מערך הקומתיים החסר

מצב
הנושא נעול.

omersi

New member
מערך הקומתיים החסר

מערך הקומתיים החסר
כמידי יום אני רואה מערך קומתיים בשעה 1355 פחות או יותר בתחנת האוניברסיטה עם שני קרונות+ קרון ניהוג. לפי הבנתי זה אותו אחד שנפגע בתאונה בלוד לפני זמן מה. האם יש צפי להחזרת אותו קרון פגוע לשימוש בעתיד הקרוב או הרחוק?
 
קרון 457 ממערך קומותיים 9

מערך הקומתיים החסר
כמידי יום אני רואה מערך קומתיים בשעה 1355 פחות או יותר בתחנת האוניברסיטה עם שני קרונות+ קרון ניהוג. לפי הבנתי זה אותו אחד שנפגע בתאונה בלוד לפני זמן מה. האם יש צפי להחזרת אותו קרון פגוע לשימוש בעתיד הקרוב או הרחוק?
קרון 457 ממערך קומותיים 9
'המערך החסר' הוא המערך שבראשו/באחוריו עומד קרון ניהוג 409. כמובן שאין הכרח לשמרו על הרכבי המערכים כמו שהיו כשהגיעו לארץ, אבל בינתיים שמרו עליהם, ולכן אפשר לקרוא לו 'מערך 9'. המערך עצמו לא נפגע מלבד הקרון הרחוק מקרון הניהוג, קרון 457, שתמונה שלו עם הנזק הרב שנגרם לו התפרסמה פעם כתמונת שער באתר 'חדשות הרכבת'. הנזק שנגרם לגוף הקרון הוא גדול, והוערך שעלות שיקומו גבוהה, אולם כדאית ביחס לרכישת קרון חדש או השבתת הקרון הזה. הבעיה היא שאין מימון עדיין לתיקון הנזק, וכמו-כן, עדיין לא ברור האם התירון יבוצע בארץ (בסדנאות הקישון או ברמת"א) או שהקרון יישלח בחזרה ליצרן. מה דעתכם? האם הממשלה והרכבת צריכות להתעקש על תיקון הקרון בארץ (עם העלות הנוספת שבוודאי תהיה כרוכה בזה שצריך להכשיר אנשים ולרכוש ציוד מתאים)? מי צריך לשאת בחשבון של אותה העלות? הרכבת/משרד התחבורה או משרד התעשייה והמסחר ? האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה (ואני מבקש לא להזכיר את פרויקט הלביא בתשובותיכם, אלא רק דברים מקבילים כמו אוטובוסים ורכבות שנבנו בארץ)?
 

omersi

New member
עבודה עברית

קרון 457 ממערך קומותיים 9
'המערך החסר' הוא המערך שבראשו/באחוריו עומד קרון ניהוג 409. כמובן שאין הכרח לשמרו על הרכבי המערכים כמו שהיו כשהגיעו לארץ, אבל בינתיים שמרו עליהם, ולכן אפשר לקרוא לו 'מערך 9'. המערך עצמו לא נפגע מלבד הקרון הרחוק מקרון הניהוג, קרון 457, שתמונה שלו עם הנזק הרב שנגרם לו התפרסמה פעם כתמונת שער באתר 'חדשות הרכבת'. הנזק שנגרם לגוף הקרון הוא גדול, והוערך שעלות שיקומו גבוהה, אולם כדאית ביחס לרכישת קרון חדש או השבתת הקרון הזה. הבעיה היא שאין מימון עדיין לתיקון הנזק, וכמו-כן, עדיין לא ברור האם התירון יבוצע בארץ (בסדנאות הקישון או ברמת"א) או שהקרון יישלח בחזרה ליצרן. מה דעתכם? האם הממשלה והרכבת צריכות להתעקש על תיקון הקרון בארץ (עם העלות הנוספת שבוודאי תהיה כרוכה בזה שצריך להכשיר אנשים ולרכוש ציוד מתאים)? מי צריך לשאת בחשבון של אותה העלות? הרכבת/משרד התחבורה או משרד התעשייה והמסחר ? האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה (ואני מבקש לא להזכיר את פרויקט הלביא בתשובותיכם, אלא רק דברים מקבילים כמו אוטובוסים ורכבות שנבנו בארץ)?
עבודה עברית
כל מה שניתן לעשות בארץ- עדיף לעשות בארץ, על אחת כמה וכמה במצב המשק בעת הזאת- לא מוותרים מהר כל כך על מקומות עבודה פוטנציאלים!!!! זה אינטרס ראשי של רכבת ישראל ושל הממשלה לשקם אותו בארץ- ועדיף ברמת"א- מבין השניים, שעתידו לוט בערפל. האיכות, לדעתי תהיה אותה איכות בסופו של דבר.
 
