המשא ומתן צריך להיות
המשא ומתן צריך להיות עם מי שהפלסטינים מחשיבים כמנהיגם. אם לא, אז זה בזבוז זמן, כי מי שיחתום הסכם לא יוכל לממש אותו. הפלסטינים בחרו את יאסר ערפאת כנשיאם בבחירות כלליות בינואר 1995, ובאותו זמן גם בחרו פרלמנט. לפני חודשיים הנשיא הנבחר ערפאת הגיש לפרלמנט הנבחר הצעה לבחור באבו-מאזן כראש ממשלה, והפרלמנט אישר את הצבעת הנשיא. לכן אלה המוסדות שאיתם מנהלת מדינת ישראל מו"מ, הם כולם חלק ממכלול אחד, גם אם יש מאבקי כוחות פנימיים. גם בישראל יש לפעמים מאבקי כוחות ואפילו חריפים בין גורמים שונים בשלטון ובכל זאת כולם חלק מאותו שלטון. כאשר מדינת ישראל מנהלת מו"מ עם ראש הממשלה ומתעלמת מהנשיא היא משלה את עצמה, לא את הפלסטינים. לפי "מפת הדרכים" צריכות להתקיים השנה בחירות חדשות בין הפלסטינים. מי שינצח בבחירות ויבחר ליצג את הפלסטינים הוא שיהיה השותף שלנו למו"מ בדיוק כמו שמי שניצח בבחירות בישראל הוא השותף של הפלסטינים למו"מ, גם אם היו מעדיפים מישהו אחר.
