מעתודאית ותיקה: אל תעשו את הטעות הז
- פותח הנושא Dafna Gil
- פורסם בתאריך
קול של שפיות
אני חושב שציניות בתגובה להודעה זו מיותרת לחלוטין. כן, עומר, אני מתכוון אליך - אפילו שמצאתי שזה נורא מצחיק מה שכתבת - זה לא כ"כ הולם. אני יכול להבין את דפנה - גם שילמה על הלימודים שלה, גם נדפקה בתפקיד חרא 6 שנים - יש בזה משהו בעייתי. אבל במקום להתייחס ללכלוכים שלה על מנהלי הפורום ויושביו, אולי כדאי שנתייחס בענייניות לשאלה שהיא מעלה. תראו, די ברור שאנשים שעשו צבא ורק אז הלכו ללמוד, בכל זאת יש הבדל בינם לבינינו. הם כבר יודעים מה זה צה"ל, למרות שאולי כל מה שהם עשו זה להיות חפ"ש בבסיס התובלה "נבלט" (שהוא בערך המקום הכי חפ"שי בצה"ל כולו). רוב מתיישבי הפורום, עם זאת, לא רק שלא ביקרו מעולם בצה"ל, אלא שמעו עליו בעיקר דברים טובים מפי מד"נים או תועמלנים למיניהם. האמת המרה על צה"ל מתבררת במלוא תפארתה בטירונות - צה"ל הוא אכן ארגון שמוכן לדפוק אנשים בשם איזושהי ראיה מערכתית, וההתחשבות שלו בך תלויה מאוד במפקדים הישירים שלך. והם - לעתים הם טובים, לעתים הם רעים, אבל בעיקר הם נראים לנו צרי אופקים ו"אנשים קטנים". חלקם באמת כאלה, מפקדים בלאי, וחלקם לא - אבל אנחנו הרי מדברים מנקודת המבט הסובייקטיבית שלנו. כמו שהמורה שקשה לקבל אצלו 100 במבחן יהיה "מורה מניאק", ככה גם המפקד שלא נותן צ'ופרים על ימין ועל שמאל יהיה "איש קטן". כרגע, אני מוכרח לומר שאני נהנה. האוניברסיטה היא כבר סוג של בית בשבילי, יש לי הרבה חברים (שאיתם נפגשים גם בחופשות וסופ"ש להעביר את הזמן), אני יוצא לבלות ברחבי ירושלים - בקיצור, אם הייתי צריך בין זה לבין להיות מש"ק עזריאלי בקריה, אין ספק מה הייתי בוחר. אני חושב שגם בצבא אני הולך לסתדר לא רע - אחרי הכל, אני בן אדם נחמד שיודע להגיע ללב של אנשים... אני לא איש צבא ולא שתול של מדור עתודה. סתם עתודאי שרוצה באמת לתרום למדינה שלו, ומוכן בשביל זה להתעלות מעבר לדברים הקטנים של היום-יום. אני יודע שמצפה לי סגל פיקודי (בייחוד בפיקוד הלא חר"פניקי) שיהיה לו קשה להבין אותי, בגיל 25-30. אני יודע שאצטרך לחיות על משכורת בעייתית (אולי לא 600 שקל - אבל בכל זאת מינימלית) שלוש שנים, ואני יודע שאתן עוד שנתיים מחיי בקבע. ידעתי זאת גם כשחתמתי את החוזה, ואפילו טרחתי לקרוא אותו בשביל לוודא שלא עובדים עליי. לא מצאתי שום דבר בחוזה הזה שירתיע אותי. תעסוקה צבאית היא לא הדבר המועדף עליי בקיץ. הייתי מעדיף לטייל בחו"ל. אני מניח, אגב, שהקיץ שניהם ישתלבו יפה ביחד. אבל בהתחשב בעובדה שאני רוצה להגיע לשירות כשאני כבר קצין ובעל ההכשרה המתאימה - אין ספק שאני מעדיף את התעסוקות עכשיו, ועל תקן מילואים, מאשר בזמן הפז"מ שדופק כשאני כבר בן 25. אולי אני (וגם עומר למען האמת) קצת משוחדים על ידי חר"פ, שמבחינתו מבטיח לנו תנאים קצת יותר נוחים מאשר לעתודאים הלא רפואיים (תעסוקות על תקן מילואים, שכר גבוה בחובה, קצונה, קבע מקוצר וכו'). בגלל זה, מעניין אותי לשמוע מה העתודאים האחרים אומרים, ועד עכשיו לא שמעתי כאן כלום חוץ מהתקפות הדדיות. עכשיו, אני רוצה לשמוע פה דעות מבוססות. הבמה לרשותכם... ולדי דבוייריס, שנה ב', רפואת שיניים, ירושלים
