בילבול שילוט כריזה
בתור קרבן לכל מיני כתרים שקשרו לי
כמו ד"ר, סר, (צביקה, תן הסבר על תאר האצולה), וכו' וכו', אני מזדהה איתך, רץ לראי וצועק על הטמבל (עוד תואר, אבל כנראה נכון) שאמר לך את זה...
בילבול שילוט כריזה
ובכן אני לא חושב שאני שייך ל-"תיסמונת ההמון", אבל עם כל הפירסומת של הרכבת על הנסיעה שהיא "חוויה", בנסיעות המעטות שניסיתי את הרכבת, לא נהניתי מזה. לדוגמא, אני צריך לנסוע מתחנת סבידור לבאר שבע, לא מבין בתנועת רכבות, מחפש שילוט היכן הרציף הקבוע כפי ששמעתי, הדבר היחידי שאני רואה אלו פתקאות מודפסות מודבקות על לוח חשמל על הגשר. כשאני יורד למטה כתוב שהרכבת שאני מחכה לה יוצאת מרציף אחר לגמרי. חמש דקות לפני הנסיעה נכנסת רכבת לתחנה מדרום , אני לא יודע אם היא נוסעת קדימה או אחורה כיוון שלרכבות שראיתי היה אותו מראה משני הצדדים. הרכבת כמו שאמרתי נכנסת מדרום, ואני כבר מצפה שהיא תצא ותפנה מקום לרכבת הנוסעת דרומה, ועוד שתי דקות, ובמקרה חולף עובד ואני שואל אותו, והוא אומר לי שזו הרכבת רק שהיא נכנסה לתחנה ברוורס מתחנת חניה דרומית. ברגע האחרון עליתי עליה. על החלונות מכסה ציפוי אטום של פרסומת ואילו הייתי צריך לרדת בדרך, לא הייתי יודע היכן לרדת כי לא רואים שום דבר מבעד לחלון שעליו מודבקת פירסומת ועליה גשם. בתוך הרכבת לפליאתי, אין שום שילוט על התחנה הבאה. זו בהחלט אכזבה, אחרי שאני רואה שבתחנה אין 10 דקות שלא תעבור רכבת, אבל כל ההתנהלות מסביב החל מחוסר שילוט, חוסר הכוונה, הצורך בתיאום לנכים וכו, מצביעים על מחלות ילדות שעברו לבגרות. אחרי שלוש נסיונות מהן שתיים במפח נפש, בנסיעה האחרונה שלי, נסעתי באוטובוס.
