מעט...

dganit32

New member
מעט...

יש לי הרבה מה לכתוב אכשהו פתחתי לי שחרור בכתיבה.. זה עוזר לי.. רק שלכתוב על העבר..על הבית על אמא, אבא, ילדים זה מסתדר.. אבל כשזה נוגע לאניטמיות שלי עם מה שקורה איתי על שאלות קטנות אבל מציקות על משאלות הויות וחויות.. על כאב על שמחה.. על מהות על נסיון להבין דברים שקרו דברים שבדרך ..ממש מעבר חפינה כל הדברים האינטימיים האלה.. שהם שלי.. שכרגע נורא מציקים.. כן ,לא, שוב פעם,עוד פעפ למה, כמה, טוב, לא טוב לא רק לרגע.. לכמה זמן.. לתקופה היתי יכולה להחזיר לי את הוירטואליות היא חסרה לי..היום יותר מתמיד אם רק יכלתי לכתוב, ולשם דגנית לא היה משמעות.. אלה רק מה שנכתב.. אולי אם היתם פרצופים לא מוכרים זה היה יוצא בקלות נחסמתי.. חושבת שע"י אותה דגנית לקחתי עט ודף עכשיו את כל מה שלא יכלתי להעלות כאן כותבת שם.. אולי פעם..בגיל 40 אפרסם מעט מהמחשבות הכי עמוקות נקיות שלי..
 

gn64

New member
באמת עכשיו בעקבות השרשור של טלה

יצא לי לחשוב, ככה קליל כזה בין כף מרק אחת לשניה בעצם למה אנחנו פה ? איך באה לידי ביטוי השריטה האישית שלנו ואיך היא נראית לאחרים ? עד כמה אנחנו מוכנים לקבל את השונה מאיתנו מבלי להפעיל שיפוטיות ? מצד אחד כל אחד שם פה על שולחן הניתוחים את מה שבא לו לפי הצרכים האישיים שלו וכולנו ישר מגיבים בין אם מהבטן ובין אם מהצד האחורי ומתנדבים לחפור לו בבשר החי. ולא פעם יש מצבים שסכין גולשת לה אל חלקים שלא הועמדו פה על השולחן (פורום). ספקולציות , מניפולציות ושאר ירקות... העיקר שנתחבק לנו בעת מפגש כזה או אחר. בזמן כתיבה יש מענה לצורך כלשהו כזה או אחר. אם זה היה מכוון לדעת קהל אפשר בוירטואל, אם זה לפריקה אז שיהיה על דף שלא מצריך מחיקה !
 
ואני שוב לא מבינה את הכתוב..

רגע גיא מה אתה אומר? שאנחנו חס ושלום לובשים מסכות בשאת מפגש..ניכנסים לתחת אחד של השני..איטרסנטיים ורכלנים שזה משרת אותנו. אך בפורום אנחנו כותבים מתוך הלב והראש כי בעצם זה מעין תראפייה אישית שלנו? הסבר בבקשה...
 

gn64

New member
לא בדיוק אבל גם זה כבר לא ממש חשוב

היה תם ונשלם עוד הרהור על כולם
 
גיא אם הבנתי נכון....

אז אומר בפה מלא מחבק ומנשק רק את מי שאני אוהב.(ככה אני אדיוט) וחבל שהמסקנה היא שרק במיפגש כולם נחמדים וככה רגיל כולם בכלל לא שמים אחד על השני וכן כולנו מגיבים וכשאדם שואל שאלה עליו לקחת בחשבון שגם אנשים שהוא מחבב והם אותו לא יראו עין בעין איתו.
 
אחחחחחחחחחחח

יראב יראב אחחחחחח יאוול יאוול...איפה איפה איפה ....פורום גרושים גרושות?????? אפוס נשמה נשבעת לך שני חצי בן אדם ואולי חצי משוגעת יום מקסים מלא ילדים וכיף לא יודעת איפה לשרשר ממש ככה כבר לא יודעת מה מי הוא מי ומה..?????? מה רוצים ורוצות מה אומרים ואומרות ובכלל איך אפשר להשלים יום שכזה ושוב לנחש מה נמחק? אחחחחח יאוול יאוול איפה איפה איפה ..?????? איפה החברים שלי
||||||||??????????????
 

gn64

New member
אז אני מבין שאם לא חיבקת אותי אז ..

