מערכת חינוך ואלטיסטיות

een ogenblik

New member
מערכת חינוך ואלטיסטיות

הקדמה ארוכה ממה שאני רוצה לומר באמת (ככל הנראה), היא הכרחית למדי, כדי להבין את עיקר דבריי, הנוגעים לבית ספרה של כאוס.

בבלגיה מערכת החינוך משתנה בתדירות גבוהה מדי מאז שנות ה-60. אז התרחשה מלחמת השפות בין צרפתית לפלמית, וראשים נשברו במה שכמעט הפך למלחמת אזרחים. מאז חלוקת בלגיה לאזורי שפה, גם בתי הספר זכו לתשומת לב, ומערכת החינוך עברה הלאמה מידי המערכת הקתולית, שעד אז הייתה כמעט בלבדית. היום כאשר מדברים על מערכת חינוך חופשית, מדברים בעיקר על המערכת הקתולית, שכן אין היא ניתנת על ידי רשויות הפדרליות, פרובינציליות, עירוניות. למרות זאת, ובעיקר מפאת ההסטוריה הארוכה והמוכחת של המערכת, בתי הספר הקתולים עדין נחשבים בכמה דרגות מעל שאר המערכות. מכיוון שכל בי"ס מוכר בבלגיה מחוייב לאותה מערכת, וההבדל הרישמי הוא רק בחיוב ללמוד לימודי דת קתוליים לעומת בחירה בין לימודי דת מזרמים שונים (כולל לימודי מוסר כללים), אין הבדל בפועל בין תכניות הלימוד. אבל פלמים (כי אותם אני מכירה) הם מסורתיים, ואם למערכת החינוך הקתולית יש מאה חמישים שנות מסורת, אז ברור שהיא טובה יותר, לא?

אנו גרים במרחב של האוניברסיטה העתיקה בארצות השפלה, מקום בו חינוך גבוה היה נחלת אחוזים גבוהים מן המקובל גם בעבר, ועיר המהווה גם היום מרכז לימודים תיכוניים, אליה נשלחים ילדים ממרחקים. כל כך מקובל לשלוח לכאן ילדים ללמוד לימודים תיכוניים, שבעיריות הסמוכות בכלל אין בתי ספר תיכוניים, וחברת האוטובוסים הפלמית מפעילה קווים מיוחדים בכל רחבי הפרובינציה עבור תלמידי בתי ספר. למען האמת, אם היה ביה"ס באזור המוניציפאלי אליו אנו משתייכים, היה עדין קל יותר להגיע מביתנו לבי"ס בלובן בגלל קווים אלו. התופעה הזו יוצרת מצב בלתי נסבל של חוסר מקומות לימוד בבתי הספר התיכוניים בלובן, ותלמידים מהעיר מוצאים עצמם נאלצים לצאת לערים אחרות בגלל מחסור במקומות. בשנים האחרונות ארגון הגג של בתי הספר בקתולים בלובן מארגן רישום בצורת הגרלת לוטו (ככל הנראה החל משנה הבאה ההגרלה הזו תהפוך לעירונית, ותכלול את כל בתי הספר בתחום העירייה). כל מי שרוצה להרשם חייב לרשום את בתי הספר על פי סדר העדפתו (ועדיף לכתוב את כולם, כי אחרת אפשר למצוא עצמך ללא בי"ס בעיר), ומערכת הגרלה ממוחשבת תבחר בצורה עלומה את בתי הספר, וכשהילדים מקבלים מספר רישום לבית ספר הראשון ברשימה שלהם שהיה בו מקום, פלוס מקום ברשימת ההמתנה לבתי הספר שרצו בהעדפה גבוהה יותר). כמה ששיטה זו נשמעת מופרכת, היא שיפור ניכר לעומת מחנות הקמפינג שצמחו בשערי בתי הספר בשנים הקודמות ימים רבים לפני הרישום בפועל.
מכיוון שבמרחב של לובן חינוך רישמי הוא בעל מסורת עמוקה וארוכה, ומכיוון שבבלגיה חינוך הנדסי נחשב לכאורה "רק" מכללה, ולא אקדמאי (הם מתקשים להבין מוסד כמו הטכניון, למשל, שהוא מוסד טכני שזכה בפרסי נובל), מציעים רוב בתי הספר בלובן מסלולים עיוניים, כשהמסלולים הטכניים נדחקים לשוליים. זה, עדין, המקרה הטוב. כי רוב בתי הספר לא מציעים בכלל לימודים שאינם מכוונים לתעודת בגרות, ומי שכן מציע מסלול שכזה מנסה להצניע אותו ככל האפשר, כי מי שאינו רוצה לימודים כהקדמה ללימודי המשך, שילך לבתי ספר המתמחים רק בסוג הלימודים הזה. בכיתה ז' אפשר לבחור בין לימודי לטינית לבין לא-לטינית, ובמהלך השנים תלך ההתמקצעות בתוך הלא-לטינית ותגדל לעולם ומלואו, אך תמיד מעל לכל, לטינית תחשב לתחום הנחשב ביותר, ואם לא התחלת מסלול זה בכיתה ז' תתקשה להכנס אליו מאוחר יותר (בכית ח' למעשה, כי אחר כך פשוט אי אפשר). כפועל יוצא מכך רוב רובם של התלמידים הסבירים מעוניינים להתחיל לטינית, ואם הם לא רוצים בכך, הוריהם ידחפו אותם לשם.

