מפגשים והכרויות - ליקויי שמיעה

[אביתר30]

מפגשים והכרויות - ליקויי שמיעה

פעמיים כבר פירסמתי פה את הקבוצה בפייסבוק ולפי הנתונים שלי בפעם השניה - נכנסו 28 מוזר אם כן שהקבוצה לא גדלה לפי הצפיות {למרות שציפיות נועדו לכריות } בקיצור , כדאי שהפו"פ יתעוררו מתרדמתם..

 

[אביתר30]

תיקון קישור

שנה טובה ומתוקה

 

[נירנוש היחידה]

הקישור לא עובד

אולי כדאי לארגן מפגש או אירוע יחד עם בקול? או עם סלע? אם יהיה מפגש עם נושא אולי יותר אנשים ירצו לבוא ולהתעניין מאשר סתם להירשם לקבוצה? מה אתה חושב?

 

[אביתר30]

בקול לא מתלהבים להתעסק בהיבטים חברתיים

ובקשר לסלע אני לא יודע..

 

[נירנוש היחידה]

תודה. אני אברר

 

[bekol1]

היי אביתר

חבל שזו התחושה שקיבלת מבקול. אנחנו מאוד פתוחים להצעות חדשות, ומדי פעם מארגנים מפגשים ופעילויות חברתיות.אתה מוזמן לעקוב באתר שלנו וגם פה בפורום. מה שאנחנו מאוד מנסים לקדם בבקול הוא פעילות של החברים עצמם למען עצמם. דהיינו "עזרה עצמית". הצעד הראשון שעשית בעניין- פתיחת הקבוצה בפייסבוק- מבורך בעיניי, וכפי שכתבתי לך גם הפצנו אצלנו. הצלחות לא קורות ביום, וגם לא ביומיים, ולפעמים יש צורך בעבודה קשה והתמדה גם כשנראה שדברים לא מסתדרים. אני שוב מזמינה אותך- ואחרים- לפנות אליי באופן אישי בהצעות, יוזמות, שאלות וכל דבר אחר. בסה"כ ההצלחה היא של כולנו.

 

[אביתר30]

אמנם בעידן של עידו בניגוד לתקופה של אחיה

נראה שיש יותר סימפטיה לעניין החברתי אבל בסך הכל לא נעשה מספיק אני זוכר את "מסיבת חנוכה" בשנה שעברה כשאת והילה ניסתם "להנחות" את הקבוצה ושאלתם מה דעתנו , ואמרתי שמה שהכי חשוב ומה שאנחנו הכי צריכים זה פשוט מפגשים חברתים מקום להיפגש , לדבר , להכיר וכולם הינהנו .. ואז הילה "ברחה".. ואת מיהרת להעביר נושא... ולא רק אני חושב שבקול לא משקיעים מספיק בצד החברתי למעשה הצד החברתי הכי חשוב כי בסך הכול זה גם מנוף לתעסוקה וקריירה כי אנשים בודדים נוטים "להתייאש" ומתקשים לקדם את עצמם..

 

[נירנוש היחידה]

האם יש משהו שאפשר לעשות במסגרת הפורום?

אתה מוזמן להציע כאן או במסרים וננסה לחשוב על רעיונות שונים. מה דעתך?

 

[אביתר30]

כל עוד הפורום רדום , אין הרבה מה לעשות..

 

[נירנוש היחידה]

אתה מוזמן להעיר אותנו../images/Emo199.gif

 

[0ne Man]

נירנוש צודקת...

מי שיכול להעיר את הפורום זה רק החברים עצמם. לצערי, יש איזו תפיסת עולם משונה לרוב הקוראים בפורום, ש"יכתבו אחרים ולא אני" ורובם מסתפקים רק בקריאת הפורום, וחבל. בעבר, כשניהלתי את הפורום יחד עם צלף, ניסיתי להילחם בתופעה הזו, ללא הצלחה רבה. ניסיתי להביא נושאים מעניינים, אורחים לפורום, ארגנתי תחרויות נושאות פרסים, ואפילו קורס שפת סימנים בצ'ט TV, ובכל זאת לא היו כותבים רבים, ומבחינת הנהלת הפורומים הצלחה של פורום נמדדת במספר הכותבים בו ולא במספר הקוראים. אני בהחלט בעד מפגשים חברתיים נטו, ללא הרצאות וללא הנחיות. לשם כך צריך מקום מפגש קבוע, וגרעין של חברים שיבואו באופן קבוע. אם יהיו מפגשים קבועים, לאט לאט יגיעו עוד ועוד אנשים. הבעיה היא, שהגרעין המייסדים נוטה להתייאש בתחילת הדרך, כאשר החברים רואים שלא מגיעים עוד אנשים, הם מפסיקים לבוא בעצמם.

