מעשה בתאריך תפוגה. ויש גם מתכון בקטנה.
לפני הרבה שנים (כך מתחיל כל סיפור) קניתי נתחי דג סלמון קפואים. הם היו ארוזים בשקית ובתוך השקית - כל אחד מהם היה ארוז באריזת ואקום כמו שקית עבה מנילון או מפלסיק (כולם ודאי ראו פעם דבר כזה). משהו.
שמתי במקפיא (DEEP FREEZE). די שכחתי מזה.
השבוע הסתכלתי במקרה על השקית כי אני רוצה להוציא הכל ולנקות. פג תוקף באמצע -2014. כלומר - לפחות שנה וחצי לא בתוקף.
פתחתי. אמרתי לעצמי - נבשל אחד ונראה.
יצא כמו ביום שקניתי אותו. בבישול - יצא כמו דג טרי. חבל"ז.
הסיפור הוא לטובת אלה שמהססים אם תאריך התפוגה זה משהו קדוש. אז זהו שלא. לפעמים זה כסת"ח של היצרן. צריך לרשום אז רושמים. אנחנו צריכים להריח ולטעום. אפילו לנסות בקטנה. לא למהר ולהזביל.
צריך לזכור שבאריזה נכונה וטובה ובהקפאה (בטח בהקפאה עמוקה) דברים יחזיקו לפעמים שנים. מנסיון.
תחשבו על זה.
אהה... כמעט שכחתי. המתכון (למנה אחת).
מקלפים וחותכים תפוח/י אדמה לקוביות גדולות ומבשלים במים עם קצת מלח כמו לפירה אבל לא לגמרי. הם עוד צריכים לעבור טיגון קל.
אחרי הבישול פותחים את הסיר, שופכים את המים ומשאירים את הסיר פתוח שכל הנוזלים יתאדו.
מניחים לתפוחי האדמה להתקרר קצת.
במחבת מחממים היטב קצת שמן זית ומתבלים (מי שרוצה - לפי טעמו. אצלי זה רבע קוביית תיבול של שום ופטרוזיליה).
מכניסים את תפוחי האדמה ובוזקים מעט טימין. אני שמתי טימין יבש מקופסת תבלין. לא הרבה כי טעם הטימין קצת דומיננטי. ממש מעט.
דואגים מדי פעם להפוך את תפוחי האדמה שיצאו מטוגנים מכל הצדדים (הבנות שלי מתות על זה).
מוציאים את תפוחי האדמה לצלחת עם ניר סופג (לספוג את השמן).
לשמן שנשאר במחבת מכניסים את נתח הדג (קודם בצד של העור) וגם עליו בוזקים מעט מעט טימין. אבל באמת מעט. מי ששם טימין טרי - אפילו פחות ממעט.
אחרי שהדג משחים מלמטה לפי טעמכם - הופכים. הפעם ההשחמה יותר קצרה. לא צריך עוד טימין.
דליקטס. ללקק את האצבעות.
הייתי רעב וטרפתי. שכחתי לצלם. בפעם הבאה בלי נדר.
לפני הרבה שנים (כך מתחיל כל סיפור) קניתי נתחי דג סלמון קפואים. הם היו ארוזים בשקית ובתוך השקית - כל אחד מהם היה ארוז באריזת ואקום כמו שקית עבה מנילון או מפלסיק (כולם ודאי ראו פעם דבר כזה). משהו.
שמתי במקפיא (DEEP FREEZE). די שכחתי מזה.
השבוע הסתכלתי במקרה על השקית כי אני רוצה להוציא הכל ולנקות. פג תוקף באמצע -2014. כלומר - לפחות שנה וחצי לא בתוקף.
פתחתי. אמרתי לעצמי - נבשל אחד ונראה.
יצא כמו ביום שקניתי אותו. בבישול - יצא כמו דג טרי. חבל"ז.
הסיפור הוא לטובת אלה שמהססים אם תאריך התפוגה זה משהו קדוש. אז זהו שלא. לפעמים זה כסת"ח של היצרן. צריך לרשום אז רושמים. אנחנו צריכים להריח ולטעום. אפילו לנסות בקטנה. לא למהר ולהזביל.
צריך לזכור שבאריזה נכונה וטובה ובהקפאה (בטח בהקפאה עמוקה) דברים יחזיקו לפעמים שנים. מנסיון.
תחשבו על זה.
אהה... כמעט שכחתי. המתכון (למנה אחת).
מקלפים וחותכים תפוח/י אדמה לקוביות גדולות ומבשלים במים עם קצת מלח כמו לפירה אבל לא לגמרי. הם עוד צריכים לעבור טיגון קל.
אחרי הבישול פותחים את הסיר, שופכים את המים ומשאירים את הסיר פתוח שכל הנוזלים יתאדו.
מניחים לתפוחי האדמה להתקרר קצת.
במחבת מחממים היטב קצת שמן זית ומתבלים (מי שרוצה - לפי טעמו. אצלי זה רבע קוביית תיבול של שום ופטרוזיליה).
מכניסים את תפוחי האדמה ובוזקים מעט טימין. אני שמתי טימין יבש מקופסת תבלין. לא הרבה כי טעם הטימין קצת דומיננטי. ממש מעט.
דואגים מדי פעם להפוך את תפוחי האדמה שיצאו מטוגנים מכל הצדדים (הבנות שלי מתות על זה).
מוציאים את תפוחי האדמה לצלחת עם ניר סופג (לספוג את השמן).
לשמן שנשאר במחבת מכניסים את נתח הדג (קודם בצד של העור) וגם עליו בוזקים מעט מעט טימין. אבל באמת מעט. מי ששם טימין טרי - אפילו פחות ממעט.
אחרי שהדג משחים מלמטה לפי טעמכם - הופכים. הפעם ההשחמה יותר קצרה. לא צריך עוד טימין.
דליקטס. ללקק את האצבעות.
הייתי רעב וטרפתי. שכחתי לצלם. בפעם הבאה בלי נדר.