ואנחנו? אנחנו ישראליים, והאלטיסטיות הפלמית אינה מה שאנו מחשיבים אלטיסטיות, מה גם שבגלל אופיינו, אלטיסטיות לכשעצמה אינה מדברת אלינו.
לא יכולנו להתעלם מדעת הקהל הסוברת שבתי ספר קתולים מספקים לימוד טוב יותר, אך לטינית ממש לא נראתה לנו הכרחית.
רשמנו את כאוס להגרלה, וכיוונו לביה"ס פרובינציאלי המציע לימודי אומנות, אך הרישום אליו התחיל אחרי הרישום להגרלה ולא יכולנו להיות בטוחים שלכאוס יהיו בו מקום. שמחנו מאוד שכאוס ידעה היטב שאינה רוצה ללמוד לטינית, וממש לא התרגשנו שהיא רוצה אומנות (תחום מוזר מאוד, שרק בית ספרה של כאוס ועוד בי"ס קתולי אחד מציעים).
עוד לפני שהרשמה לבית הספר בו חפצנו נפתחה, כאוס התקבלה לבית הספר הקתולי שמציע גם לימודי אומנות, שהוא אחד משלושת בתי הספר *ה*נחשבים בלובן. כל מי ששמע על כך (ילדים או הורים) קינא בנו מאוד.
ביום העיון אליו הלכנו נציגי ביה"ס דיברו בגאווה גדולה על לימודי הלטינית בו. על לימודי היוונית לטינית בו. הם גם הזכירו קצת לימודי מדעים "כי היום גם זה חשוב", והדגישו שבבית ספרם אלו לימודים הניתנים כחלק מהלימודים העיוניים ולא הלימודים הטכנולוגיים. על שאר תחומי הלימוד הרבים מאוד בבית הספר (זהו בית הספר הגדול ביותר באזור, עם המגוון הגדול ביותר של תחומי לימוד) לא נאמר דבר. הם פשוט אינם נחשבים כמשהו שישכנע הורים לרשום את ילדיהם לאותו בית ספר (שיכנוע שאיני מבינה, כי הרי במילא נרשמים לשם בערך פי שלושה מיכולת הקיבול שלהם). האיש ואני קיבלנו בחילה.
בסופו של דבר, לאחר המתנה מורטת עצבים ברשימת ההמתנה, כאוס התקבלה לביה"ס הפרובינציאלי אותו רצתה. מייד שלחנו מכתב ויתור על מקום בביה"ס האלטיסטי (וכנראה הפכנו ילד אחד והורים לשמחים מאוד עם המקום שהתפנה), ונרשמנו ללמודים בביה"ס הקטן יותר, עם מסלולים מקצועיים ללא בגרות, מסלולים טכנולוגיים עם בגרות ומסלול אומנות. מכרים רבים, הורים ולא הורים, הביעו תדהמה על המהלך הזה.
ביום העיון שנערך להורי תלמידים חדשים השבוע סופר לנו באותה גאווה על כך שתלמידי המסלול המקצועי בשנת הסיום יכולים לבחור ללמוד חצי שבוע בביה"ס וחצי בסטאז' במקום עבודה, ועל כך שתלמידי שנת י"ג באומנות הולכים לסטאז' במוסדות אומנות נחשבים מאוד בכל רחבי אירופה. ולא, התחושה הטובה שלי אינה נובעת מכך שאם כאוס תשרוד בלימודי אומנות היא תוכל לעשות סטאז' נחשב, היא נובעת מהיחס מלא הכבוד שתלמדי המגמות המקצועיות זכו לו.
כי בעוד לימודים כבודם במקומם מונח, זהו חינוך איכותי בעיני.
 