אתה לא אוהב אותי ?
לא בדיוק, זה היה הרעיון אבל לקחתי את מה שדגנית כתבה על החסימה שלה ביחד עם מה שהיה נושא השרשור שלך שם (ניחוש בלבד) וזה מה שיצא ואז הרגשתי צורך להעלות את זה בכתב והשאר כבר היסטוריה . עכשיו נשאלת השאלה איך לתרגם את זה ומה לעשות אם זה אבל פה זה מעבר לתחום האחריות שלי כי כמו שאמרת צריך לקחת שחשבון כל מיני תגובות לטוב או לרע ובגלל שהנושא עצמו (כרגע) לא ממש חשוב אז לאן יתפתח זה לפי בחירה אישית של כל אחד ואחת מאיתנו. אישית שבא לי להביע דברים ואני צריך את העין של הקורא אני מוצא את הדרך להעלות את זה וזה יכול להיות בצורת שיר שלי או מאמר או שיר ידוע שמבטא את רגשותי ואולי אפילו להביא שאלה לדיון על מנת שיווצר דו שיח שבו אוכל לקבל תשובות... מבחינתי הכל לגיטימי ואפילו משתדל לשמור אל אתיקה אישית שלי ככה ביני לבין עצמי על מנת שאני אחיה טוב עם עצמי. לא טענתי שרק במיפגש כולם נחמדים להפך מבחינתי הם נחמדים בכל מצב למרות האנטרופיה בתרמודינמיקה
מנסה (לא תמיד מצליח) יותר לחוות ופחות לשפוט אבל כפי שנאמר :"שבע ייפול צדיק וקם" גם שלא אצליח תמיד אמשיך לנסות
 
גיא

אתה בין הראשונים שקיבל אותי ובזרועות פתוחות ולא הרגשתי שאתה או האחרים נחמדים בגלל אינטרס והרבה תמיכה קיבלתי וכן יש אינטריגות ויש קליקות ויש הרבה אבל קח אדם כמו איש שטח עוזר ונותן מעצמו בכייף ואיך ספידי אומרת "למרות ובגלל" אז יש לנו המון סוגים (גם גרועים ביותר) כמו המרוקקים האלה אבל העניין הוא שבסך הכל יש פה אחלה אוסף של אנשים ואתה בטוח מסכים איתי ותגיד בסופו של דבר אנחנו פה למה כדי שאנשים ידברו ידסקסו נושאים ישפכו ויתנו כתף (אני אישית מעדיף צלעות..)
 

dganit32

New member
עוד טיפה..להרגשה..

למה הקסם של המקום הזה...הולך ונעלם הכל מתערבב .. היחוד נעלם.. והשוני כלכך מיותם.
 
אולי רק אולי כי

אולי כי את במקום אחר..טוב יותר..אינך כבר זקוקה לתמיכה או לכתוב כדי להוציא קיטור..את במקום שבו כרגע טוב לך.
 

gn64

New member
כי נגמרו החגים וחוזרים לשיגרה ?

תחושת הבדידות שהתעצמה לה בחגים וגרמה לפריחת ה"ביחד" מפנה לה מקום ללחצי היום יום ? כל שכתב פעם מי שכתב (ונדמה לי שזה היה אנטרופיה) שכמו כל דבר בטבע יש מחזוריות וכך גם הקסם של המקום פעם מתכווץ ופעם מתרחב שאם לא היה כך היו לנו שתי אפשרויות האחת להיכחד והשניה להפוך לארגון קסמים אוניברסאלי-קוסמי ומעלה
 

spidi2

New member
גמני עשיתי את זה.....

