מפחיד !
סליחה על הכותרת אבל סוף השבוע עבר (ועדיין) תחת פחד. לאחר שבשבועיים האחרונים הפפושים שלי סובלים משלשולים ועוד תופעות לוואי ובהמלצת הרופא שלהם עברתי להאכיל אותם ב - כמובן: רמדיה סופר פורמולה צימחית !! שבועיים הילדים אוכלים את הזוועה הזאת, וביום שישי לשם שינוי ראיתי חדשות והנה ההודעה "הנפלאה". הלב שלי ירד לתחתונים - אני מסתכלת לשטיח לראות את השנים האלו בעסוקיהם ופשוט לא מאמינה למשמע אוזני. מיד נפתח החמ"ל בבית - תוך שניה טלפון מאחי הבכור, בזמן השיחה טלפון מאמאצת (תודה על הדאגה!), מיד טלפון מאחי הצעיר וחברות. ואני עדיין לא מאמינה שזה קורה. ובמשך השבת רק בדקתי את דרגת העירנות שלהם (ביחוד של הפפוש) כי הוא כבר שבועיים הפוך לגמרה: עצוב, בלי תאבון וישנוני - למזלי לא אפטי ובלי פרכוסים. יש לציין שאני לא יודעת אם זה מקרה או לא אבל כשחזרתי לפורמולה הרגילה הוא חזר לחיים . זהו אני בעבודה, הלב שלי בבית, אני עדיין רועדת והשארתי הוראות למטפלת שבכל שינוי במצב היא תרים לי טלפון. זהו, נשאר לי להגיד רק אוף ענק.
סליחה על הכותרת אבל סוף השבוע עבר (ועדיין) תחת פחד. לאחר שבשבועיים האחרונים הפפושים שלי סובלים משלשולים ועוד תופעות לוואי ובהמלצת הרופא שלהם עברתי להאכיל אותם ב - כמובן: רמדיה סופר פורמולה צימחית !! שבועיים הילדים אוכלים את הזוועה הזאת, וביום שישי לשם שינוי ראיתי חדשות והנה ההודעה "הנפלאה". הלב שלי ירד לתחתונים - אני מסתכלת לשטיח לראות את השנים האלו בעסוקיהם ופשוט לא מאמינה למשמע אוזני. מיד נפתח החמ"ל בבית - תוך שניה טלפון מאחי הבכור, בזמן השיחה טלפון מאמאצת (תודה על הדאגה!), מיד טלפון מאחי הצעיר וחברות. ואני עדיין לא מאמינה שזה קורה. ובמשך השבת רק בדקתי את דרגת העירנות שלהם (ביחוד של הפפוש) כי הוא כבר שבועיים הפוך לגמרה: עצוב, בלי תאבון וישנוני - למזלי לא אפטי ובלי פרכוסים. יש לציין שאני לא יודעת אם זה מקרה או לא אבל כשחזרתי לפורמולה הרגילה הוא חזר לחיים . זהו אני בעבודה, הלב שלי בבית, אני עדיין רועדת והשארתי הוראות למטפלת שבכל שינוי במצב היא תרים לי טלפון. זהו, נשאר לי להגיד רק אוף ענק.