לטנית? מי צריך לטינית?????????

אלוהים אדירים, רק זה היה חסר לך. איזה יופי שקיבלתם מה שנכון לכאוס. נשמע מלחיץ מאוד!!!!!
החינוך בתיכונים חינם?
איזה שפות הם לומדים בביה"ס במסגרת חובה?
 

een ogenblik

New member
כי זה מה שנחשב. ככה.

בתי ספר יסודיים הם בחינם לגמרי (למעט ארוחות, אך רק אם רוצים).
בי"ס תיכון עצמו הוא בחינם, אך הציוד הנלווה כבר אינו בחינם.
בכיתה ז' הם עדין לומדים רק צרפתית חובה כתוספת להולנדית (חוץ מאלה שלומדים במסלול לטינית, כמובן). בח' יתחילו ללמוד גם אנגלית כחובה (ויוונית למי שיחליט שלטינית לבדה אינה מספקת).
צרפתית ואנגלית תמשכנה להיות חובה לכולם עד סוף י"ב, כאשר תהיינה אופציות לפי מסלולי לימוד ל: לטינית, יוונית עתיקה, גרמנית, ספרדית, איטלקית. אבל לא משנה באיזה מסלול, אפשר רק צירוף של שתי שפות מכל אלו (לטינית פלוס יוונית עתיקה, או שתיים מתוך גרמנית, ספרדית, איטלקית).
האנומליה הפלמית הידועה, שכבר עכשיו מתקיימת בכאוס, היא שלמרות שהם לומדים צרפתית מכיתה ה' ואנגלית רק מכיתה ח', שליטתם באנגלית טובה לעין ערוך.
 


 

forglemmigej

New member
הילדים שמגיעים מרחוק זה כמו לימודי פנימיה איך זה הולך בדיוק

לפי מיטב הבנתי ממה שתארת על רמת הלימוד בלובן שהיא עיר אוניברסיטאית אז כשהוקמו האוניברסיטאות הראשונות הן התחילו מארבעת מקצועות חובה: פילוסופיה, משפטים , תאולוגיה ורפואה היות שהראשונה שבהן היתה באיטליה , אוניברסיטת בולניה יתכן ושםת הלימוד לטינית היתה חובה ביתר האוניברסיטאות שקמו אחריה ברחבי היבשת, לטינית היתה שפת המשכילים אחרי זה עברו לגרמנית, צרפתית והיום זה אנגלית, נדמה לי כשהוקמה האוניברסיטה העברית או הטכניון רצו ששפת הלימוד תהיה בהן גרמנית בדיוק כמו שפרופסור זלצבורג ופרופסור אברבוך למדו, אחרת יהיה פה זקנדלים וזקנדלים כל יום..בדרך כלל מי שיכל ללמוד היו אלו בני עשירים מועטים והם כנראה למדו מראש השכלה נרחבת עם הרבה שפות לא רלבנטיות לפני שהתקבלו לאוניברסיטה. במדינות עם דת מדינה לותרנית מרטין לותר המייסד מראש תרגם את התנך לגרמנית כדי שכולם יוכלו לקרא וללמוד ולא רק העשירים בני המזל, זה היה גם בסמוך להמצאת הדפוס של גוטנברג אז היה קל יותר להדפיס את מהדורות התנך הראשונות,הוא תרגם את התנך מעברית בכלל הוא למד תאלוגיה וחלק מתוכנית הלימודים היו גם לימודי עברית, אגב בבר-אילן יש תוכנית ללימודי עברית לסטודנטים לתאולוגיה מגרמניה.
 

een ogenblik

New member
הקמת הטכניון

מלחמת השפה בחינוך הארץישראלי התקיים עוד לפני הקמת הטכניון למעשה. ארגון יהודי-גרמני לא-ציוני, שממש לא ראה בתחיית השפה העברית נר לרגליו, היה זה שתרם את מרבית הכספים, וראה בסיבה הפרקטית של מחסור במילים בשפה הצעירה לעומת השפה המדעית העשירה הגרמנית כסיבה מעולה לנהל את הלימודים במוסד לו תרמו חלק ארי מן הכספים בגרמנית.
הסתדרות המורים בארץ ישראל, לעומת זאת, ראתה לנכון לחדש את השפה העברית מהר ככל האפשר. הם והתלמידים המיועדים רצו עברית מתוך תמיכה באידיאולוגיה שדרשה שהעברית תתפתח.
מדובר על ערב מלחמת העולם הראשונה, ולא על העליה היקית או משהו הקשור בצורה כלשהי לכך.

