בהחלט לא מייחדת אותם, וכמו שאביתר ציין, גם לחלק מהקטרים שיוצרו על-ידי חברת Hunslet הבריטית היתה צורה דומה. דרך אגב דוקטור, אשמח אם תוכל לזרוק במילה וחצי (לא יותר) מה היה כתוב בספר שלך ליד השרטוט, בשביל שנוכל למצוא חומר על הקטר באינטרנט - בעצם, אשמח גם אם מי שהעלה את השרטוט במקו יספר מאיפה הוא לקח אותו (וגם למה הוא עשה זאת בלי לבקש אישור מהאדם שפרסם אותו - מדובר בשרטוט חדש, ולא של היצרן, כך שחלות עליו זכויות יוצרים).
תיקון
אני חושש שטעיתי והטעתי בהודעה הקודמת - צורת תא הנהג של הקטר בשרטוט אמנם אופיינית לקטרים גרמניים, אבל בהחלט לא מייחדת אותם, וכמו שאביתר ציין, גם לחלק מהקטרים שיוצרו על-ידי חברת Hunslet הבריטית היתה צורה דומה. דרך אגב דוקטור, אשמח אם תוכל לזרוק במילה וחצי (לא יותר) מה היה כתוב בספר שלך ליד השרטוט, בשביל שנוכל למצוא חומר על הקטר באינטרנט - בעצם, אשמח גם אם מי שהעלה את השרטוט במקו יספר מאיפה הוא לקח אותו (וגם למה הוא עשה זאת בלי לבקש אישור מהאדם שפרסם אותו - מדובר בשרטוט חדש, ולא של היצרן, כך שחלות עליו זכויות יוצרים).
אביתר777777777777777
New member
דגם 00324. אולי תוכל
למצוא לנו חומר עליו ??? יחד עם זאת, יש לזכור שקטר כזה לא היה בארץ. אני אראה לפול את התמונה שיזהה בשבילנו. על-פי הבנתי ידידי המלומד: עומד לצאת לאור ספר מס' 2 על קטרי "הנסלט" ופול (השמנדריק שלנו) מצפה לו בכיליון עיניים. בינתיים רכשתי את הספר הבא (שוקל המון) ויש בו צילומים מ-ד-ה-י-מ-י-ם על קטרי קיטור באסיה, כולל כמובן ירדן וסוריה. שים לב למשהו מצחיק: שלחתי לאתר האינטרנט של הנבטים את סריקת הכריכה הקדמית של הספר של פול ואת צילום העטיפה הקדמית של טורה על שני ספריו. מה שמגניב הוא שעורך אתר הנבטים מבקש מתנדבים שיבצעו סקירה לספר של פול ולספר על קטרי הברית !!! רוצה לעזור לו יא דוד רזה שלנו ? בהודעה הבאה אצרף לך את הקישור כמובן.
דגם 00324. אולי תוכל
למצוא לנו חומר עליו ??? יחד עם זאת, יש לזכור שקטר כזה לא היה בארץ. אני אראה לפול את התמונה שיזהה בשבילנו. על-פי הבנתי ידידי המלומד: עומד לצאת לאור ספר מס' 2 על קטרי "הנסלט" ופול (השמנדריק שלנו) מצפה לו בכיליון עיניים. בינתיים רכשתי את הספר הבא (שוקל המון) ויש בו צילומים מ-ד-ה-י-מ-י-ם על קטרי קיטור באסיה, כולל כמובן ירדן וסוריה. שים לב למשהו מצחיק: שלחתי לאתר האינטרנט של הנבטים את סריקת הכריכה הקדמית של הספר של פול ואת צילום העטיפה הקדמית של טורה על שני ספריו. מה שמגניב הוא שעורך אתר הנבטים מבקש מתנדבים שיבצעו סקירה לספר של פול ולספר על קטרי הברית !!! רוצה לעזור לו יא דוד רזה שלנו ? בהודעה הבאה אצרף לך את הקישור כמובן.
אביתר777777777777777
New member
הנה קבל ותראה איזה קטע בדף:
http://nabataea.net/hejazbk2.html אולי כדאי להגיד לפול שיכתוב בעצמו את תקציר ?
הנה קבל ותראה איזה קטע בדף:
http://nabataea.net/hejazbk2.html אולי כדאי להגיד לפול שיכתוב בעצמו את תקציר ?
אביתר777777777777777
New member
ועכשיו תראה את זה: חבל רק
שבזמן שצילמתי את העטיפה היתה שמש חזקה על הגג... אתה הרי תמיד כועס על זה ובצדק. הנה הקישור השני: http://nabataea.net/hejazbk.html
ועכשיו תראה את זה: חבל רק
שבזמן שצילמתי את העטיפה היתה שמש חזקה על הגג... אתה הרי תמיד כועס על זה ובצדק. הנה הקישור השני: http://nabataea.net/hejazbk.html
אביתר777777777777777
New member
אביתר777777777777777
New member
והנה קישור נוסף לכולם !!!
חבל רק שהתמונה לא ממש מתאימה לכותרת.......
והנה קישור נוסף לכולם !!!
חבל רק שהתמונה לא ממש מתאימה לכותרת.......
אביתר777777777777777
New member
אה... שכחתי. הנה הוא:
http://nabataea.net/jerusalem.html
אה... שכחתי. הנה הוא:
http://nabataea.net/jerusalem.html
אביתר777777777777777
New member
והנה קישור לתמונות נוספות של
הדוד: http://nabataea.net/newjerusalemline.html
והנה קישור לתמונות נוספות של
הדוד: http://nabataea.net/newjerusalemline.html
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.