בשבוע שחלף.... פתחתי את המחברת שלי... זו שהתחלתי לכתוב חודש אחרי שעברתי לדירה הנוכחית... כתבתי בה תקופה קצרה.. ואז התחלתי לכתוב בתכיפות רבה (לפעמים רבה מדי) בפורום... בשבוע שעבר... הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב כל מה שעולה על רוחי... זה יחשוב על זה... וההוא יחשוב על ההיא... וישר הצלבות... חיבורים... קישורים... ו..... אופס.... ששששששש... לא יכולתי להוציא את מה שהיה שם... אז.... הכל נכנס בכתב יד (והוא הפך להיות נוראי....)... למחברת היפה הזו שקניתי אז... ויש בה משהו יפה במחברת הזו... רואים בה גם דמעות... להבדיל מכתיבה על מקלדת... כל-כך מכירה את המקום הזה שאת מתארת... ובכל זאת לא הייתי מוותרת על איבוד-הוירטואליות. ו
כי זה מרגיש לי נכון....
 

r e d head

New member
גם אני באותה סירה נראה לי...

בחודשיים האחרונים כתבתי לספריה בדיסק של המחשב כמו בימים עברו (במחברת קצת קשה לי כי שכחתי אך כותבים מרוב שמוש במחשב) רק שהיא לא הגיבה לי... אז דיברתי עם חברים אמיתיים כאלה שמכירים אותי ואני סומכת עליהם ועל הדעה שלהם.
 

dganit32

New member
יושבת וקוראת תגובות..

מנסה לראות מי ממש הבין מי ממש ניסה להבין.. מי קצת צחק לו..וקרא לזה רעידות<לא אשאל למה התכוון> אז להרגיע... אני לא בדאון.. בטח לא בדיכי.. כן..קצת מבולבלת אז נכנסתי לכמה פורומים בכל מיני אתרים ניסתי לכתוב בניק אחר..לא ממש יצא מיכלי קראה לזה מקום אחר.. כן.. קראתי לזה בהודעה הקודמת "כאן ולא כאן".. קיבעתי את עצמי למקום הזה.. ורוצה למצוא את עצמי בעוד מקומות לפגוש עוד אוסף של אנשים.. ללמוד מעוד חויות של מפגשים אחרים.. יש מן תחושה של מיצוי ושובע.. יודעים.. אפילו בלינדייט שכחתי כבר מה זה.. זה שאת משבר הגרושים כבר עברתי..<לא ממש היה> הקשר עם ההורים מסתדר.. הילדים ..."טפו טפו טפו...בריאים שלמים ומחייכים" צריך ללכת הלאה..קצת לעלות עוד שלב בלהתבגר ובלגדול ולצמוח לאן.? מתי? אך? .. זה מתבשל לו..לאט לאט כמו שהגרושים התבשלו להם לאט לאט..בפנים וכשזה יצא החוצה..היתי חזקה ובטוחה שזה מה שאני רוצה. דקותיים.. ולספינינג
 
דגנית גם פסק זמן מהמקום כאן

זה בריא. אם כרגע את אינך מוצאת שאת מקבלת ממנו את הסיפוק או התמיכה הרצויה לך, זה הזמן ללכת. יש מקומות אחרים. יש אפשרויות להכיר אנשים אחרים..השמים הם הגבול. יש אנשים שכותבים מתוך מצוקה יש אנשים שזקוקים לתמיכה יש אנשים שאוהבים רק לכתוב ויש כאלו שכרגע בזמן הזה קבלו את מה שהיו צריכים ומוכנים ויכולים ללכת הלאה. אין צורך שתתנצלי, את יודעת היכן הפורום..שתרצי תהיי פה. ניראה לי שאת במקום שתמיד שאפת להגיע אליו וחושבת שגם אני הייתי רוצה לומר שאני לא מרגישה שום צורך להיות פה. אולי אני מכורה..אולי אני אוהבת לכתוב אולי כי זה הקשר הכמעט יחיד שלי לארץ. לא ברור לי. יום אחד יפול האסימון. מה שתעשי שיהיה לך בהצלחה.
 
למעלה