הסבר נא למה זה אינטרס של הרכבת

עבודה עברית
כל מה שניתן לעשות בארץ- עדיף לעשות בארץ, על אחת כמה וכמה במצב המשק בעת הזאת- לא מוותרים מהר כל כך על מקומות עבודה פוטנציאלים!!!! זה אינטרס ראשי של רכבת ישראל ושל הממשלה לשקם אותו בארץ- ועדיף ברמת"א- מבין השניים, שעתידו לוט בערפל. האיכות, לדעתי תהיה אותה איכות בסופו של דבר.
הסבר נא למה זה אינטרס של הרכבת
הרי הרכבת מופעלת היום, למעשה, כחברה, שכל עניינה הוא אספקת השירות לציבור תוך שמירה על מאזן כספי טוב ככל הניתן - מעט הוצאות, הרבה הכנסות. השירות שהרכבת אמורה לתת לתיבור אינו מקומות עבודה, אלא הובלת נוסעים ומטענים במאפיינים מסוימים. (אינני אומר שאינני מסכים עם דעותיך, אני פשוט רוצה להבהיר את העובדות ואת המציאות הנוכחית)
 

omersi

New member
אינטרס הרכבת

הסבר נא למה זה אינטרס של הרכבת
הרי הרכבת מופעלת היום, למעשה, כחברה, שכל עניינה הוא אספקת השירות לציבור תוך שמירה על מאזן כספי טוב ככל הניתן - מעט הוצאות, הרבה הכנסות. השירות שהרכבת אמורה לתת לתיבור אינו מקומות עבודה, אלא הובלת נוסעים ומטענים במאפיינים מסוימים. (אינני אומר שאינני מסכים עם דעותיך, אני פשוט רוצה להבהיר את העובדות ואת המציאות הנוכחית)
אינטרס הרכבת
1. רכבת ישראל אינה חברה פרטית, היא אינה אינטל,מיקרוסופט או החנות הפרטית של אחד מהורינו- היא חברה ממשלתית בבעלות הציבור (בסופו של דבר). אין לי ספק שעל הרכבת להיות מוצדקת כלכלית - עם אבל גדול - שירות ציבורי, אסור לא להיות רווחי, עליו להציג דוחות מאוזנים ואפילו של הפסדים קלים. את ההפרש צריכה לממן המדינה (במדינה מתוקנת - לא פושטת רגל לכאורה, כמו שלנו). בכדי שנוכל להשתמש בשירותיה באופן שווה נפש על הרכבת להיות מסובסדת והזיל את דמי נסיעתה כך שתהיה שווה לכל נפש. 2. ברמת"א נוצרו ידע ונסיון בהרכבת מערכי קרונות נוסעים- עלינו שמר את הידע הזה ע"י הספקת עבודה שוטפת למפעל. שהרי אם יסגר לעולם לא תהיה לנו היכולת לבדוק האם ניתן לבצע תיקונים יותר קלים כקשים, בארץ.
 