אני אמנם מתגוררת באזור לובן, אך מערכת החינוך הפלמית אינה מתרכזת בלובן. השורשים לחשיבות הלטינית בחינוך התיכוני אינם נמצאים בהסטוריית הלימוד האוניברסיטאי במאה ה-15, אלא באחריות הכנסיה הקתולית על רוב החינוך התיכוני לאורך דורות, עד אמצע המאה ה-20 לכל הפחות. רק בתחילת שנות ה-80 הוארך חינוך החובה בבלגיה אל החינוך התיכוני.
היחודי ללובן, מבחינה זו, שהיא היוותה מרכז חינוכי חסר פורפורציות לגודל האוכלוסיה בגלל האוניברסיטה, והתקיימו בה הרבה מאוד מוסדות חינוך כנסייתים. עד היום, מתוך 19 בתי ספר תיכוניים, 13 הם כנסייתיים (3 הם של הרשות המוניציפלית, אחד של הפרובינציה ושניים הם חינוך פרטי לחלוטין). מכיוון שלובן היוותה מרכז חינוכי כה גדול, לרוב רובן של הרשויות המוניציפליות סביבה אין בתי ספר תיכוניים כלל. בעבר זו לא באמת הייתה בעיה, אך מכיוון שכיום חוק חינוך חובה הוא עד גיל 18, ילדים חייבים ללכת ללמוד בתיכון כלשהו, ולובן היא המרכז לכך. פועל יוצא מכך הוא שבערך רק 1 מכל 4 תלמידי תיכון בלובן גם מתגורר בשטח השיפוט העירוני שלה. באופן פרדוקסלי, זה מביא למצב בו תלמידי תיכון מלובן נוסעים למקומות מרוחקים אחרים.
ודרך אגב, לא, אין אלו פנימיות. בית הספר היחידי המתחזק פנימיה ככל הידוע לי הוא בית הספר למוזיקה, המיועד מלכתחילה רק החל מתלמידי כיתה ט', ומושך אליו תלמידים גם ממדינות זרות.
 

een ogenblik

New member
לא יודעת

עיקר הבעיה, בעיני, אינה בחשיבות (היתרה עד למאוד!) שהם מייחסים ללטינית עצמה, כמו שבגיל 12 מצפים מהם לקבוע את מסלול חייהם. הרי בסופו של דבר, כמה מאיתנו בכלל עוסקים בחיינו הבוגרים במה שלמדנו בחטיבת ביניים?
זה, וכמובן, האליטסטיות המוטמעת בבחירת לימוד של שפה מתה לעומת כל שאר מה שאפשר ללמוד. ההתייחסות למסלולים טכנולוגים כאל מיועדים לכשלונות מבין התלמידים, עד כדי אי יכולת להבין מוסדות לימוד כמו הטכניון, שנקראים על שם הלימודים הטכניים שלהם, שמתגאים בכך, ויש להם סוללת פרסי נובל לגבות את הגאווה הזו. לא שהאלטיסטיות של הטכניון מוצאת חן בעיני, דרך אגב, אבל לפחות יש לה במה להאחז.
בית ספרה של כאוס מוצא חן בעיני בגלל יחס הכבוד שהם נותנים לכל מסלולי הלימוד בהם, ולא בגלל העובדה שאינם מלמדים לטינית בכלל. (כי, בסופו של דבר, גם לזלזל בלטינית איני מזלזלת, עבור מי שבאמת רוצה ללמוד זאת.)
 