 

[צלף]

ואישי צודק ../images/Emo13.gif

אני התנסתי מאז ניהול הפורום במשותף עם אישי ועם קליאו במפגשים אישים ופעולות חברתיות עם כבדי שמיעה במיוחד בבית זוסמן בירושלים לאחרונה - ואני אומר פגישות אישיות מעשירות ומוסיפות פי עשר יותר ממהפעילות בפורמים.. לא שאני מזלזל בפורום וביכולות שלו - הם מוסיפים ונותנים - (עובדה לא הייתי שומע על נירנוש היחידה לולא הפורום והפסבוק

) אבל אנחנו בני אדם נולדנו לחי חברה (וגם לשמוע

) ולא לשליחת מכתבים

 

[bekol1]

חבל לי, אביתר, שאתה בוחר לראות את הדברים כך

לצערי אינך היחיד שחושב כי האחריות לשינוי המצב נופלת כולה על בקול. ראשית, כתבתי וחזרתי כי אנו ארגון לעזרה עצמית, וככזה אנו פועלים לשיתוף האוכלוסייה בשינוי מצבה. היו כבר לא מעט נסיונות לפעילויות חברתיות, וכחבר בקול אתה ודאי מקבל את ההזמנות אליהן. אם כך- מדוע קיבלת את התחושה כי אנו מנסים להתנער מן הנושא? נהפוך הוא- אחד מתפקידיי המוגדרים הוא קידום הפעילות לקבוצת הגיל הצעירה יותר, ובכל פנייה אליכם אני חוזרת ומדגישה כי הפעילות נעשית בש"פ מלא איתכם. מאז אותה פגישה בחנוכה התקיימו כבר כמה פגישות תכנון, הבהן הזמנתי את כולכם להגיע ולשתף בהצעות להמשך. אם אתה מעוניין להשמיע את קולך ולהשפיע על אופי הפעילות אתה מוזמן בחום להגיע ולשתף אותנו. נכון, ההשקעה היא רבה ולא תמיד רואים את הפירות מיד, אך לטווח ארוך היא משתלמת ואיני רואה ברירה אחרת לפגוש ולהכיר אנשים ואולי אף בת זוג. קל להטיל את האחריות על אחרים ולטעון כי אין מקום ראוי, וקשה יותר לקום ולנסות להשפיע על המצב בעצמנו. אבל אם אתה לא תעזור לעצמך- מי כן?. בהזדמנות זו אני רוצה לחזק את ידיהם של הכותבים הותיקים והקבועים בפורום, המדגימים גישה זו, לא מוותרים וממשיכים להעלות מודעות לנושא.

 

[נירנוש היחידה]

אני רוצה להוסיף לדבריה של דנה

שאף אני ניסיתי בזמנו להקים קבוצת הורים בבקול. למרות פירסומים רבים והכנה של בקול, ואף פירסומים שלי באינטרנט הגיעו לפגישה היעודה אני ועוד אמא. כמובן שאי אפשר להקים קבוצת הורים עם שתי אימהות. אז מה זה אומר? שעם הרבה רצון טוב, אי אפשר לעשות דבר אם לא נחלצים מהבועה ויוצאים מהבית ובאים. זאת הסיבה שאני מנסה דרך האינטרנט ועוד לא התיאשתי. אבל אני קוראת לכל מי שבאמת רוצה לשנות את מצבו, שיפשיל שרוולים וינסה להרים את הכפפה.

 

[צלף]

רוצה להוסיף: לפום צערא - אגרא

אני השתתפתי בקבוצה המקבילה בירושלים בבית זוסמן - ואני רוצה לומר שהיה צריך להילחם על זה בשיניים - כי היו רק שלושה קבועות + אני וגם אנחנו לא יכולנו לבוא לכול הפגישות (צריך גם לגדל ילדים) אבל התקבל אז דבר מדהים - דיברנו על החויות היותר אינטמיות של גידול ילדים ושל התמודדות עם בן זוג שומע ומשפחה שומעת וילדים שומעים, אינני מעלה אותם על הכתב כי זה יותר מידי אינטימי... אז אני קורא לכול מי שקורא כאן להצטרף לאלו שיוזמים קבוצות חברתיות לבוא לעזור להם, אבל כמובן שבקול צריך לצאת במעמסה הביקראטית של שליחת מכתבים והקצבת מתרגם לתמלול + גם מנחה לפעילות (וגם קצת עוגיות

) כי קשה לחבר מהשורה להרים את זה לבד...