מהותה של רכבת ישראל

אינטרס הרכבת
1. רכבת ישראל אינה חברה פרטית, היא אינה אינטל,מיקרוסופט או החנות הפרטית של אחד מהורינו- היא חברה ממשלתית בבעלות הציבור (בסופו של דבר). אין לי ספק שעל הרכבת להיות מוצדקת כלכלית - עם אבל גדול - שירות ציבורי, אסור לא להיות רווחי, עליו להציג דוחות מאוזנים ואפילו של הפסדים קלים. את ההפרש צריכה לממן המדינה (במדינה מתוקנת - לא פושטת רגל לכאורה, כמו שלנו). בכדי שנוכל להשתמש בשירותיה באופן שווה נפש על הרכבת להיות מסובסדת והזיל את דמי נסיעתה כך שתהיה שווה לכל נפש. 2. ברמת"א נוצרו ידע ונסיון בהרכבת מערכי קרונות נוסעים- עלינו שמר את הידע הזה ע"י הספקת עבודה שוטפת למפעל. שהרי אם יסגר לעולם לא תהיה לנו היכולת לבדוק האם ניתן לבצע תיקונים יותר קלים כקשים, בארץ.
מהותה של רכבת ישראל
אכן, רכבת ישראל היא גוף ציבורי (בקרוב, כנראה חברה ממשלתית) שהמטרה שהציבור (כלומר, הממשלה והכנסת) ייעד לו הוא הובלת נוסעים ומטענים. לא ייצור מקומות עבודה והצלת הכלכלה. כל הטיעונים שהצגת יפים וטובים, ואני מסכים שזו צריכה להיות, בערך, הגישה של השלטון לנושא הרכבת, אולם אין לכך כל קשר לנושא האינטרס של רכבת ישראל שתיקונים וייצור של רכבות יבוצע בארץ. הנסיון שנאגר ברמת"א בנושא רכבות, עד כמה שהתרשמנו בסיור, מוגבל לעבודות הקפיות - מיכלי דלק, מערכות חשמל וכיו"ב - ולא לעיקר העבודה שבייצור רכבות ובתיקון נזקים גדולים לקרונות הבנויים בטכנולוגיות הנוכחיות.
 

omersi

New member
תמיד אפשר ללמוד...

מהותה של רכבת ישראל
אכן, רכבת ישראל היא גוף ציבורי (בקרוב, כנראה חברה ממשלתית) שהמטרה שהציבור (כלומר, הממשלה והכנסת) ייעד לו הוא הובלת נוסעים ומטענים. לא ייצור מקומות עבודה והצלת הכלכלה. כל הטיעונים שהצגת יפים וטובים, ואני מסכים שזו צריכה להיות, בערך, הגישה של השלטון לנושא הרכבת, אולם אין לכך כל קשר לנושא האינטרס של רכבת ישראל שתיקונים וייצור של רכבות יבוצע בארץ. הנסיון שנאגר ברמת"א בנושא רכבות, עד כמה שהתרשמנו בסיור, מוגבל לעבודות הקפיות - מיכלי דלק, מערכות חשמל וכיו"ב - ולא לעיקר העבודה שבייצור רכבות ובתיקון נזקים גדולים לקרונות הבנויים בטכנולוגיות הנוכחיות.
תמיד אפשר ללמוד...
 

כברימן

New member
"מערכי" קומותיים

קרון 457 ממערך קומותיים 9
'המערך החסר' הוא המערך שבראשו/באחוריו עומד קרון ניהוג 409. כמובן שאין הכרח לשמרו על הרכבי המערכים כמו שהיו כשהגיעו לארץ, אבל בינתיים שמרו עליהם, ולכן אפשר לקרוא לו 'מערך 9'. המערך עצמו לא נפגע מלבד הקרון הרחוק מקרון הניהוג, קרון 457, שתמונה שלו עם הנזק הרב שנגרם לו התפרסמה פעם כתמונת שער באתר 'חדשות הרכבת'. הנזק שנגרם לגוף הקרון הוא גדול, והוערך שעלות שיקומו גבוהה, אולם כדאית ביחס לרכישת קרון חדש או השבתת הקרון הזה. הבעיה היא שאין מימון עדיין לתיקון הנזק, וכמו-כן, עדיין לא ברור האם התירון יבוצע בארץ (בסדנאות הקישון או ברמת"א) או שהקרון יישלח בחזרה ליצרן. מה דעתכם? האם הממשלה והרכבת צריכות להתעקש על תיקון הקרון בארץ (עם העלות הנוספת שבוודאי תהיה כרוכה בזה שצריך להכשיר אנשים ולרכוש ציוד מתאים)? מי צריך לשאת בחשבון של אותה העלות? הרכבת/משרד התחבורה או משרד התעשייה והמסחר ? האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה (ואני מבקש לא להזכיר את פרויקט הלביא בתשובותיכם, אלא רק דברים מקבילים כמו אוטובוסים ורכבות שנבנו בארץ)?
"מערכי" קומותיים
אפשר לקבל רשימה שלמה ומעודכנת של קרונות הקומותיים, ואת סידוריהם במערכים? תודה!
 