La Milagrosa

New member
כבר כמורה בתיכונים ישראליים טענתי מעל לכל במה

שחייבים להחזיר לישראל את החינוך המקצועי האיכותי שהיה בשנות השבעים, ויפה שעה אחת קודם. נגרות, מכונאות רכב, חשמל.
אני התחלתי ללמד במערכת החינוך הישראלית התיכונית הרקובה-מיסודה בשנת 1998. אז כבר היה את הקקה הזה של "כיתות מב"ר" ו"כיתות מסמ"ר" וכיתות לא-זוכרת-מה, ומשרד החינוך הוריד לזנות את רמת בחינות הבגרות (לפחות במקצוע שלי- היסטוריה- אבל אני יודעת שגם באחרים) עם מיקוד (שאומר מראש איזה נושאים יהיו במבחן), שאלות ידועות מראש (כן כן! בחיי), ושאר שיקוצים ותועבות, שלדעתי הדבר היחיד שייצא מהם זה שבעולם יתחילו להתייחס לתעודת בגרות ישראלית כמו לתעודת בגרות מאפגניסטן או מבנגלדש, ובצדק!
ולמה הורידו ככה את הרמה ויצרו את כל המב"רים האלו במקום לאפשר מסלולים מקצועיים, שיתנו לתלמידים מקצוע טוב ושימושי ביד בתום 12 שנות לימוד?
כי המסר של המערכת למורים היה, שכולם כולם חייבים תעודת בגרות מלאה, בכל מחיר, גם אם הם ממש לא בנויים ללימודים עיוניים ולא מסוגלים לזה. כי להיות מכונאי או ספר או נגר זה הרי "כשלון", זה בושה.
כי ליהודים ולישראלים זה מאד קשה לכבד אדם אם הוא לא מנהל של משהו, או איזה דוקטור למשהו.
אז אני, כמחנכת כיתת מב"ר מלאה בנערים ונערות מקסימים, חיוביים, ערכיים- הרגשתי שאני מבצעת פשע כשאני מכריחה אותם ללמוד בכוח ודופקת להם בראש ש"הם מסוגלים" לעשות בגרות מלאה, כשידעתי שהם ממש לא, וגם לא האמנתי שהם צריכים לעשות את זה.
לא לימדנו אותם שום דבר שיכול היה באמת לשמש אותם ולהעניק להם עתיד מקצועי מכובד.
וכשהם נכשלו- כצפוי- שרידי הערך העצמי שלהם התנפצו, כי הרי כולם כל הזמן דפקו להם בראש שהם מסוגלים, ואם הם נכשלו סימן שהם לא שווים כלום.
בקיצור, לא חסכתי את דעותיי מחבריי לצוות ומהנהלות בתי הספר בישיבות המורים (עכשיו אתם מבינים למה היו מפטרים אותי כל שנה), אבל זה לא עזר לי כי הייתי אחת נגד כל המערכת.
 

forglemmigej

New member
גם בדנמרק יש פחות ופחות

מה שקוראים Vocational schools, הרבה נסגרים כולם רוצים להיות עוכרי דינאק או כלכלנים, מי שעושה את רוב העבודות כפיים אלו המזרח אירופאים שאצלם זו לא בושה.
 

נחמנית

New member
היה מרתק לקרוא

מצידי את מוזמנת לכתוב הקדמות ארוכות שכאלה כל יום. שאלה עקיפה - איך למדת להכיר כל כך טוב את המערכת, ההיסטוריה שלה ואיך לנווט בה? זה מדהים ונהדר בעיניי שידעתם להבין לעומק את האפשרויות ולעזור לכאוס לנווט בסבך הזה
 

een ogenblik

New member
תודה

אני פשוט קוראת אובססיבית. אז כל חלקיק מידע שאני רוכשת מהסביבה מייד מגובה בקריאה על אותו מידע.
וזה לא בדיוק שעזרתי (עזרנו) לכאוס לנווט. את רוב הידע שלה היא צברה מחבריה, כפי שהם עושים בגיל הזה. אנו פשוט גיבינו את חוסר רצונה ללמוד לטינית, ובתי הספר היחידים שלקחנו אותה לראות היו אלו עם תכניות האומנות. אם לא הייתה לה נטיה אומנותית היינו בצרות גדולות, כי באמת שאיני יודעת איך בגיל 12 אפשר להחליט על מסלול לימודים שיוביל אותך עד סוף האוניברסיטה/הכשרה מקצועית.
 

KallaGLP

New member
אכן נשמע הזוי.

