אמא אמא אמא
New member
מעיזה ושואלת...(סליחה על האורך)
שלום לכולם, בטח אינכם זוכרים אבל לפני כמה שבועות שאלתי פה כמה שאלות על בני, שכיום בן שנה וחודשיים. תיארתי התנהגויות שונות שלו, רובכם אמרתם שאין סיבה לדאגה, כמה אמרו שאינם מוסמכים לאבחן ושאפנה לאבחון ואחת שלחה לי מסר לרוץ לדיצה צחור. בסופו של דבר לקחתי אותו לאבחון אצל ד"ר אלכס טננבאום שהומלץ פה. ד"ר טנבבאום היה מקסים, קשוב ואמפתי. מיד אבחן שהילד סובל מהיפוטוניה והמליץ על פיזיותרפיה שאנחנו אמורים להתחיל בימים הקרובים. ואז אמר שלא רואה שום בעיה נוספת. לא ויתרתי. אמרתי לו שאני חושדת שמשהו לקוי בתקשורת. אמר מיד: אין לו PDD. תרדי מזה. המשכתי להקשות: הוא לא מצביע, לא אומר כלום חוץ מאבא ומאמא (וגם זה לא תמיד במכוון אלינו), יש הרבה דברים פשוטים שלא מבין (ומאידך הרבה דברים אחרים שכן). אמר שנעשה בדיקת שמיעה (כי מצא שלא אומר הברות כמו נה ודה) אבל הילד מתפתח רגיל לגמרי לדעתו, אם כי באמת קצת באיחור. הוא מצא לו הרבה קשב משותף, קשר מצויין איתי ועם אביו. לדעתו הגיב "נכון" בבדיקה - הילד בחן את הרופא בחשדנות, הסתכל עלי כדי לקבל את אישורי לכך שמתקרב אליו ובכה כאשר התחיל לבדוק אותו. וכל הבדיקה חיפש אצלי "ניחומים". הרופא היה בדיעה שהוא אמנם לא מדבר אבל אין לו בעית תקשורת, הוא מתקשר בדרכים אחרות ובסופו של דבר גם ידבר. אמרתי לו שאני מבינה שהוא עוד קטן ואפשר יהיה לאבחן רק בעוד כמה חודשים באופן מוחלט, אמר שזה נכון אבל PDD הוא לא יהיה. מה הוא כן יהיה שאלתי "ילד רגיל". מצד אחד אני אמורה לשמוח ולהרגע נכון? מצד שני - הוא בדר"כ לא מצביע (רק תמיד כששואלים איפה אור מסתכל ומרים את כל היד ולא אצבע אחת, ולפעמים כששואלים אותו איפה אמא), הוא לא אומר מלים ולפעמים לא מבין. אין לי ספק שאין לו בעיה של קשר - אין בעית קשר עין בכלל, תמיד מגיב לשמו, מאוד אוהב את בני המשפחה (גם המורחבת) עם העדפה ברורה אלי, מאוד אוהב ילדים בכל הגילאים ולא פוחד מהם. מה שעוד אמר הרופא - שהוא קולט את הלחץ שלי ואת המבחנים האינסופיים שאני עושה לו (אני באמת עושה) ומגיב בהתאם. כן לשבת איתו, לשחק, להקריא סיפורים, ללמד, אבל בלי לחץ. אבל אני קראתי פה כמה סיפורים שגם הרופאים חשבו שהאמא היסטרית ובסוף התברר שצדקה. לא רוצה להיות צודקת, רוצה לעזור לילד שלי. החלטתי לעזוב הכל עד שיהיה בן שנה וחצי ואז לפנות לאבחון נוסף אם עדיין אחשוב שיש בעיה. מה דעתכם? אשמח לשמוע כל דיעה.
שלום לכולם, בטח אינכם זוכרים אבל לפני כמה שבועות שאלתי פה כמה שאלות על בני, שכיום בן שנה וחודשיים. תיארתי התנהגויות שונות שלו, רובכם אמרתם שאין סיבה לדאגה, כמה אמרו שאינם מוסמכים לאבחן ושאפנה לאבחון ואחת שלחה לי מסר לרוץ לדיצה צחור. בסופו של דבר לקחתי אותו לאבחון אצל ד"ר אלכס טננבאום שהומלץ פה. ד"ר טנבבאום היה מקסים, קשוב ואמפתי. מיד אבחן שהילד סובל מהיפוטוניה והמליץ על פיזיותרפיה שאנחנו אמורים להתחיל בימים הקרובים. ואז אמר שלא רואה שום בעיה נוספת. לא ויתרתי. אמרתי לו שאני חושדת שמשהו לקוי בתקשורת. אמר מיד: אין לו PDD. תרדי מזה. המשכתי להקשות: הוא לא מצביע, לא אומר כלום חוץ מאבא ומאמא (וגם זה לא תמיד במכוון אלינו), יש הרבה דברים פשוטים שלא מבין (ומאידך הרבה דברים אחרים שכן). אמר שנעשה בדיקת שמיעה (כי מצא שלא אומר הברות כמו נה ודה) אבל הילד מתפתח רגיל לגמרי לדעתו, אם כי באמת קצת באיחור. הוא מצא לו הרבה קשב משותף, קשר מצויין איתי ועם אביו. לדעתו הגיב "נכון" בבדיקה - הילד בחן את הרופא בחשדנות, הסתכל עלי כדי לקבל את אישורי לכך שמתקרב אליו ובכה כאשר התחיל לבדוק אותו. וכל הבדיקה חיפש אצלי "ניחומים". הרופא היה בדיעה שהוא אמנם לא מדבר אבל אין לו בעית תקשורת, הוא מתקשר בדרכים אחרות ובסופו של דבר גם ידבר. אמרתי לו שאני מבינה שהוא עוד קטן ואפשר יהיה לאבחן רק בעוד כמה חודשים באופן מוחלט, אמר שזה נכון אבל PDD הוא לא יהיה. מה הוא כן יהיה שאלתי "ילד רגיל". מצד אחד אני אמורה לשמוח ולהרגע נכון? מצד שני - הוא בדר"כ לא מצביע (רק תמיד כששואלים איפה אור מסתכל ומרים את כל היד ולא אצבע אחת, ולפעמים כששואלים אותו איפה אמא), הוא לא אומר מלים ולפעמים לא מבין. אין לי ספק שאין לו בעיה של קשר - אין בעית קשר עין בכלל, תמיד מגיב לשמו, מאוד אוהב את בני המשפחה (גם המורחבת) עם העדפה ברורה אלי, מאוד אוהב ילדים בכל הגילאים ולא פוחד מהם. מה שעוד אמר הרופא - שהוא קולט את הלחץ שלי ואת המבחנים האינסופיים שאני עושה לו (אני באמת עושה) ומגיב בהתאם. כן לשבת איתו, לשחק, להקריא סיפורים, ללמד, אבל בלי לחץ. אבל אני קראתי פה כמה סיפורים שגם הרופאים חשבו שהאמא היסטרית ובסוף התברר שצדקה. לא רוצה להיות צודקת, רוצה לעזור לילד שלי. החלטתי לעזוב הכל עד שיהיה בן שנה וחצי ואז לפנות לאבחון נוסף אם עדיין אחשוב שיש בעיה. מה דעתכם? אשמח לשמוע כל דיעה.