יפורסם כולל שרטוטים בסי.די. רום

"מערכי" קומותיים
אפשר לקבל רשימה שלמה ומעודכנת של קרונות הקומותיים, ואת סידוריהם במערכים? תודה!
יפורסם כולל שרטוטים בסי.די. רום
שיראה אור ביום 31.12.2005. שם יפורסמו אפילו סידורי מערכי הדאבל כפי שהגיעו באוניות, סדר פריקת כל הקרונות מכל האוניות, תאריכי פריקה ושעת פריקה מדוייקת של כל קרון ! יש להמתין בסבלנות. תודה !
 
מה זה מעניין?

יפורסם כולל שרטוטים בסי.די. רום
שיראה אור ביום 31.12.2005. שם יפורסמו אפילו סידורי מערכי הדאבל כפי שהגיעו באוניות, סדר פריקת כל הקרונות מכל האוניות, תאריכי פריקה ושעת פריקה מדוייקת של כל קרון ! יש להמתין בסבלנות. תודה !
מה זה מעניין?
אני מנסה להראות גישה פלורליסטית. אני גם מכבד תחביבים. אבל עם כל הרצון הטוב אני פשוט לא מצליח להבין איזה עניין אדם מוצא בשעת הפריקה של קרונועים מאוניה וסדר ההעמסה. טרוף טרוף - אבל זה גובל באשפוז!
 
אם לא תתנצל אתבע אותך מיד למשפט

מה זה מעניין?
אני מנסה להראות גישה פלורליסטית. אני גם מכבד תחביבים. אבל עם כל הרצון הטוב אני פשוט לא מצליח להבין איזה עניין אדם מוצא בשעת הפריקה של קרונועים מאוניה וסדר ההעמסה. טרוף טרוף - אבל זה גובל באשפוז!
אם לא תתנצל אתבע אותך מיד למשפט
שים לב שתוכן הודעתך מועבר מיד מחר בערב לעורך הדין שלי ! אתה הגזמת ! אני מקציב לך יום שלם להתנצל פומבית ! אל תכריח אותי להגיש נגדך תביעה על הוצאת דיבה בציבור ! אף אחד משנינו לא צריך עכשיו בתי משפט ! אני דורש התנצלות על המילים שלך: "טרוף טרוף - אבל זה גובל באשפוז! " ! אני מקווה שתלמד לקח מהמקרה המצער ולעולם לא תשוב להתבטא כך.
 
מתנצל. העיקר שאתה נהנה.

אם לא תתנצל אתבע אותך מיד למשפט
שים לב שתוכן הודעתך מועבר מיד מחר בערב לעורך הדין שלי ! אתה הגזמת ! אני מקציב לך יום שלם להתנצל פומבית ! אל תכריח אותי להגיש נגדך תביעה על הוצאת דיבה בציבור ! אף אחד משנינו לא צריך עכשיו בתי משפט ! אני דורש התנצלות על המילים שלך: "טרוף טרוף - אבל זה גובל באשפוז! " ! אני מקווה שתלמד לקח מהמקרה המצער ולעולם לא תשוב להתבטא כך.
מתנצל. העיקר שאתה נהנה.
 
התנצלותך התקבלה בשמחה. עכשיו שמע

מתנצל. העיקר שאתה נהנה.
התנצלותך התקבלה בשמחה. עכשיו שמע
שעת הפריקה חשובה כי היא מצביעה על סדר הגעת הקרונות. יש מס' רב של חובבים (באנגליה כמובן) שמתעדים גם פרטים כאלה ומהם למדתי שכדאי לציין גם פרט זה. חוץ מזה, יש עוד 3 חובבים ישראלים שתמיד רוצים לדעת גם פרט זה. כל חובב והפרטים שמעניינים אותו. כמובן שאני אציין גם את כל הפרטים האחרים כגון: אורך, רוחב, גובה, משקל הקרון וכו". שעת הפריקה היא פרט שולי בסיפור. שיהיה לך יום נפלא, אביתר.
 