ולא כי מציעים ללמוד לטינית (אני בהחלט בעד שמי שרוצה ללמוד לטינית ילמד לטינית ולא חושבת שזה מיותר), אלא כי כופים את הלטינית על כל התלמידים העיוניים בלי אבחנה. אגב, במדינות רבות קורה דבר הפוך שעצוב מבחינתי לא פחות - אמנם מלמדים מקצועות הומאניים, אך מבחינת חשיבות דווקא דוחקים אותם לשוליים לעומת מדעים מדויקים, הנדסה, מחשבים ועוד.
 

een ogenblik

New member
אה, הכפיה

נסיון הדחיפה בישראל לכיוון חמש יחידות מתמטיקה (ומדעים) נראה לי מופרך. אין סיבה שמי שאינו טוב במתמטיקה ירגיש אידיוט רק כי שר החינוך חושב שמתמטיקה חשובה.
ממש כמו שאין סיבה שמי שלא רוצה לטינית בבלגיה, ירגיש כשלון כבר מגיל 12.
 

een ogenblik

New member
ברור שלא

תופעות אנושיות אינן מוגבלות דווקא למקום אחד, והנטיה לייחס חשיבות גדולה למטמתיקה זהה בשורשיה לנטיה לייחס חשיבות גדולה ללטינית. כאילו יש תחום אחד ויחיד שיכול לקבוע מדד עליו כל בני האדם יכולים להשפט.
(וזה עוד לפני האמריקאניזציה של ישראל מצד אחד, והשאיפה של אם יהודיה לבן מהנדס מן הצד השני.)
 

KallaGLP

New member
לאור היכרותי עם ארה"ב בשנים האחרונות

דווקא לא הייתי אומרת שישראל עוברת אמריקניזציה. רב השונה על הדומה, ולא בהכרח תמיד לרעת ישראל.
 

forglemmigej

New member
יש מצב שאת צודקת

לא חייתי באמריקה אבל לאחר מספר דו ספרתי באירופה נראה לי התרבות מאד מוכוונת אירופה, זה גם יותר קרוב וזול לבקר, מצד שני יש נשיא שנראה מאד מחויב לישראל אז סהכ ישראל לא במקום רע בכלל
 

נחמנית

New member
4 או 5 יחידות במתמטיקה נראה לי בסיסי

כמעט כל מקצוע לימודים באוניברסיטה דורש ידע בסיסי במתמטיקה שכולל הסתברות ואלגברה בסיסית. בפחות מ4 יחידות אנשים מתקשים בשנה ראשונה באוניברסיטה, נדרשים להשלמות ונאלצים ללמוד בלי המערכת תמיכה של התיכון, העזרה, הקצב האיטי וההזדמנויות לתקן. מקצועות כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכו, שפעם היו הבריחה ממדעים, מחייבים היום סטטיסטיקה לניתוח מידע. קשה מאוד להתחיל קולג' בלי יסודות, כך שאני לא רואה משהו רע בזה שזה מטרה. אני חושבת שמתמטיקה ברמת תיכון צריכה להיות נגישה לכולם. מי שלא מצליח בזה לא אשם, אלא המערכת אשמה בזה שלא מלמדים את זה נכון. מבזבזים כל כך הרבה זמן ביסודי על שינון במקום פיתוח חשיבה מתמטית שלא פלא שאחר כך רצים קדימה בלי יסודות ורק החזק שורד (שזה מצחיק, כי החזק בהקשר הזה - זה דווקא החננים)
 

KallaGLP

New member
אני מסכימה עם זה, אני בעד בסיס רחב של מקצועות,

שכולם חשובים, את כולם יש ללמד ובטח לאפשר אליהם גישה. אבל אני לא חושבת שזה צריך לגרום ליחס של פחיתות ערך של מקצועות לא מדויקים לעומת מדויקים.
לגבי מלמדים נכון או לא - ברור שזה משפיע, אך אני חושבת שיש גם עניין של כישרון מולד. מה לעשות, אף פעם אין מצב שכולם מוכשרים בכל. נכון שכישרון אפשר לפתח ולהגביר, אבל צריכה להיות יכולת פוטנציאלית בסיסית שלא לכולם יש. אדם יכול להיות אומן או לשונאי גאון, וחסר יכולות מתמטיות, כמו שיכול להיות להפך, וגם לאנשים כאלה יש זכות קיום ולמידה. כמו שציירתי המון בילדותי וזה לא הפך אותי לציירת (ואפילו לא קרוב לזה), כך מי שאין לו חשיבה מתמטית תמיד יוכל ללמוד מתמטיקה רק עד רמה מאוד מוגבלת. אבל הוא עדיין יכול ללמוד להשכלה גבוהה בתחומים שהוא טוב בהם (אומנות, מקצועות הומאניים וכו'), והגישה שלו להשכלה גבוהה צריכה להיות לא פחות מובטחת מזה שהתמזל מזלו להיות מוכשר במתמטיקה (או במקרה הנדון לעיל, לטינית).
 
למעלה