מעולם לא הרגשתי כל כך רע -
|עז

מעולם לא הרגשתי כל כך רע -../images/Emo53.gif|עז

לא מעט בחיי הרגשתי רע, מסיבות שונות, אבל מעולם לא תיארתי לעצמי שארגיש רע במובן הבא: אני בסביבות גיל הארבעים, נחשבת תמיד למטופחת, חטובה ושווה, מה שנקרא, לאחרונה, אני מאבדת תאבון ברמות גבוהות, וכבר חודשיים אני לא מסוגלת לגעת בכלום. בדיקות שערכתי הראו כי חסר לי ויטמין B וברזל - ובדיקה חוזרת שעשיתי מראה כי אלו סימנים של תת תזונה ואנמיה - אני לא יודעת מה עלי לעשות עוד, המצב לדעתי עלול להתדרדר כי אני די רזה וירדתי שלוש קילו, אני מפחדת שהמצב הולך ומתדרדר, אמרתי לרופא שיש לי בעיה לאכול בתקופה הזו ולא יודעת למה, אבל לא נתן לי כלום חוץ מויטמינים שחסרים לי. מה לדעתכם עלי לעשות? זו שאלה אחת. הבעיה השניה והגדולה יותר לדעתי היא החברה - החברה לא מפסיקה להעיר לי, יש את הקבוצה שאומרת לי, אל תתיחסי את בכל מקרה נראית טוב ויש את אלה שאומרים "יו, מה קרה לך? את חולה?" ואני לא עד כדי כך נראית רע, כי אני בחורה שעושה ספורט ואנרגטית,. עלי לציין כי למרות המצב הזה, אני בחורה עליזה, מלאת אנרגיות, פעילה בספורט - ולא נראית כבדה כזו. אני מבולבלת ומיום ליום נכנסת לדכאון וחוששת כי לא אוכל לצאת מהבית בקרוב, והכל בגלל החברה. מה אומרים לאנשים שאומרים לך "יו, רזית..." אני מתחננת לעזרה.
 
זהו - שאני בתחילת כל הבלאגן הזה

לא יודעת איך לקרוא לזה, מתחילה לסבול מכאבי ראש וחולשה, ובעבודה אני נעדרת לא מעט, בקושי מתפקדת ולא מבינים מה קורה לי, אני מרגישה שאני רוצה שקט ולהיות עם עצמי, לאחרונה הגעתי למצב שאני רוצה להתבודד, לא מסוגלת לספוג יותר את הביקורת של החברה. מה עושים? הרופא שמע אותי ואמר לי שאקח את הויטמנים שחסרים לי וכל זה, אני אמרתי לו בדיוק מה שאני מרגישה, חולשה, דכאון, חוסר תיאבון ואפילו יותר מזה - ביקרתי בחודשיים בקופת חולים כמה פעמים מה שלא עשיתי כמעט כל חיי, וזה צריך להדליק נורה אדומה לרופא לא?? מה לעשות?
 
הנורה דולקת אצלך

וזה העיקר אל תחכי שהיא תדלק אצל אנשים אחרים בעוד שהמחלה תחמיר יש לך מודעות חזקה אל תחלישי אותה, השליטה עוד אצלך אז נצלי זאת לטובה פני לטיפול נפשי...כל הכבוד שטיפול פיזי כבר התחלת לקבל
אל תוותרי לעצמך
 
למעלה