קיים הכרח לשמר את סט 9 כפי שהוא

קרון 457 ממערך קומותיים 9
'המערך החסר' הוא המערך שבראשו/באחוריו עומד קרון ניהוג 409. כמובן שאין הכרח לשמרו על הרכבי המערכים כמו שהיו כשהגיעו לארץ, אבל בינתיים שמרו עליהם, ולכן אפשר לקרוא לו 'מערך 9'. המערך עצמו לא נפגע מלבד הקרון הרחוק מקרון הניהוג, קרון 457, שתמונה שלו עם הנזק הרב שנגרם לו התפרסמה פעם כתמונת שער באתר 'חדשות הרכבת'. הנזק שנגרם לגוף הקרון הוא גדול, והוערך שעלות שיקומו גבוהה, אולם כדאית ביחס לרכישת קרון חדש או השבתת הקרון הזה. הבעיה היא שאין מימון עדיין לתיקון הנזק, וכמו-כן, עדיין לא ברור האם התירון יבוצע בארץ (בסדנאות הקישון או ברמת"א) או שהקרון יישלח בחזרה ליצרן. מה דעתכם? האם הממשלה והרכבת צריכות להתעקש על תיקון הקרון בארץ (עם העלות הנוספת שבוודאי תהיה כרוכה בזה שצריך להכשיר אנשים ולרכוש ציוד מתאים)? מי צריך לשאת בחשבון של אותה העלות? הרכבת/משרד התחבורה או משרד התעשייה והמסחר ? האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה (ואני מבקש לא להזכיר את פרויקט הלביא בתשובותיכם, אלא רק דברים מקבילים כמו אוטובוסים ורכבות שנבנו בארץ)?
קיים הכרח לשמר את סט 9 כפי שהוא
כי לא ניתן להחליף את הקרונות ללא שינוי רציני בתוכנת המחשב של המערך. לא פשוט לחבר קרון זר למערך זה. הדבר יקר ודורש המון עבודת מיחשוב. כל תוכנה היא יחודית ל- 4 קרונות ספציפיים ודבר זה נודע לי בימי הפריקה באשדוד מקליר ניומן - אחראית ביקורת טיב של בומברדייה. ללא שינוי תוכנה, אסור להחליף בין קרונות קומותיים של מערכים שונים ! לכל קרון קוד אלקטרוני שונה בכל רכיביו האלקטרוניים ולכן הדבר יקר מאוד ! מאיפה לך חן שאין מימון לתיקון הקרון מס' 457 ??? מי סיפר לך את זה ??? המחליט בעניין היא חברת הביטוח ורק לה יש שיקול דעת להחליט באם יושבת, יתוקן, ישוקם, ישלח, לא ישלח, ימכר לחלקים, לא ימכר לחלקים וכו" לגבי קרונות רכבת וקטרים פגועים. חברת הביטוח היא לכן זו שתקבע מה יעלה בגורלו של קרון מס' 457. עדיין אין החלטה סופית אם לתקן והיכן ! אתה שואל שאלה בנאלית: "האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה ?" תענה בעצמך - נו בחייך !!! אל תגזים אינגל'ה !!! אנחנו כולנו יודעים שהתיקון בגרמניה עדיף בכל פרמטר הקשור לתפקודו העתידני של קרון מס' 457. כמו באוטובוסים: אין מה להשוות בנייה בגרמניה לשום בנייה אחרת בעולם !!! הבנייה הגרמנית תמיד עדיפה ואל תשכח שהאוטובוס הגרמני הוא הטוב בעולם אך גם היקר מכולם ! וזו עלייה ושדה קוצים בה ! להת' ביום ו' אחי הקוץ !!!
 