אני חושב שציניות בתגובה להודעה זו מיותרת לחלוטין. כן, עומר, אני מתכוון אליך - אפילו שמצאתי שזה נורא מצחיק מה שכתבת - זה לא כ"כ הולם. אני יכול להבין את דפנה - גם שילמה על הלימודים שלה, גם נדפקה בתפקיד חרא 6 שנים - יש בזה משהו בעייתי. אבל במקום להתייחס ללכלוכים שלה על מנהלי הפורום ויושביו, אולי כדאי שנתייחס בענייניות לשאלה שהיא מעלה. תראו, די ברור שאנשים שעשו צבא ורק אז הלכו ללמוד, בכל זאת יש הבדל בינם לבינינו. הם כבר יודעים מה זה צה"ל, למרות שאולי כל מה שהם עשו זה להיות חפ"ש בבסיס התובלה "נבלט" (שהוא בערך המקום הכי חפ"שי בצה"ל כולו). רוב מתיישבי הפורום, עם זאת, לא רק שלא ביקרו מעולם בצה"ל, אלא שמעו עליו בעיקר דברים טובים מפי מד"נים או תועמלנים למיניהם. האמת המרה על צה"ל מתבררת במלוא תפארתה בטירונות - צה"ל הוא אכן ארגון שמוכן לדפוק אנשים בשם איזושהי ראיה מערכתית, וההתחשבות שלו בך תלויה מאוד במפקדים הישירים שלך. והם - לעתים הם טובים, לעתים הם רעים, אבל בעיקר הם נראים לנו צרי אופקים ו"אנשים קטנים". חלקם באמת כאלה, מפקדים בלאי, וחלקם לא - אבל אנחנו הרי מדברים מנקודת המבט הסובייקטיבית שלנו. כמו שהמורה שקשה לקבל אצלו 100 במבחן יהיה "מורה מניאק", ככה גם המפקד שלא נותן צ'ופרים על ימין ועל שמאל יהיה "איש קטן". כרגע, אני מוכרח לומר שאני נהנה. האוניברסיטה היא כבר סוג של בית בשבילי, יש לי הרבה חברים (שאיתם נפגשים גם בחופשות וסופ"ש להעביר את הזמן), אני יוצא לבלות ברחבי ירושלים - בקיצור, אם הייתי צריך בין זה לבין להיות מש"ק עזריאלי בקריה, אין ספק מה הייתי בוחר. אני חושב שגם בצבא אני הולך לסתדר לא רע - אחרי הכל, אני בן אדם נחמד שיודע להגיע ללב של אנשים... אני לא איש צבא ולא שתול של מדור עתודה. סתם עתודאי שרוצה באמת לתרום למדינה שלו, ומוכן בשביל זה להתעלות מעבר לדברים הקטנים של היום-יום. אני יודע שמצפה לי סגל פיקודי (בייחוד בפיקוד הלא חר"פניקי) שיהיה לו קשה להבין אותי, בגיל 25-30. אני יודע שאצטרך לחיות על משכורת בעייתית (אולי לא 600 שקל - אבל בכל זאת מינימלית) שלוש שנים, ואני יודע שאתן עוד שנתיים מחיי בקבע. ידעתי זאת גם כשחתמתי את החוזה, ואפילו טרחתי לקרוא אותו בשביל לוודא שלא עובדים עליי. לא מצאתי שום דבר בחוזה הזה שירתיע אותי. תעסוקה צבאית היא לא הדבר המועדף עליי בקיץ. הייתי מעדיף לטייל בחו"ל. אני מניח, אגב, שהקיץ שניהם ישתלבו יפה ביחד. אבל בהתחשב בעובדה שאני רוצה להגיע לשירות כשאני כבר קצין ובעל ההכשרה המתאימה - אין ספק שאני מעדיף את התעסוקות עכשיו, ועל תקן מילואים, מאשר בזמן הפז"מ שדופק כשאני כבר בן 25. אולי אני (וגם עומר למען האמת) קצת משוחדים על ידי חר"פ, שמבחינתו מבטיח לנו תנאים קצת יותר נוחים מאשר לעתודאים הלא רפואיים (תעסוקות על תקן מילואים, שכר גבוה בחובה, קצונה, קבע מקוצר וכו'). בגלל זה, מעניין אותי לשמוע מה העתודאים האחרים אומרים, ועד עכשיו לא שמעתי כאן כלום חוץ מהתקפות הדדיות. עכשיו, אני רוצה לשמוע פה דעות מבוססות. הבמה לרשותכם... ולדי דבוייריס, שנה ב', רפואת שיניים, ירושלים
פסימיות שלא במקומה
העובדה שאת נתקעת בתפקיד רע אינה מעידה שהמסלול הוא בזבוז זמן. מעניין שאנשים איכותיים מגיעים למקומות טובים בצבא וגם לקורס קצינים. אולי את לא היית מספיק מוכשרת. חוץ מזה כשכל החברים שלך רק עכשיו שוברים את הראש מה הם ילמדו לך כבר יש תואר ולטייל במזרח הרחוק או בדרום אמריקה לדעתי הוא בזבוז זמן מוחלט. לכן לטווח הרחוק לא עשית טעות
העובדה שאת נתקעת בתפקיד רע אינה מעידה שהמסלול הוא בזבוז זמן. מעניין שאנשים איכותיים מגיעים למקומות טובים בצבא וגם לקורס קצינים. אולי את לא היית מספיק מוכשרת. חוץ מזה כשכל החברים שלך רק עכשיו שוברים את הראש מה הם ילמדו לך כבר יש תואר ולטייל במזרח הרחוק או בדרום אמריקה לדעתי הוא בזבוז זמן מוחלט. לכן לטווח הרחוק לא עשית טעות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.