חידה: מה מיוחד בקרון מס' 415 ??? :

קיים הכרח לשמר את סט 9 כפי שהוא
כי לא ניתן להחליף את הקרונות ללא שינוי רציני בתוכנת המחשב של המערך. לא פשוט לחבר קרון זר למערך זה. הדבר יקר ודורש המון עבודת מיחשוב. כל תוכנה היא יחודית ל- 4 קרונות ספציפיים ודבר זה נודע לי בימי הפריקה באשדוד מקליר ניומן - אחראית ביקורת טיב של בומברדייה. ללא שינוי תוכנה, אסור להחליף בין קרונות קומותיים של מערכים שונים ! לכל קרון קוד אלקטרוני שונה בכל רכיביו האלקטרוניים ולכן הדבר יקר מאוד ! מאיפה לך חן שאין מימון לתיקון הקרון מס' 457 ??? מי סיפר לך את זה ??? המחליט בעניין היא חברת הביטוח ורק לה יש שיקול דעת להחליט באם יושבת, יתוקן, ישוקם, ישלח, לא ישלח, ימכר לחלקים, לא ימכר לחלקים וכו" לגבי קרונות רכבת וקטרים פגועים. חברת הביטוח היא לכן זו שתקבע מה יעלה בגורלו של קרון מס' 457. עדיין אין החלטה סופית אם לתקן והיכן ! אתה שואל שאלה בנאלית: "האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה ?" תענה בעצמך - נו בחייך !!! אל תגזים אינגל'ה !!! אנחנו כולנו יודעים שהתיקון בגרמניה עדיף בכל פרמטר הקשור לתפקודו העתידני של קרון מס' 457. כמו באוטובוסים: אין מה להשוות בנייה בגרמניה לשום בנייה אחרת בעולם !!! הבנייה הגרמנית תמיד עדיפה ואל תשכח שהאוטובוס הגרמני הוא הטוב בעולם אך גם היקר מכולם ! וזו עלייה ושדה קוצים בה ! להת' ביום ו' אחי הקוץ !!!
חידה: מה מיוחד בקרון מס' 415 ??? :
מה הדבר היחודי שיש לקרון זה ואין לקרונות מס' 401 - 414 ?!
 
מערכי קומותיים

קיים הכרח לשמר את סט 9 כפי שהוא
כי לא ניתן להחליף את הקרונות ללא שינוי רציני בתוכנת המחשב של המערך. לא פשוט לחבר קרון זר למערך זה. הדבר יקר ודורש המון עבודת מיחשוב. כל תוכנה היא יחודית ל- 4 קרונות ספציפיים ודבר זה נודע לי בימי הפריקה באשדוד מקליר ניומן - אחראית ביקורת טיב של בומברדייה. ללא שינוי תוכנה, אסור להחליף בין קרונות קומותיים של מערכים שונים ! לכל קרון קוד אלקטרוני שונה בכל רכיביו האלקטרוניים ולכן הדבר יקר מאוד ! מאיפה לך חן שאין מימון לתיקון הקרון מס' 457 ??? מי סיפר לך את זה ??? המחליט בעניין היא חברת הביטוח ורק לה יש שיקול דעת להחליט באם יושבת, יתוקן, ישוקם, ישלח, לא ישלח, ימכר לחלקים, לא ימכר לחלקים וכו" לגבי קרונות רכבת וקטרים פגועים. חברת הביטוח היא לכן זו שתקבע מה יעלה בגורלו של קרון מס' 457. עדיין אין החלטה סופית אם לתקן והיכן ! אתה שואל שאלה בנאלית: "האם איכות העבודה שנקבל בארץ תהיה מקבילה לזו שנקבל בגרמניה ?" תענה בעצמך - נו בחייך !!! אל תגזים אינגל'ה !!! אנחנו כולנו יודעים שהתיקון בגרמניה עדיף בכל פרמטר הקשור לתפקודו העתידני של קרון מס' 457. כמו באוטובוסים: אין מה להשוות בנייה בגרמניה לשום בנייה אחרת בעולם !!! הבנייה הגרמנית תמיד עדיפה ואל תשכח שהאוטובוס הגרמני הוא הטוב בעולם אך גם היקר מכולם ! וזו עלייה ושדה קוצים בה ! להת' ביום ו' אחי הקוץ !!!
מערכי קומותיים
אמנם אינני מבין גדול בטכניקת ההפעלה של מערכי הקומותיים, אולם על פי מה שהבנתי על מערכת ההפעלה של מחשביהם, אין כל דבר מסובך בהחלפת קרונות בין המערכים - פשוט יש לעדכן את התוכנה במחשב הראשי (שיושב בקרון הניהוג, דרך אגב) אודות השינוי, בדיוק כמו שמעדכנים את תוכנת Windows על כך שחיברנו סורק לשקע ה-USB במחשב. (להזכירך, יש בארכיון עותק של חוברת ההפעלה של הקומותיים, אז אתה מוזמן לעיין) למעשה, אם התוכנה ומערכת המחשוב הוכנו בשנתיים האחרונות (כמו שנראה לי) אזי יש להניח שבכלל לא צריך 'להגיד' לקרון הניהוג אלו קרונות מחוברים אליו - במחשב של כל אחד מהם מוטבעת זהותו, וכולם מחוברים יחדיו ברשת מחשבים (לגבי הזיהוי האוטומטי אני רק מנחש, אינני יודע שזה אכן כך, אם כי אני יודע שכל המחשבים מחוברים ברשת פנימית). כראייה לנכונות מה שכתבתי לעיל אתן לך שתי דוגמאות: 1. קרון 457 - ימים ספורים לאחר התאונה חזר המערך לשירות בהרכב שונה מזה שהיה בו, ובתצוגה האלקטרונית שלו מופיעים פשוט שלושה קרונות (עם הזהויות שלהם, כמובן) ולא ארבעה. 2. קרון 415 - כל הסיבה לרכש קרון 'אקסטרה' זה היתה היכולת להחליף את קרונות הניהוג לצורך תחזוקה, ובהנחה שתחזוקה כזאת בצי של 14 מערכים דורשת, בשלב מתקדם יותר בחיי הקרונות, החלפת קרון ניהוג בצי מדי חודש לפחות כדי לשמור על תדירות של טיפול גדול לכל קרון כל שנה. אתה באמת חושב שעם תוכניות כאלו לא ידאגו לתכנות של Plug and Play למערכות הקרונות (אני אסביר לך מה זה Plug and Play בטלפון)? לגבי בעיות המימון של 457 - אתה יודע בדיוק מאיפה המידע שלי, אתה יודע גם בדיוק מה אמינותו, ולא נרחיב מעבר לכך. לגבי איכות העבודה בארץ - אני מסכים בכלליות איתך, אבל אני גם חושב ששנינו מתבססים יותר מדי על דעות ורשמים ומהעבר (ראה ערך קרונות ה-'מו-דו'), ופחות על נתונים עדכניים, ובאופן כללי רציתי לשמוע את דעותיהם של שאר חברי הפורום (את שלך אני כבר מכיר, ולהזכירך אני שכנעתי אותך לחשוב כך), בהתחשב גם בצרכיה של המדינה, ולא רק של הרכבת עצמה - האם אנחנו צריכים להשקיע בתעשיית רכבות מקומית, במיוחד כשאנו מפחדים מאיכות עבודה ירודה (ואולי לא - בכל זאת בנינו את הלביא, לא...?).
 
לא מסכים עם שום דבר ממה שכתבת

מערכי קומותיים
אמנם אינני מבין גדול בטכניקת ההפעלה של מערכי הקומותיים, אולם על פי מה שהבנתי על מערכת ההפעלה של מחשביהם, אין כל דבר מסובך בהחלפת קרונות בין המערכים - פשוט יש לעדכן את התוכנה במחשב הראשי (שיושב בקרון הניהוג, דרך אגב) אודות השינוי, בדיוק כמו שמעדכנים את תוכנת Windows על כך שחיברנו סורק לשקע ה-USB במחשב. (להזכירך, יש בארכיון עותק של חוברת ההפעלה של הקומותיים, אז אתה מוזמן לעיין) למעשה, אם התוכנה ומערכת המחשוב הוכנו בשנתיים האחרונות (כמו שנראה לי) אזי יש להניח שבכלל לא צריך 'להגיד' לקרון הניהוג אלו קרונות מחוברים אליו - במחשב של כל אחד מהם מוטבעת זהותו, וכולם מחוברים יחדיו ברשת מחשבים (לגבי הזיהוי האוטומטי אני רק מנחש, אינני יודע שזה אכן כך, אם כי אני יודע שכל המחשבים מחוברים ברשת פנימית). כראייה לנכונות מה שכתבתי לעיל אתן לך שתי דוגמאות: 1. קרון 457 - ימים ספורים לאחר התאונה חזר המערך לשירות בהרכב שונה מזה שהיה בו, ובתצוגה האלקטרונית שלו מופיעים פשוט שלושה קרונות (עם הזהויות שלהם, כמובן) ולא ארבעה. 2. קרון 415 - כל הסיבה לרכש קרון 'אקסטרה' זה היתה היכולת להחליף את קרונות הניהוג לצורך תחזוקה, ובהנחה שתחזוקה כזאת בצי של 14 מערכים דורשת, בשלב מתקדם יותר בחיי הקרונות, החלפת קרון ניהוג בצי מדי חודש לפחות כדי לשמור על תדירות של טיפול גדול לכל קרון כל שנה. אתה באמת חושב שעם תוכניות כאלו לא ידאגו לתכנות של Plug and Play למערכות הקרונות (אני אסביר לך מה זה Plug and Play בטלפון)? לגבי בעיות המימון של 457 - אתה יודע בדיוק מאיפה המידע שלי, אתה יודע גם בדיוק מה אמינותו, ולא נרחיב מעבר לכך. לגבי איכות העבודה בארץ - אני מסכים בכלליות איתך, אבל אני גם חושב ששנינו מתבססים יותר מדי על דעות ורשמים ומהעבר (ראה ערך קרונות ה-'מו-דו'), ופחות על נתונים עדכניים, ובאופן כללי רציתי לשמוע את דעותיהם של שאר חברי הפורום (את שלך אני כבר מכיר, ולהזכירך אני שכנעתי אותך לחשוב כך), בהתחשב גם בצרכיה של המדינה, ולא רק של הרכבת עצמה - האם אנחנו צריכים להשקיע בתעשיית רכבות מקומית, במיוחד כשאנו מפחדים מאיכות עבודה ירודה (ואולי לא - בכל זאת בנינו את הלביא, לא...?).
לא מסכים עם שום דבר ממה שכתבת
פשוט כך חן יקירי ! את חוברת ההפעלה יש לי בבית, תודה אחי. קיים עדיין סיכוי ממשי להשבתה של קרון מס' 457.בוא לא נעסוק בניחושים. כאשר תחליט חברת הביטוח את מה שתחליט , כולנו נדע. לרכבת ישראל אין במקרה זה מה לומר. רק השמאי המוסמך של חברת הביטוח יחליט והוא טרם הגיש את מסקנותיו הסופיות !!!!!! אנחנו בהחלט חושבים שצריך להקים תעשייה רכבתית בישראל. רק שצריך לדעת איך לעשות זאת. ברור שיש כאן קונפליקט כי מצד אחד יש לדאוג לפועלינו היקרים והם אכן אנשים יקרים וחשובים מאוד בעיניי. מצד שני, איננו יכולים להתפשר על איכות התוצר המוגמר ועם כל האהבה שלי לקרונות המו-דו, עדיין שנינו יודעים שאיכות ההרכבה שלהם איננה משביעת רצון. מצד שלישי, גם בקרונות 401 - 466 התגלו פגמים במרכב ובגימור. אין בעולמנו מושלם, אך אנו מחוייבים לשאוף למוצר הטוב ביותר. אכן, קונפליקט קשה ! עדיין לא ענית: מה מיוחד בקרון מס' 415 ??? יש בו משהו שאין באף קרון אחר ! אל תחפש בחוברת - זה לא כתוב שם. לא סתם הזמינו קרון זה עם שינוי מסויים מכל 56 האחרים ! יאללה חן אחי תפתור, או תן למישהו אחר לנסות. לילה טוב אחי, להת, ביום ו', שלך, המנהל מירושלים !
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה